ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לפני מספר שנים, שודרה ברדיו תוכנית שעסקה בדמותו של הרב דב מעייני. הרב מעייני היה רבה של המושבה 'מגדיאל', (כיום חלק מ'הוד השרון'), עוד בימי טרום הקמת המדינה, והיה פעיל מאוד בנושאי חינוך תורני וקימום החיים הדתיים בישוב החדש בארצנו הקדושה.
לתוכנית התראיין בנו של הרב דב, הלא הוא הרב בצלאל מעייני, שזכה להמשיך את דרך אביו ולכהן כרבה של הוד השרון. המראיין שאל את הרב בצלאל - אתה בוודאי לא זוכר כמעט כלום מאביך, שהרי אביך נפטר כשהיית בן 7 בלבד?
למרבה ההפתעה, ענה הרב בצלאל – 'תתפלא, אני זוכר את אבא טוב מאוד. אני זוכר, שבזמן שאבי היה אוכל בסעודת שבת את המרק, הוא היה אומר בהתלהבות גדולה על כל כף של מרק, "לכבוד שבת קודש"...'.
סיפור זה מבטא נקודה חשובה מאוד בחינוך ילדים בפרט, ובחיבור לחיי תורה ומצוות בכלל. אנשים חושבים שמי שרוצה לחבר אנשים וילדים לחיי תורה ומצוות, צריך לעסוק בעיקר בהסברה שכלתנית על העניין, אך האמת היא שהנקודה המרכזית שחשובה לאנשים היא החיות. אנשים אוהבי חיים ותאבי חיים, והם נמשכים למקום שהם מרגישים שיש בו חיים.
החיבור לחיי תורה ומצוות מתחיל מהחיות שיש להורים, למחנכים ולאדם עצמו בתורה ובמצוות. ולהיפך, חלילה, כשאין חיות בקשר עם ה', הוא יכול חלילה להתייבש ולהידרדר לחטא.
עניין זה נרמז בלשון התורה ובביאורי חז"ל לפרשתנו. החטא הראשון של האדם הוא חטא עץ הדעת. החטא הראשון של עם ישראל כעם, לאחר מעמד הר סיני, הוא חטא העגל. ויש קשר בין החטאים הללו בדיוק בעניין זה של החיות. בעקבות חטא עץ הדעת, נמנעה מהאדם היכולת לאכול מעץ החיים ובאה מיתה לעולם. אולם, במעמד הר סיני "קיבלו ישראל את התורה... כדי שלא יהא מלאך המוות שולט בהן" (עבודה זרה ה, א), כלומר, עם ישראל חזר למצב שלפני חטא עץ הדעת. אולם, בחטא העגל חזר מלאך המוות לשלוט בהם (רש"י שם).
אמנם, מצאנו בגמרא (שבת קמו, א), שבשעה שחטאה חווה בחטא עץ הדעת בא עליה הנחש והטיל בה זוהמה, אך כשישראל עמדו על הר סיני פסקה זוהמת הנחש מהם, ומשמע מהגמרא שמציאות זו לא פסקה גם אחרי חטא העגל, וגם כיום גופם של ישראל שונה מגופם של הגויים ואין בו זוהמה.
אמירה זו מלמדת אותנו, שמעמד הר סיני השיב את גופם של ישראל למצב שקודם חטא עץ הדעת, והדבר מתאים לדברי חז"ל שהבאנו לעיל, שבעקבות זאת היו ישראל צריכים לחיות לעולם, כמצב שהיה שרוי בו האדם לפני חטא עץ הדעת. אולם לעיל גם ראינו, שבעקבות חטא העגל, חזרה המיתה לישראל, נמצא שחטא העגל חולל בגופם של ישראל תהליך של חוסר חיות, המקביל חלקית למה שחולל חטא עץ הדעת לגופם של כל בני האדם, וכפי שביאר הרמח"ל שמאז החטא אין בכוח הגוף להזדכך בעולם הזה ולהתלוות לנשמה לחיים נצחיים.
ביטוי לפגם הגוף בעקבות חטא העגל אפשר למצוא בהבדל שיש בין לוחות הראשונים ללוחות האחרונים. על הלוחות הראשונים נאמר – "והלוחות מעשה אלוקים המה, והמכתב מכתב אלוקים הוא" (שמות לב, טז). שני עניינים יש כאן – לוחות ומכתב, ושניהם מעשה אלוקים הם. הכתב מבטא את התוכן, הצד הרוחני, ואילו הלוחות הם האבן של הלוחות, המבטא את הגוף, שגם הוא היה מעשה אלוקים.
אולם לאחר חטא העגל והתשובה שבעקבותיו, הצטווה משה (שמות לד, א) – "פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים, וכתבתי על הלוחות...", הכתב האלוקי חוזר, אבל האבן של הלוחות הוא כבר מעשה ידי משה ולא מעשה ידי ה'. אמור מעתה, התשובה שאחרי החטא הועילה להשיב את הצד הרוחני, אך הגוף לא חזר לאיתנו הראשון, ומיתה נגזרה עליו.
זו הסיבה, שמשה הצטווה במילה 'פסל', מלשון 'פסל', כי פסל הוא גשמי, וככל דבר גשמי הוא מוגבל במקום ומוגבל בזמן, לכן הוא אלוהים מתים שלא יכולים לחיות לנצח, והנדבק בו נדבק במוות. לעומתו, מי שעובד לה' עובד לאלוקים אין סופי, אלוקים חיים, ומתוך עבודה זו הוא אף זוכה ונדבק בחיים הרוחניים האין סופיים.
כידוע, בחטא העגל, לא רצו ישראל ליצור תחליף לה' אלא תחליף למשה, אמצעי שיחבר בינם ובין ה', נמצא שהם רצו לעבוד אלוקים חיים אך דרך אמצעי מוגבל ומת. לכן, הם נענשו באופן המקביל לחטאם, נשמתם האלוקית שבה בתשובה וזכתה לחיים נצחיים, שניתנו להם דרך הכתב של הלוחות, אך על האבן של הלוחות האחרונים נאמר 'פסל', כי הגוף שהוא האמצעי המחבר את הנשמה אל העולם הזה, נדבק במוות והפסיד את יכולת החיים האין סופיים בעולם הזה.
ואולי, נרמז העניין בפרשתנו גם בציווי על השבת – "ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות... השבת לדורותם ברית עולם". מי שמתחייה מהשבת, עד שהוא שומר אותה, מלשון – "ואביו שמר את הדבר", כלומר מצפה ומשתוקק לבוא השבת, כי היא מחייה אותו, הרי הוא זוכה שאף צאצאיו ישמרו את השבת לדורות עולם.
שנזכה כולנו לחוש את עוצם החיות שאנו מתחיים מהתורה הקדושה, ולשמור שבת תדיר בהתלהבות ושמחה!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.













