ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
בעל ספר 'הלקח והלבוב' (חנוכה) כותב שיש קשר בין שני האמרות של רבי תנחום. וזה לשונו: "והנראה בזה, כי אין הענין בנרות חנוכה רק שהאדם יראה את הנר, אלא יש ענין שהנר יאיר עד למטה אל תוך הלב, והנר יאיר לו את דרך באפילה, והוא אור להאיר בחושך".
כותב ה'שפת אמת' זיע"א (חנוכה תרמ"ח), שהטעם שמדליקים את נר חנוכה בפתח הבית הוא מפני שבימי החנוכה הקב"ה פותח פתח חדש לבעלי תשובה לשוב אליו ולתקן את הכול. כי כמו שאז בעת הנס עשו בני ישראל תשובה וחנכו את בית המקדש באור חדש של בעלי תשובה, כך בימי חנוכה יכולים לשוב אל ה' בכוחות חדשים למעלה מדרך הטבע.
נר חנוכה הוא "נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן" (משלי כ, כז), הסיבה שאי אפשר לחפש בנר שהוא למעלה מעשרים אמה, מפני שלאדם אין אפשרות לחפש בחורין ובסדקין של חדרי הלב ולראות מה עליו לתקן. לכן, נר חנוכה צריך להיות למטה מעשרים אמה, מפני שבימים אלו נפתחים מקומות חדשים של תשובה והאדם יכול לראות את הכוחות האדירים הטמונים בו. נר חנוכה מסייע לו להלהיב את אור הנשמה ואת חלק הטוב שבו.
ברצוני לצטט כאן פנינים שנאמרו בשיעורו של הרב אליהו עובדיה שליט"א, ומדבריו נפנים בסיעתא דשמיא את עומק הרעיון למעשה:
"ככל שאתה מודע לעצמך וחי בהשלמה עם עצמך, אתה בכלל לא צריך להיכנס לעימות, המערכת שמסביב כבר תשלים איתך, כי אתה השלמת עם עצמך וקדשת את עצמך. אתה לא במתח עם שום כלום, והרע אין לו מקום פה, והוא לא יגיע. כשאתה פותח לו פתח של הכנעה שלילית, שפירושה אי השלמה עם עצמך, אז הוא נכנס ואתה בחולשה והפסדת.
הכנעה אמתית היא להגיע להכרה שאתה טוב. להאמין מתוך הכנעה שאני קודש קודשים, לקבל את עצמי בהכנעה, הווה אומר 'השלמה'".
נאמר על עמלק "וילחם עם ישראל ברפידים" (שמות יז, ח), ומבארים חז"ל (ילקוט שמות, רסג) "שרפו ידיהם מן התורה". עמלק מזהה חולשה אצל עם ישראל ולכן מגיע, דווקא כשעם ישראל לא האמינו בעצמם ובגדולתם העליונה, כשלא האמינו שהם טובים מעצם יסודם וברצון הטהור והקדוש שבקרבם, בזאת פתחו לו פתח.
בפסוק לפני כן, ישראל שואלים "היש ה' בקרבנו אם אין", דהיינו, עם ישראל לא האמין שה' שורה בקרבו, וכשיש שאלות וספקות, עמלק צץ. ה'שם משמואל' כותב (זכור, תרע"ט) ש'עמלק' בגימטריא 'ספק', אני לא בטוח בעצמי מי אני ומה אני, אולי אני טוב אולי אני רע.
אם הייתי מחובר לעצמיות שלי ומאמין באמונה שלמה שאני מהות של טוב, ליצר הרע לא היה בכלל מקום להיכנס, כי אני מלא ומסובב באורו יתברך. אך כשלאדם יש ספק על זהותו וחי בהיסוסים ותהיות כלפי עצמו, הוא פותח פתח ליצר הרע.
וזו בחינת "והבור ריק אין בו מים". חז"ל מדייקים ומלמדים אותי את היסוד הכי חשוב בעבודת ה' - "מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו".
משמע, אין אמצע. או שאתה בחיבור למעיין החי והנובע מתוכך, או שאתה תמצא את עצמך נעקץ וננשך על ידי נחשים ועקרבים. ענווה פסולה מתכחשת למעלתי - 'חלק אלוק ממעל', שהרי יש בתוכי נשמה אלוקית ורצון טוב וטהור שמקורו ממקור עליון, ובמקום להכיר בערכה ולהתחבר לאמִתתה, הענווה הפסולה מכניסה לתוכי מחשבות של חלישות, ייאוש וחוסר חשק.
מי שרוצה להצליח בעבודת ה' מוכרח לגאווה דקדושה, כמו שכתוב (דברי הימים ב יז, ו) "ויגבה ליבו בדרכי ה'". עליו למשול בהחלטותיו ולהנהיג את מעשיו שיהיו ניזונים מהרצון האמתי שלו, בבהירות ובזכות.
אם לא תאמין בגבורה ובעוז שנתן לך ה', תמצא את עצמך חס ושלום מהר מאוד במקומות שפלים ונמוכים, ותהפוך להיות העבד של היצר הרע.
הדלקת נרות החנוכה מתחת לעשרים אמה מלמדת את היהודי להיות מחובר לנשמה הטהורה שבקרבו. הממשלה והאחריות בידיים שלך, בחר את הטוב לך ואת השייך לך. אין הכוונה לגסות הרוח, אלא לאמת פנימית ומחויבות ל'חלק אלוק ממעל' שבך.
אל תתן ליצר הרע להפחיד אותך ולהחליש אותך, אלא האמן בעצמך, האמן בכוח ובמלכות שלך, וכלשונו של רבי צדוק הכהן מלובלין זיע"א (צדקת הצדיק אות קנד): "כשם שצריך אדם להאמין בה' יתברך, כך צריך אחר כך להאמין בעצמו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
