- מדורים
- ענג שבת
- פרשת שבוע ותנ"ך
- וישב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אליעזר בן חנה וחיים דורף ז"ל
25
ערב שבת קודש
פרשת וישב – מקץ - חנוכה
עלון מס' 5 (שנה שלושים ותשע) (1372)
י"ט בכסלו ה'תשפ"ה (20.12.2024)
מועדי השבת וישב

ענג שבת (279)
רבנים שונים
313 - עונג שבת פרשות ויצא-וישלח
314 - עונג שבת פרשות וישב-מקץ-חנוכה
315 - עונג שבת פרשת בא-בשלח
טען עוד
י-ם 16.04– 17.20
ת"א 16.18 – 17.21
חיפה 16.07 – 17.19
ב"ש 16.22 – 17.23
אילת 16.15 – 17.21
זמני היום והלימודים היומים:
(משבת וישב – יום ו') (אופק ת"א)
עלות השחר 5.01 – 5.04
זמן הנחת תפילין 5.48 – 5.51
הנץ החמה (מישור) 6.38 – 6.41
הנץ החמה (הנראה) 6.44 – 6.47
ס"ז ק"ש מג"א 8.20 – 8.23
ס"ז ק"ש הגר"א 9.07 – 9.10
חצות היום 11.39 – 11.43
מנחה גדולה 12.10 – 12.13
שקיעת החמה 16.40 – 16.44
צאת הכוכבים ב' 17.30 – 17.34
דף יומי: סנהדרין ד - י
מועדי השבת מקץ חנוכה
ער"ש מוצ"ש
י-ם 16.08– 17.24
ת"א 16.22 – 17.25
חיפה 16.11 – 17.23
ב"ש 16.26 – 17.27
אילת 16.19 – 17.25
זמני היום והלימודים היומים:
(משבת מקץ – יום ו') (אופק ת"א)
עלות השחר 5.04 – 5.06
זמן הנחת תפילין 5.51 – 5.53
הנץ החמה (מישור) 6.41 – 6.43
הנץ החמה (הנראה) 6.47 – 6.48
ס"ז ק"ש מג"א 8.23 – 8.25
ס"ז ק"ש הגר"א 9.10 – 9.12
חצות היום 11.43 – 11.46
מנחה גדולה 12.13 – 12.16
שקיעת החמה 16.44 – 16.48
צאת הכוכבים ב' 17.34 – 17.38
דף יומי: סנהדרין יא - יז
לעילוי נשמת דר' אריה בן יוסף ורעייתו גב' ג'ינה בת שמעון, גולדשמיד. יהי זכרם ברוך!
האיש המלאך ונס חנוכה
במסעו של יוסף לאחיו ישנה תחנה מוזרה, שנראית כלקוחה מעולם אחר: וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה, יוסף אינו מוצא דרכו אל אחיו. אפשר שכל הדרמה תתקע בשל טעות בזיהוי. והנה מגיע איש ומכוון את יוסף אל אחיו (שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה) והמסע של ספר בראשית שב אל הערוץ המתוכנן.
מי היה אותו איש שתיקן את המסלול? נחלקו בדבר פרשני המקרא הידועים.
רש"י מבאר שהאיש הזה הוא מלאך (גבריאל) - ההופעה משום מקום והרמז בלשון (איש) מוליך אל העל טבעי – מלאך. האבן עזרא כדרכו הפשטנית כותב: 'דרך הפשט אחד מעוברי דרך'. איש זה איש זה איש. האבן עזרא מכיר את הפרשנות החילופית ואת דרשות חז"ל אך ממליץ לדבוק בפשוט – מדובר ביצור אנושי.
מעניינת במיוחד דרכו של הרמב"ן המחבר בין הפשט לדרש – בין הפירוש העל טבעי לטבעי בין האיש למלאך:...'כי זמן לו הקדוש ברוך הוא (ליוסף) מורה דרך שלא מדעתו להביאו בידם. ולזה נתכוונו רבותינו (ב"ר פד יד) באמרם כי האישים האלה הם מלאכים...
האיש הוא איש – כהסברו של האבן עזרא, הוא איננו ישות על טבעית. אבל זימונו למפגש עם יוסף, והנחייתו לדרכו למפגש עם אחיו המוליד את המשך גלגולו של הסיפור של יוסף: לאחיו ומשם למצרים, הוא ושאר משפחתו – הזימון הזה, הוא מימוש של התוכנית האלוהית הגדולה. במובן הזה האיש הזה הוא אכן שליח השכינה - הוא מלאך.
