ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
בכניסתו למשרד פגש את מרינה, המנקה החרוצה של הבניין מסלקת במרץ את האבק שהצטבר במהלך הלילה. "בוקר טוב, אדוני!" קראה לקראתו. ניקולאי, שהיה טרוד במחשבותיו הנהן בחזרה ופנה למשרדו בתקווה שיצליח גם לסדר את מחשבותיו. מרינה, שהיתה עובדת מסורה והכירה כבר שנים רבות את ניקולאי לא התרגשה ופנתה להכין לו כוס קפה חזק. כשנכנסה למשרדו עם כוס הקפה קפץ לפתע ניקולאי וקרא "מצאתי!"
מרינה, שכמעט והפילה את הקפה על עצמה ועל הרצפה קראה בבהלה "מה מצאת?!"
"פתרון!" צעק ניקולאי ונראה כאילו הוא עומד לפצוח בריקוד רוסי סוער. "את הפתרון!" קרא והמשיך להסביר למרינה המבוהלת: "אני צריך מישהו שיתמודד מולי בבחירות ההולכות וקרבות ואת תוכלי לעשות זאת היטב". הבעתה שנראתה על פניה של המנקה האהובה לא הלחיצה אותו כלל. "אל דאגה, מרינה. זה הכל הצגה אחת גדולה. התושבים כאן מרגישים לאחרונה ממורמרים ומרומים. כעת תוכלי לשנות את המציאות. באם תכריזי על התמודדות מולי התושבים ירגישו שהם בוחרים בי מרצון ויחזרו לעמוד לצידי ולהתלונן פחות." משראה שלא נרגעה הוסיף:" אינך צריכה לעשות דבר. אני אדאג לרשום אותך כמתמודדת מולי וזהו. כולנו כאן אוהבים אותך ומעריכים את פועלך, אך כל ההתמודדות תהיה הצגה אחת גדולה כדי שירגישו שיש להם אפשרות בחירה."
דקות מעטות עוד עמד והסביר למרינה את הדברים ואז בירכו זה את זה לשלום וכל אחד נפנה לעיסוקיו.
השבועות חלפו ויום הבחירות הגיע. העיירה הקטנה לבשה חג וכולם גדשו את הרחובות בדרך להצבעה שלא נראתה כמוה שנים רבות. גם מרינה פנתה לקלפי ובהתרגשות הכניסה פתק עם שמה לקלפי. "לפחות יהיה פתק אחד לשמי" הרהרה בינה לבין עצמה.
בבוקר למחרת התעוררה מרינה להמולה רבה בחצר ביתה. מחלון חדרה ראתה חברים רבים גודשים את מדשאות ביתה ולא הבינה לפשר הדבר. מרינה התלבשה בזריזות וניגשה לדלת ביתה. משפתחה את הדלת המון צוהל החל לשיר ולצעוק ותופים נשמעו ברחובות.
רק מרינה עמדה במקומה, מבוהלת, ולא הבינה על מה המהומה. "מה קרה?" קראה לשכנה. "מה?!!!!" צעקה השכנה. "נבחרת לראשות העיירה!" מרינה שמעה את דבריה ופניה הלבינו באחת. "מ-מ-מ-ה-ה-ה?" גמגמה.
אחד השכנים הביא לה כסא, היא התיישבה וקראה "אבל זה רק היה הצגה! אני כלל לא מעוניינת להחליף את עבודתי!" כאן סיפרה את השתלשלות הדברים למכריה.
לאחר מכן החלה מסכת התלבטויות. האם ראוי שתוותר על התפקיד אליו נבחרה או לא. מה דעתכם? האם ראוי לפי השקפת התורה שמרינה תוותר על תפקידה שזכתה בין לילה?
תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א:
מנהיג ממנים לפי רצון הציבור (ראה ברכות נה.). מכיוון שהציבור בחר בה עליה לקבל עליה את התפקיד. אין בזה שום מדת חסידות שהיא תוותר, שבכך היא מבטלת את רצון הציבור.
מעניין לציין שיש אגדה יהודית שלפני כמה מאות שנים כאשר מלך פולין מת, האצולה הפולנית לא הצליחו להחליט מי צריך להיות המלך במקומו. הם היו חייבים מישהו שיהיה מלך עד שיגיעו להחלטה. יועצי המלוכה חששו שאם ימנו את אחד ממקורבי המלך, הלה לא יסכים לעזוב את כסא המלוכה כאשר תתקבל החלטה על זהות המלך. לכן החליטו היועצים למנות את היהודי שאול ווהל, שהיה מקורב למלכות. זאת משום שידעו שוודאי יסכים לרדת מהכסא כאשר תתקבל החלטה על זהות המלך. אכן כך היה. שאול ווהל מונה למלך ליום אחד בלבד, ובאותו יום הוא ביטל הרבה גזרות נגד היהודים מספר החוקים הפולני. ספק כמה הוא היה מתאים לתפקיד, אך הוא קיבל עליו את עול המלוכה ליום זה משום שזה היה רצון הציבור.
לסיכום: עליה לעשות את רצון הציבור ולקחת את התפקיד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
