ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
את מרכזיות הסנהדרין בתקומת ישראל בארצו ביטא הראי"ה במאמר 'על הציונות' שכתב עם כינוס הקונגרס הציוני הראשון בשנת תרנ"ז (1897). המאמר פורסם רק בשנת תר"פ, שבה החל הראי"ה לכהן כרבה של ירושלים, וטרם הקמת הרבנות הראשית. כבר אז קבע כי כשנשוב לארצנו "ראשית חובתנו תהיה לכונן מרכז הדת, וראש לכולם סנהדרין גדולה שממנה תצא תורה והוראה לכל ישראל... וזה הוא דבר נעלה מכל ספק, שגם החופשים בדעות יודו כי צריך לאומה מרכז הדת, ובפרט לעמנו שהתורה היא חיי רוחנו".
למעשה הייתה זו הגדרת מטרת־על לשיבת ציון החדשה אך בלא התוויית תוכנית מעשית, וזאת מכיוון שהראי"ה ידע שהשעה אינה בשלה לכך. זאת בניגוד לדברי חוקרים הרואים בזה נסיגה טקטית מ"הרעיון האוטופי", הנובעת כביכול מגילוי של המציאות הבעייתית.
הראי"ה הכיר היטב את הפער בין החזון למציאות, כפי שכתב: "אם חלקים רבים מהסתעפות חזיונותינו יתקטנו בכמותם בהיפגשם עם המציאות, בראשית דרכנו, אין רע. המציאות אין לה כנפיים מהירים כאלה אשר לחיזיון. התחייה צוברת את כל אידיאלינו הנצחיים וגונזתם בהתחלתה במעשים קטנים" (אורות התחיה, ג).
להשיב את הנשמה לגוף
ברוח זו התבטא גם בתכתובת שהייתה לו בעשר השנים שקדמו להקמת הרבנות. הרב אהרן מנדל הכהן, רבה של הקהילה האשכנזית בקהיר, העלה בשנת תר"ע את הרעיון להקים מחדש את הסנהדרין תוך שהעם שב לארצו ומחדש ימיו כקדם.הראי"ה ענה לו כי טרם הגיעה העת ויוזמה כזו תיתקל בהתנגדות מוצדקת, מכיוון שבדורנו כמעט אין רבנים בעלי שיעור קומה הראויים לשבת בסנהדרין. יתרה מזו, העלאת היוזמה בטרם עת עלולה רק לקלקל אפשרות עתידית לכשתזדמן. אומנם הוא הציע להקים קונגרס רבני שיתאסף אחת לכמה שנים בירושלים, ובמשך השנים יסיר את הגורמים המעכבים את חידוש הסמיכה (אגרות ראי"ה שג). עוד הציע להקים בית דין גדול שיהיה מקובל על כל האומה ויפעל להעמיד שדרה של תלמידי חכמים בקיאים בהלכה ובענייני אמונות ודעות. לכשהשפעתו תהיה חזקה ומשמעותית, יוכל לגשת לחידוש הסמיכה ומשם תצמח הסנהדרין בעתיד (שם, תב).
לא ייפלא אפוא כי הקמת הרבנות הראשית כעשר שנים לאחר התכתבות זו, בשנת תרפ"א, הייתה אחת המטרות החשובות של תנועת 'דגל ירושלים', תנועה שאותה ייסד הראי"ה במטרה להכניס נשמה בתחיית החול הלאומית. יד ההשגחה העליונה התגלתה בהזדמנות שנקרתה לפני הראי"ה, כאשר בסמוך לאחר התמנותו לרבה הראשי של ירושלים רצה הממשל הבריטי עצמו בכינונה של רבנות ראשית שתשמש הנהגה דתית מרכזית ליישוב היהודי. לנקודת זמן ומקום אחת התרכזו שאיפתו העליונה של הראי"ה והדרישה הממשלתית הבריטית.
בנאומו בוועידת ההקמה של הרבנות תיאר הראי"ה בעקבות חזון יחזקאל את התחייה הלאומית כעוסקת בהעלאת גידים ובשר על העצמות היבשות של האומה, ואת הקמת הרבנות כ"קריאה אל הרוח. קריאה לרוח משפט ליושב על המשפט. קריאה להחיות את הרבנות" ('כבוד הרבנות', מאמרי הראיה). נמצא כי תפקידה של הרבנות הוא להשיב את הנשמה לגוף המתרקם. לכן שאף הראי"ה שהמוסד שהוא מקים ישמש כסמכות רבנית לכלל העולם היהודי, ולא ליושבי ארץ ישראל לבדם.