תפיסה פרשנית זו המחברת שמים וארץ, בין טבעי ועל טבעי למסכת אחת של הנהגה אלוהית-אנושית היא מפתח גדול להבנת פרשיות מקראיות נוספות וגם להוויתו של נס חנוכה. מסורת הדורות מציינת שני אירועים שהעמידו תשתית לתקנתו של היום – המאבק בין היוונים סורים לחשמונאים והנצחון (הארצי-אנושי) עליהם במלחמה. ואף גם הנס (העל טבעי) של פך השמן – היה בו לדלוק יום אחד ודלק שמונה ימים. פרשנים רבים בקשו למצוא חיבור בין השניים. המהר"ל, למשל, ביקש להראות שהנס העל-טבעי של פך השמן במנורת המקדש שופך אור על האירוע הארצי של הנצחון במחלמה ללמדנו שאף הנצחון נס משמים הוא [ - האנושי מתפרש כאלוהי].
אך, להכרתי, פרשנות אחת התעלתה על כולם. זוהי פרשנותו של הרב ד"ר יצחק ברויאר. הוא אחז, כפי שהציעו פרשניו, בהשקפת העולם הגורסת 'תורה עם דרך ארץ ישראל' כשכלול תורתו של סבו הרש"ר הירש וכשבא לבאר את הנס של היום הראשון של חנוכה הוא כותב כך:
'...ומדוע תקנו חז"ל שמונת ימי חנוכה, בעוד שהנס היה רק שבעת ימים? לא היה להם שמן כי אם ליום אחד בלבד. ולמה הדליקו בכלל? איך לא נתיאשו לגמרי באמרם: הלא אין לנו שמן כי אם ליום אחד בלבד? לא נתיאשו! הדליקו! ואלמלא הדליקו, הרי גם נס לא נעשה להם! ומה שלא נתיאשו, ומה שהדליקו בלי כל סכויים טבעיים, וכי אין זה נס? ומי יודע, אם אין הנס הזה, הנס של הדלקת יום הראשון, הוא הנס הגדול ביותר? "הדלקה עושה מצוה!".'
החידוש המופלא מעתיק את זירת הנס מן החפצים - החומרים הטבעיים – השמן למשל, אל עומק הנפש האנושית. שפיכת האור על העובדה שישנם גילויים נשגבים בהם האדם מתגבר על 'האנושיות' שבו: על חולשות, על עצלות, על ייאוש ומוצא משאבים בעומק נפשו שיתנו לו כוחות לעשות את המעשה הנכון כנגד כל הסיכויים – היא נס. הנס הגדול. הגילוי שבתוך שדרת התודעה האנושית מונח פוטנציאל על טבעי המגלה את הנשגב והאלוהי הוא החיבור המיוחד של משמעויות חג החנוכה, הוא הממשיך את דרך ההשראה של הרמב"ן, הרואה גם בטבעי ובאנושי איתות אל מה שמעל ומעבר.
הרב עמית קולא, רבה של עלומים
העלון מוקדש לזכר ולע"נ ר' יעקב קופל בן אלעזר רנד ז"ל, נפטר ב-כ"ה בכסלו תש"ס. יהי זכרו ברוך!
העלון מוקדש לזכר ולע"נ ראש משפחתנו הר"ר אלחנן בן הגה"צ רבי יצחק דוד שינקר ז"ל, נלב"ע נר ראשון של חנוכה, כ"ה בכסלו תשע"ח. תנצב"ה
העלון מוקדש לזכר ולע"נ שושנה (שינדלה) קלנר ז"ל, נפטרה ב-ל' בכסלו תשע"ה. יהי זכרה ברוך!
העלון מוקדש לזכר ולע"נ טובה דרמר ז"ל, נפטרה ב-ל' בכסלו תשפ"ב. יהי זכרה ברוך!
דיני השבוע ומנהגיו
שבת פרשת וישב
ההפטרה: "כה אמר ה' " (עמוס ב, ו).
יום רביעי כ"ד בכסלו, ערב חנוכה : במנחה אין אומרים תחנון. בערב - הדלקת נר ראשון של חנוכה.
הדלקה בבית הכנסת לפרסומי ניסא: המנורה בדרום והנרות ממערב למזרח. מדליק נר המערבי שהוא בימינו. אין יוצאים ידי חובה בנרות שהדליק בבית הכנסת. בבית הכנסת מדליקין תיכף אחר השקיעה.
