ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
נוסיף ונברר על דברינו לפרשת אמור תשס"ד, שם עסקנו בנושא חשוב זה.
פתיחת פרשת המועדות בפרשתנו, מציבה בפנינו מבנה וסגנון האומרים דרשני:
"(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי יְקֹוָק אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי:
(ג) שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַיקֹוָק בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם: פ
(ד) אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְקֹוָק מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם" (ויקרא כ"ג ב-ד).
בפסוקי המסגרת (ב,ד) מודגש פעמיים, בכל אחד מהם, עניין המועד (הביטוי מועד מקבל משמעות כפולה, הראשונה = חג, השניה = בזמן הנכון), בפסוק האמצעי (ג) מופיעה לפתע פרשיית השבת.
מה פשר העניין?
רש"י תירץ את הכפילות בדרך הבאה: פסוק אחד עוסק בקידוש החודש והשני בעיבור השנה (את הופעת השבת ביניהם הוא מפרש על דרך הדרש). עיבור השנה נצרך משתי בחינות. הראשונה, כדי להבטיח שחג הפסח, יחול לעולם בתקופת האביב. השנייה, כדי שעם ישראל לא יאלץ לעלות לרגל בתקופת הגשמים. את הצורך הראשון ניתן להגדיר כ"צרכי שמים", כך יישמר הציווי האלהי. את הצורך השני ניתן להגדיר "כצרכי העם", או בלשון אחרת "כבוד האב" ו"כבוד הבן".
קביעת המועד = החג, במועדו = בזמן הנכון, תלויה בעיבור השנה וגם בקידוש החודש.
יש הבדל ביניהם!
עיסוק בקידוש החודש מתיר את אי שמירת שבת. לכן ,מי שראה את המולד איננו מחויב בשמירת שבת והוא רשאי להגיע אל בית הדין גם תוך מעבר על הלכות שבת. לעומת זה, העיסוק בעיבור השנה איננה מתיר חילול שבת.
אם נצעד על פי דרכו של רש"י ואחרי בקשת המחילה, נציע כי הפסוק הראשון עוסק בקידוש החודש, לכן הוא קודם לפסוק על השבת כי הוא דוחה אותו. לעומת זאת, הפסוק השני עוסק בעיבור השנה ולכן השבת קודמת לו שהרי היא איננה נדחית מפניו.
אם נבוא ונשאל: מדוע יש צורך גם בנימוק של "כבוד האב" =הקב"ה, וגם של "כבוד הבן"= עם ישראל?
נענה ונאמר: שהמציאות של עם = מדינה יהודית, משנה סדרי הלכה.
מהלכות קידוש החודש שלימדונו חז"ל, נלמד שכשמדובר בשמירת שבת של מדינה – של כלל הציבור, משתמשים בכללי הלכה שונים. קצרה כאן היריעה מלהכיל את הדיון בפרטי עיקרון זה. נפנה את קוראינו החביבים, לדבריו של מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, בספרו החשוב "עמוד הימיני" (סימן יז), שם הוא דן בשאלת המפתח של עבודת המשטרה בחג ובמועד במדינת ישראל. כאשר מדובר בשאלות פרטיות, הפתרון המקובל מדורי דורות הוא "גוי של שבת" (היתר זה איננו גורף ויש תנאים מגבילים בשימוש בו). לכל אחד ברור כי אי אפשר לנהל מדינה תוך הסתמכות על פתרון מסוג זה. הפתרון חייב להיות מערכתי. מו"ר קורא בדבריו דווקא לציבור שומר המצוות, להתגייס לעבודת הקודש של שירות במשטרה ובכוחות הביטחון האחרים, אף על פי שברור כי במהלך עבודתם יקראו לעשות גם תורנויות בשבתות וחגים. מה שברור הוא, שהם יצטרכו לפעול גם במקום, שלכאורה, פיקוח הנפש הוא עקיף, כמו בעבירות רכוש. הרב ישראלי קורא להרחיב את ההיתר גם לחזרה הביתה, לאחר ביצוע המשימה/תורנות.
דווקא במועדים שאחרי יום העצמאות, בשבוע בו חל ל"ג בעומר, המועד בו הפסיקו תלמידי רשב"י – לוחמי בר כוכבא למות, היום בו אנו גם מציינים את גבורתם בניסיון לחדש את עצמאות ישראל, ולפני יום ירושלים - המועד בו אנו מציינים את היציאה למרחבי ארץ ישראל וההשתחררות מ"גבולות אושוויץ", נודה לקב"ה על פדות נפשנו, ונעשה כל מאמץ לשמור היטב על המתנה האדירה שקיבלנו – מדינה יהודית עצמאית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
