ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- מלוכה
סמכויותיו של שלטון-ראש ממשלה / נשיא / מלך, הן תמיד נושא חשוב! האם יש להן גבולות? אחרי בחירות ולפני חגי החירות והעצמאות מעלת הנושא עולה במעלה. גם הכלל: "דינא דמלכותא דינא", המופיע כמה וכמה פעמים בש"ס ללא חולק (עיינו נדרים כח ע"א, גיטין י ע"ב ועוד), בשמו של שמואל, מי שהלכה כמותו בדיני ממונות צריך ביאור, מה הן גבולותיו? מתי מי שאינו מציית לשליט הופך להיות מורד במלכות? הגדרתו של אוריה החיתי כמורד במלכות ומחלוקת הראשונים בשאלה במה מרד? היא אחת הסוגיות המפורסמות בתחום זה. לדעה אחת בלבד (מתוך דעות רבות של תנאים ואמוראים), לדוד היה מותר להרוג את אוריה כמורד במלכות (עיינו קידושין מב ע"ב/ מג ע"א, בספרי צפנת שמואל – מלכות דוד נפרט את הנושא בע"ה). נחלקו הראשונים בשאלה מדוע? (עיינו רש"י ותוס' קידושין שם ד"ה מורד במלכות). נבדוק מה דעת הרמב"ם, ראש וראשון לפוסקים בענייני מדינה ושלטון וז"ל: כל המורד במלך ישראל יש למלך רשות להרגו, אפילו גזר על אחד משאר העם שילך למקום פלוני ולא הלך או שלא יצא מביתו ויצא חייב מיתה, ואם רצה להרגו יהרג, שנאמר: 'כל איש אשר ימרה את פיך', וכן כל המבזה את המלך או המחרפו יש למלך רשות להרגו, כשמעי בן גרא, ואין למלך רשות להרוג אלא בסייף בלבד, ויש לו לאסור ולהכות בשוטין לכבודו, אבל לא יפקיר ממון ואם הפקיר הרי זה גזל (הלכות מלכים פ"ג, ה"ח). הסמ"ג (מצוות עשה קיד) פירש את דברי הרמב"ם: "אפילו גזר על אחד משאר העם שילך למקום פלוני ולא הלך" – על אוריה החיתי, ובעקבותיו כתב ב"עצמות יוסף" (קידושין מג, ע"א): "ומדברי הרמב"ם פרק ג' מהל' מלכים [ה"ח] נראה דס"ל כדברי ר"מ (אביו של ר"ת), שכתב זה לשונו: אפילו גזר על אחד משאר העם וכו' ". אבל החיד"א דחה דבריו וכתב: "הא דאוריה לא דמי, דאוריה כבר השיב לו טעם נכון שלא היה רוצה ללכת לביתו ונראה לו שקבל דבריו המלך, ובכי האי גוונא לא הוי מורד" (שו"ת חיים שאל חלק א, סימן פט, ס"ק ה). אחרי בקשת המחילה מהסמ"ג והעצמות יוסף, נראים מאוד דבריו של החיד"א. אכן, קשה לקבל את האפשרות, שלמלך יש רשות להורות לאדם ללכת למקום מסוים, ללא צורך מבחינת צרכי המלך או המלכות, או לא ללכת למקום מסוים ללא הצדקה. בוודאי שקשה לקבל זאת בנושא שאין לו שום קשר לחובתו של המלך להשליט חוק סדר, או לספק ביטחון. לכן, יש לחלק בין פקודה לא מובנת, שניתנת כחלק מפעולותיו של המלך לספק ביטחון חוץ או פנים, לבין פקודה לא מובנת של המלך, שניתנת ללא כל קשר לפעולותיו של המלך כמלך. הציווי על אוריה לרדת לביתו בזמן חופשתו, לא היה קשור לפעילות המבצעית; ההיפך, עצם ההזמנה לירושלים הייתה תמוהה. לכן, בהלכה זו הזכיר הרמב"ם רק את שמעי בן גרא, שעליו נאסרה היציאה מירושלים, כדי למנוע ממנו ארגון מרד של בני בנימין בהנהגת בני משפחתו - משפחת שאול כנגד דוד, ולא את אוריה שצדק בסירובו. גם בהלכות מלכים פ"ד, שם הרמב"ם מפרש את משפט המלך, המופיע בנבואת שמואל (פרק ח), לא מצאנו "זכות" שכזו. אם נתייחס לימינו, המסקנה היא שאם השלטון מגביל יציאה מן הבתים, או אוסר התרחקות ממקום המגורים, כיוון שהדבר נעשה למען הביטחון הפנימי וההגנה מפני התפשטות המגפה, גם אם לא כל פרטי ההגבלות מובנים, יש חובה הלכתית לציית לשלטון. הבה נתפלל כי המנצח בבחירות הקרובות יהיה עם ישראל, ונצא כולנו מאפלה לאורה ולהמשך גאולה שלמה. |
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