הדלקת נר כל אחד בביתו : עדיף להדליק בשמן זית. תולין המנורה שבבית בשמאל ביאתו בחוץ בטפח הסמוך לפתח, ומדליק נר הימני הסמוך לפתח. אם אי אפשר בפתח מדליק בחלון בצד ימין. מברך "להדליק נר", "על הנסים" ו"שהחיינו" (רק ביום הראשון). מברך את הברכות ורק אחר כך ידליק הנרות אחרי הדלקת הנר יאמר "הנרות הללו". יקבץ כל בני ביתו לעמוד בעת ההדלקה לפרסומי ניסא. אין מדליקין מנר לנר ואין נהנין לאורה, אלא אם כן עבר זמן מצות ההדלקה (חצי שעה בתוך הלילה), וטוב שיתנה קודם ההדלקה שהוא מקצת יותר מהשעור, ואז יוכל, אחרי חצי שעה בתוך הלילה להנות מאורה.
התפילה: בשמונת ימי חנוכה אומרים "על הניסים". שכח ואמר כבר ברוך אתה ה' אינו חוזר. אומרים על הניסים גם בברכת המזון. אין אומרים תחנון ואין אומרים אל ארך אפיים ולמנצח. ובסוף תפילת שחרית מוסיפים מזמור שיר חנוכת הבית.
נוהגים להדליק בבית הכנסת שוב לפני תחילת שחרית את נר החנוכה אבל בלי ברכה, עד אחר התפילה. אומרים הלל שלם, לאחר ההלל אומרים חצי קדיש (שולחן ערוך תרפג, א ומשנה ברורה), וקוראים בתורה.
קריאה בתורה: בימי חנוכה קוראים בתורה בפרשת קרבנות הנשיאים, במדבר פרשת נשא, פרק ז'. ל-3 קרואים (שולחן ערוך תרפד, א ובמשנה ברורה).
ביום הראשון מתחילים ב'ויהי ביום כלות משה', והספרדים מתחילים בפרשת ברכת כהנים, ומסיימים בקרבן היום הראשון, וממשיך בשני בקרבן היום השני וכך הלאה. ביום השמיני – זאת חנוכה. בעליה לשלישי משלים את כל הימים עד 'כן עשה את המנורה' (תחילת פרשת בהעלותך).
טעו וקראו בפרשת נשיא של יום אחר, יצאו ידי חובת הקריאה (משנה ברורה תרפד, ג).
אבל – יש נוהגים שבחנוכה האבל לא מתפלל לפני העמוד. (ביאור הלכה קלא). במשנה ברורה תרעא, מד, ו-תרפג, א, אומר שדוקא תפילת שחרית, אבל מנחה וערבית יכול האבל לגשת לעמוד.
מנחה קצרה (היינו שש"ץ מתחיל שמונה עשרה בקול רם עד האל הקדוש, והציבור עומדים לתפילת לחש) – הואיל ואין בזה חזרת הש"ץ, בחנוכה ובפורים יש להימנע מכך מהטעם שאמירת על הניסים ע"י הש"ץ – היא פרסום הנס בתפילה. ראה תוספות גמרא שבת כד ע"א, דיבור המתחיל: "מהו", ובכף החיים תרעא.
על הניסים:
כיון ש'על הניסים' זו הודאה ולא בקשה, מזכירים זאת בברכת 'מודים' בשמונה עשרה ובברכת 'נודה לך' שבברכת המזון.
בתפילת העמידה: אם שכח לומר 'על הניסים' במקומו – אם נזכר לפני שאמר את שם ה' בברכת 'הטוב שמך ולך נאה להודות', חוזר ל'על הניסים' וחוזר ואומר 'ועל כולם' וכו' על הסדר. אך אם נזכר לאחר שאמר את שם ה' אינו חוזר, ולפני 'יהיו לרצון' שבסוף 'אלקי, נצור' אומר: 'יהי רצון מלפניך, שתעשה לנו ניסים ונפלאות, כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו' וכו'. (שולחן ערוך תרפב, א ובמשנה ברורה). טעה ואמר על הניסים אחרי "רצה" (ולא אחרי מודים), וכבר סיים תפילתו – לא חוזר. (שער הציון תרפב, ב) אם נזכר בעודו בברכת הודאה, יאמרנו שוב במקומו הנכון (שו"ת נשמת חיים סג).