לקראת סנהדרין
לפי הצעתו, ההסתדרות הכללית של הרבנות תמנה שבעים ואחד חברים, בדומה לסנהדרין, ונוסף עליהם יהיה ועד מרכזי שיתכנס כל שלושה חדשים, ובו עשרים ושלושה רבנים – "כחברי סנהדרין קטנה" כפי שציין בעצמו. ברבנות הראשית צריכים להיות חברים גדולי ישראל החשובים ביותר, שיהיו סמכות רוחנית והלכתית על העם היהודי בעולם כולו. הראי"ה אומנם מסתייג מהגדרת בית הדין שהוא מקים כסנהדרין, אך מכלל הדברים שכתב עולה כי הוא עשה את המרב האפשרי באותו שלב כדי להכין את הקרקע לחידוש הסנהדרין. אומנם היו רבנים – בהם הרב ציטרון, מרבני 'המזרחי' ורבה של פתח תקווה – שהתנגדו לתוכנית מקיפה זו ורצו להקים רבנות שתתמקד בסדרי החיים בארץ בכל הנוגע למשפט וצורכי ציבור, לא בנושאים רוחניים ולא בענייני היהודים בעולם. אך הראי"ה כיוון לעניין גבוה הרבה יותר, וכנכתב לעיל.
הראי"ה דרש עצמאות מוחלטת לרבנות הראשית, וביקש להפקיד את ניהולה בידי אותה הסתדרות בת שבעים ואחד חברים. ועידת היסוד של הרבנות הראשית התכנסה בי"ד באדר א', וחוגי השמאל כינו את שאיפת הראי"ה לעמוד בראש מפעל התחייה הלאומי "מדיניות ותיקנית". אך הראי"ה עמד על כך שהרבנות הראשית אמורה להשפיע על כל תחומי החיים, זאת בלי שאיפות של שלטון על חיי החילוניים. הוא הכריז על שאיפתו: "לאותו היום שבו תתגדל ותתרומם קרן היהדות הרוחנית האידיאלית כמו שהיתה בתקופת הנביאים ואז ממילא ילך כח הקדושה ויתפוס את כל חלקי החיים החילוניים באהבת רֵעים ובחיבה פנימית טבעית הנובעת מעומק הנשמה הישראלית המשותפת לכל בני ישראל".
חבל על צווארו
בפועל, הגוף שהוקם היה שונה. מספר חברי המועצה נקבע על שמונה רבנים (ובכללם הרבנים הראשיים), לא זו בלבד אלא שהגוף כלל גם יועצים חילוניים (אומנם בלי סמכויות). למרות זאת, כשהוקמה הרבנות הראשית פרסם הראי"ה את ההגדרה הזאת: "הכח הרבני הראשי שבארץ יהיה המרכז הדתי־הרוחני העליון של כל העולם היהודי, אליו יפנו ועם דעתו יתחשבו בכל דבר דת ודין. יבוא יום והעם לא יקבל שום ספר דתי אשר לא תבוא עליו הסכמת משרד הרבנות הראשית שבארץ ישראל".
קשיים רבים עמדו בפני הרבנות הראשית. ממשלת המנדט חזרה בה מהבטחותיה וקיצצה בסמכויות הרבנות. הנהגת היישוב לא ראתה בעין יפה את מעורבות הרבנות בתחומים שאינם ענייני דת והלכה. העדה החרדית ואגודת ישראל דרשו לאפשר להן לנהל בית דין נפרד ומערכת שחיטה נפרדת בירושלים, והנציב העליון אישר זאת. כל אלה הורידו מקרנה של הרבנות הראשית כבר בתחילת דרכה.
למרות הקשיים הרבים, מבית ומחוץ, פעל הראי"ה ללא לאות לשם ארגונה של הרבנות הראשית וביסוסה, וגם הקשיים לא מנעו ממנו להמשיך ולטוות את החזון. כך הגדיר בעצמו את המושג "חבלי משיח": כביכול חבל כרוך על צווארו של משיח המונע ממנו אוויר לנשימה. אותו אוויר פסגות של קודש וחזון, שראוי ללוות את שיבת האומה לארצה, חסר וכמעט לא קיים בקרב הפועלים לשם כך, שמטרותיהם קטנות ולעיתים אף בעייתיות, למרות שבפועל הם מקדמים את תהליך הגאולה.
"ייסורי חנק הם הם הייסורים האחרונים של ירידת האור למעמקים לחשוף סיבות קטנות וקלות, לנעוץ תקוות במרחקים ומאורעות זמניות בנטיות לב של מושלים, ובמהלכים של השתדליות פוליטיות, לעורר גם קטני רוח, שאין להם כי אם מטרות קרובות מגושמות ומצומצמות, והקטנות מחוללת את החוצפא, וחבל המחנק אחוז על הצוואר, מונע את הדיבור וסותם את האוויר. רק רוח ד' אשר על עמו, אור התורה הפנימית יופיע להשיב רוחא דמשיחא, ומתוך האפלה יביא אור גדול" (אורות, ישראל ותחייתו, פרק יד).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











