ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
הסיבה הראשונה היא המחשבה כאילו הקב"ה נמצא רק בד' אמות של הלכה ולא בהלכות מדינה. אבל ההיפך הוא הנכון. אי אפשר לנתק את ריבונו של עולם מהנהגת עולמו, שמנוהל באופן פוליטי-מדיני. פוליטיקאי שמתייעץ עם רבנים אינו דבר משונה אלא צורך חיוני. לתורה יש מה לומר בהנהגת הכלל לא פחות משיש לה לומר בהלכות כשרות. הנביאים, ואחריהם חכמי הדורות, לא רק יעצו מבחוץ לפוליטיקאים, אלא היו מורי הדרך בצמתים המרכזיים ביותר של העם. רבן יוחנן בן זכאי ויתר על בית המקדש לטובת יבנה וחכמיה, רבי עקיבא וחכמי דורו עודדו את העם למרד ברומאים ותמכו בבר כוכבא. הרב צבי יהודה קוק, שמכוחו קם גוש אמונים אשר הונהג על ידו, הוא שטבע את המושג "פוליטיקה אלוקית". כי באמת צריך לנהל את הפוליטיקה של עם ישראל מתוך ראייה אלוקית.
הסיבה השנייה היא טענה לחוסר מומחיות של רבנים בענייני מדינה. כלומר, כמו שבשאלות רפואה והלכה הרב חייב להיוועץ ברופא, כך גם בשאלות פוליטיות הרב לא מבין והפוליטיקאים כן. אבל כולנו יודעים שמעטים מהפוליטיקאים מבינים משהו בפוליטיקה פנימית ובינלאומית, לבד מהידע איך להתקדם לתפקיד במפלגה. לרובם הגדול אין הכשרה במדעי המדינה, או בהיסטוריה, ודאי לא בהיסטוריה של עם ישראל. הם לא מבינים הרבה יותר מכל אזרח - ובכלל זה רבנים - בענייני הנהגת מדינה. אדרבה, לא מעט רבנים מבינים בפוליטיקה יהודית הרבה יותר מכל פוליטיקאי. הם למדו תורה ויודעים את ערכו של העם הזה, את יכולתו האמונית, ואת הכוחות הגנוזים בו גם אם הם מוסתרים לפעמים.
גם בנושאים ביטחוניים תשובות המומחים אינן מספקות. אפילו הנשיא שמעון פרס ביטל את הערכות המומחים הביטחוניים, באומרו שהם לא מבינים כמו שלא הבינו ערב מלחמת יום הכיפורים. כולנו יודעים שהשקפתו הפוליטית של המומחה משפיעה מאוד על הערכת המצב שלו. מול כל מומחה שיאמר הערכה אחת יש מי שיאמר הערכה הפוכה. זה מצב שבו יש מחלוקת בין המומחים, שבו דווקא הרב ששמע אותם הוא שצריך להכריע בכלים שהתורה נותנת לו. למשל, התורה עצמה אומרת שלפני יציאה לקרב בתנאים נחותים מול האויב אסור ללוחם לפחד, כפי שמודיע הכוהן: "כי ה' אלקיך עמך המעלך מארץ מצרים"! האם אין זה שיקול 'רבני' לצאת לקרב ולא להיכנע - שיקול היוצא מפיו של כוהן משוח מלחמה ?!
רבים מנסים לדמות את נושא שחרור מחבלים במטרה לשחרר חייל חטוף לסוגיית פדיון שבויים. אך דומני שכל מי שלמד סוגיה בגמרא מבין מיד שאין זה המקרה שלפנינו. כאן מדובר במדינה במצב מלחמה, ולא בקהילה שפודה שבויים. שתי סיבות פשוטות ויסודיות מבהירות את האיוולת שבשחרור מחבלים:
א. הסכנה האורבת ח"ו לפתחנו מידי המרצחים, שיחזרו לפעול כפי שהיה בעבר, וכעת מדובר על מחבלים מסוכנים פי כמה וכמה. כאן השאלה המוסרית כה פשוטה להכרעה עד שקשה להבין מי שחושב אחרת. וכי חייו של חייל אחד חשובים מחייהם של הקרבנות העתידים ח"ו?
ב. מדינה הנתונה לסחיטה בידי גורם זר, ובייחוד ארגון טרור, מאבדת את יכולת ההגנה העצמית והופכת לטרף מבוקש וזמין. מה שכמובן יזמין את החטיפה הבאה ואת זו שאחריה, כי אין דבר משתלם לטרור יותר מחטיפות. כניעה זו גם תגביר את המוטיבציה לפיגועים נוספים, בידיעה שגם אם יישפטו לחמישים מאסרי עולם, לא יהיו אלה אלא מספר שנים בכלא הישראלי הנוח והמפנק.
לכן, אין צורך לדעת את פרטי העסקה כפי שניסו לומר כמה רבנים, וגם לא לשמוע מומחי ביטחון. לא חשוב איך קוראים לרוצחים וגם לא מה עשו - מה שחשוב הוא התמונה הכוללת והקשה שתיגרם מהחלטה אומללה כזו. עלובה העיסה שהנחתום - אהוד ברק - מעיד עליה שהיא רעה, וכבר כעת אומר בפה מלא שלהבא אסור לנהוג כך. למה לא לעצור עכשיו? רק בגלל שכבר התחלנו בדרך אומללה זו?! משום מה נוהגים מנהיגינו כאותם אנשים שעליהם נאמר שאפילו על פתחו של גיהנום אינם מסוגלים לשנות דרכם ולחזור בתשובה.
האמת היא, שלא צריך גם חוות דעת של רבנים. במקרים כאלה, התחושה הקמאית ביותר של חוקי הג'ונגל - החזק מנצח - היא שצריכה לקבוע את דרכנו. נשמע מאוד לא מלומד. אבל מה לעשות - כשאויב מאיים על חייך אין זמן להתפלפל בסוגיא מה נקרא איום ומה משמעות החיים. השאלה האחת והיחידה היא - אני או הוא. והחזק ינצח. לחלש יעמידו אנדרטאות ושדרות זיכרון. מאלה יש לנו כבר די והותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