שכח לומר על הניסים, יאמר כן בסיום התפילה קודם 'יהיו לרצון' השני, דרך בקשה. (שו"ע ומשנ"ב סי' תרפב). אם סיים כבר את תפילת העמידה, אינו חוזר עוד.
גם בברכת המזון אומרים 'על הניסים' בברכת 'נודה לך' לפני 'ועל הכל'. השוכח 'על הניסים' בברכת המזון, אף שאינו חוזר, מכל מקום כשמגיע ל'הרחמן' יוסיף ויאמר 'הרחמן יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו בן יוחנן...'.
בברכה מעין שלש (על המחיה/הגפן/העץ) בחנוכה אין מזכירים 'על הניסים' כלל כיון שאפילו אמירת 'על הניסים' בברכת המזון היא מנהג בלבד, ובברכה מעין שלש לא נהגו כן]. (שם וא"ר, ומשנ"ב רח).
שמחה / סעודה
ימי חנוכה לא נקבעו למשתה ושמחה אלא להלל ולהודות, כיון שלא היתה גזירה על הגוף, להשמיד להרוג ולאבד כמו בפורים, אלא רק שנמיר את דתנו, לא להרוג ולא להשבית את שמחת הגוף. לכן הסעודות שעושים הן סעודות רשות. יש אומרים שיש קצת מצוה ברבוי הסעודות, משום שבכ"ה בכסלו נשלמה מלאכת הקמת המשכן, אלא שהקב"ה המתין בהקמה עד ניסן שנולד בו יצחק אבינו, ואמר הקב"ה: עלי לשלם לכסלו, ושלם לו חנוכת בית חשמונאי, והיתה חנוכת המזבח. לכן נוהגים גם לומר זמירות ותשבחות בסעודות אלה. יש נוהגים לאכול מאכלי חלב בחנוכה, לפי שאירע הנס על ידי זה שהאכילה יהודית (בתו של יוחנן כהן גדול) את ראש הצוררים גבינה כדי שיהיה צמא, ושתה יין רב והשתכר, והרגה אותו. (שו"ע ומשנ"ב סי' תרע).
יש להרבות בסעודת שבת של חנוכה יותר מבשאר שבתות השנה. (שם)
שבת חנוכה פרשת מקץ
בשחרית הלל שלם.
לקריאת התורה מוציאים 2 ספרי תורה. בספר הראשון – 7 קרואים בפרשת השבוע. מניחים ספר תורה שני ומגביהין הראשון. בספר השני קוראים למפטיר בפרשת נשא: "ביום הרביעי (במדבר ז)
ההפטרה : "רני ושמחי בת ציון" (זכריה ב, יד).
מברכים החודש: טבת.
ראש חודש טבת ביום השני וביום השלישי , הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה.
המולד: יום שני, שעה 1, 14 דקות ו-1 חלקים.
אין אומרים אב הרחמים ואין מזכירים נשמות.
במנחה אין אומרים "צדקתך".
מוצש"ק : לא מאחרים להתפלל ערבית, כדי להדליק נרות חנוכה בזמן. מתפללים 22 דקות אחרי השקיעה. מדליקים נרות חנוכה 34 דקות אחרי השקיעה.
בתפילת שמונה עשרה אומרים "אתה חוננתנו ו"על הניסים".
אומרים "ויהי נועם". "ויתן לך" אומרים בבית אחר הדלקת נר חנוכה.
מוצאי שבת קודש - הדלקת נר חמישי של חנוכה.
הדלקת נרות בערב שבת חנוכה:
בערב שבת חנוכה רצוי להקדים להתפלל תפילת מנחה, כדי להקדים אותה להדלקת הנרות, שכן הקרבת קרבן התמיד של המנחה קדמה להדלקת נרות המנורה במקדש. אם אין מניין, יקדים להדליק הנרות ואחר כך יתפלל עם הציבור. (שו"ע תרעט, א, מ"ב ב; כה"ח תרעא, עט).
הדלקת נר חנוכה ביום שישי ערב שבת וישב 25 דק' קודם שקיעת החמה, כ-5 דקות לפני מועד כניסת השבת.
זהירות: אף שמדליקים נרות חנוכה לפני השקיעה, מכל מקום עיקר פרסום הנס יעשה בלילה, לכן בערב שבת ישים שמן במידה מספקת או נרות גדולים שידלקו חצי שעה בלילה. לכן לא יוצאים ידי חובת הדלקה בנרות הצבעוניים הנפוצים; זמן הדלקתם קצר ביותר – מתאימים לחצי שעה של ימי החול – כך יוצא שהמברך בערב שבת על נרות אלו, יתכן שברכותיו הן ברכות לבטלה.
נהוג שאחרי הדלקת הנרות בערב שבת לא שרים 'מעוז צור', בגלל דוחק הזמן. במקום זאת שרים 'מעוז צור' בזמירות ליל שבת, ומיד אחרי הדלקת נר חנוכה מדליקים נרות שבת.
אין להקדים יותר מדי ומכל מקום, למקדימים, מפלג המנחה, יכול להדליק, אבל ישים שמן שיספיק עד חצי שעה אחרי השקיעה.
הדלקת נרות במוצאי שבת חנוכה:
מתפללים ערבית, ואח"כ מדליקים נרות חנוכה. המנהג הנפוץ להקדים את ההבדלה להדלקת הנרות, מפני שההבדלה מסיימת את השבת ונרות החנוכה כבר שייכות ליום הבא (ט"ז תרפא, א, ערוה"ש ב, בא"ח וישב כא).
יש נוהגים להדליק תחילה נר חנוכה, כדי להסמיך עד כמה שאפשר את הדלקת הנר לצאת הכוכבים, או אלה המקפידים ליציאת השבת לפי רבינו תם, יאמרו קודם: "המבדיל בין קודש לחול" (שו"ע רמ"א תרפא, א). לפי באור ההלכה (שם) לשני המנהגים מקום, וכל אחד רשאי לבחור את מנהגו.
מכל מקום, אם מבדילים בבית הכנסת, נראה שקודם ידליקו נרות חנוכה ואח"כ יבדילו.
זוית הלכתית / הרב חן שריג , דרך צלחה לרבנות, לימודי רבנות דרך האינטרנט
פתיחת קופסאות שימורים, אריזות ובקבוקי יין.
בפתיחה של קופסא או אריזה בשבת, מתעוררות שתי בעיות הלכתיות. האחת היא סתירת כלי בעקבות שבירת חלק בכלי. השנייה היא יצירת כלי מאחר ונוצר כלי חדש בשל פתח בכלי שלא היתה קיים קודם לכן.
נפתח בראשונה - נחלקו הראשונים האם יש איסור לסתור (להרוס) כלי כדי להוציא את תכולתו. רוב הראשונים הקלו, כי לשיטתם אין סתירה בכלים. אולם השולחן ערוך החמיר (שיד,א) ולכן לכאורה יש לאסור. מנגד מצאנו ג' סניפים להקל: ראשית לדעת החזון אי"ש, קופסאות שימורים לא נחשבות בכלל לכלי "כיון דעשויין מטסי ברזל, ורצופין מכל צד... דסתום מכל צד לאו כלי הוא" ולכן "ליכא משום סתירת כלים". שנית, ניתן להשוותם לכלים חד פעמיים דהיינו "חותלות (עטיפות) של תמרים", שאין בהם לכל הדעות בניין וסתירה בכלים מאחר ונחשבים כקליפת אגוז הבטלה לאוכל (שי"ד,ט). שלישית, כאמור להרבה ראשונים אין איסור סתירת כלים ולכן מותר לשבור כלי בשביל לאכול את תכולתו.
הבעיה ההלכתית השנייה היא יצירת כלי חדש על ידי פתיחת פתח שלא היה קודם לכן. ואכן לדברי החזון אי"ש, כל פתיחה של פתח אסורה משום "מחליף גוף אטום לצורת כלי". מנגד, יש שהקלו אם פותחים את הכלי דרך השחתה, שאז בוודאי לא יוצרים פתח חדש בכלי אלא הורסים אותו. טעם נוסף להקל הוא שאין "בניין בכלים" כשאין כוונה לפתוח פתח יפה אלא רק להוציא התכולה. לבסוף, אם לא עושים שימוש נוסף בקופסת השימורים, היא נחשבת כ"חותלות של תמרים" (עטיפה הבטלה לאוכל) שאין בה איסור בניה או סתירה בכלים. לסיכום, בפתיחת קופסאות שימורים בשבת, יש המחמירים לפתוח לפני שבת, יש מקילין על ידי השחתת הכלי ויש מתירים בכל אופן.
מחלוקת נוספת נוגעת לאריזות שנשמרות לזמן רב (כגון אריזות מלח, סוכר, חטיף גדול או קרטון חלב או מיץ). יש שהחמירו שלא ניתן לדון אותם ככלי חד פעמי ("חותלות של תמרים") כיוון שניתן לשמור אותם לזמן רב. לשיטתם, ניתן לפותחם רק אם משחיתים את האריזה ומוציאים מיד את כל התכולה. ויש המקילין כיון שאין כוונה לעשות שימוש חוזר בכלי, ולכן נחשב ככלי חד פעמי (כ"חותלות של תמרים") שמותר לפתחו בשבת ואין חוששים לפתיחת פתח יפה. (ראה שש"כ פ"ט).
לבסוף נחלקו הפוסקים גם לגבי פתיחת בקבוקים, האם בפתיחת פקק המחובר בטבעת יש יצירה מחודשת של כלי.
יש האוסרים מפני שעל ידי הפתיחה נוצר פקק, שהוא כלי חדש שלא היה קיים קודם השבת. (מנחת שלמה תניינא (ב - ג) סימן לב)) מנגד יש מקילין לפתוח בקבוק בשבת מכמה טעמים. ראשית, הפקק נסתם באופן זמני, ואין איסור סתירה או יצירה בסתימה זמנית (ע"פ תה"ד ס' סה), שנית, אין כוונת הפותח ליצור כלי, ויש מתירין כל כלי שנעשה בלא כוונה (מ"מ שבת יב,ב). שלישית, הפקק שימש כמכסה גם לפני שבת ("ומכל שכן לפי מה שביארנו שיש על המכסה שעל הבקבוק תורת כלי, גם בהיותו על פי הבקבוק, שאין כאן משום איסור תיקון כלי כלל" (יחוו"ד ח"ב סימן מב))
לסיכום, אריזות שנזרקות מיד לפח מותר לכל הדעות לפותחן בשבת (כגון אריזת סוכרזית, קפה, או חטיף קטן). אריזות מברזל (כמו קופסאות שימורים) יש החמירו לפותחן מערב שבת. אריזות שנשמרות לזמן רב אך לא רגילים להשתמש בהן אח"כ לשימוש חוזר (כמו אריזת חטיפים גדולה) נחלקו האם זה נחשב ככלי חד פעמי. ולבסוף לגבי פקקים נחלקו האם בפתיחתו נוצר כלי חדש (כי עד אז היה כיסוי ועכשיו הפך לפקק) או שלא נוצר כלי חדש כי שימש ככיסוי גם לפני שבת.
הנהגה לדורות / עו"ד דוד שפירא / מחבר הספר תורת המשא ומתן
תזמון מינוי השופטים: בין עצת יתרו ליישומה
מתי בדיוק מינה משה את השופטים? התשובה לשאלה זו מורכבת יותר משנדמה במבט ראשון, ומעלה תובנות חשובות על התפתחות המערכת המשפטית בישראל.
הדיון מתחיל בגמרא במסכת זבחים (קט"ז.), שם מובאת מחלוקת בשאלה מתי הגיע יתרו למחנה ישראל. רבי יהושע סובר שיתרו הגיע בעקבות מלחמת עמלק, לפני מתן תורה, בעוד רבי אלעזר המודעי סובר שהגיע לאחר מתן תורה, כששמע את הקולות שהרעידו את העולם. הרמב"ן מציע פתרון מורכב: יתרו הגיע פעמיים. בביקורו הראשון, לפני מתן תורה, הציע את הרעיון למינוי שופטים. לאחר מכן חזר למדיין, ושב שנית בשנה השנייה. לפי גישה זו, סדר האירועים בתורה מדויק, והסיפורים בספר שמות ובספר במדבר מתארים שני ביקורים נפרדים. בניגוד לרמב"ן, אבן עזרא סובר שיתרו הגיע רק פעם אחת, בחודש השני של השנה השנייה, לאחר הקמת המשכן. לפי גישה זו, התורה הקדימה את סיפור יתרו בספר שמות; אך מבחינה כרונולוגית האירוע התרחש מאוחר יותר. רבי אברהם בן הרמב"ם מביא ראיה מעניינת לשיטת אבן עזרא: הוא מחשב את לוח הזמנים ומראה שלא היה מספיק זמן בין יציאת מצרים למתן תורה (חמישים יום) לכל האירועים המתוארים – הגעת השמועה ליתרו, מסעו עם משפחת משה, מינוי השופטים, ושיבתו למדיין.
האברבנאל מציע הסבר מקורי לפער בין תיאור העצה בספר שמות לבין יישומה בספר דברים. לדבריו, משה קיבל את רעיון ביזור הסמכויות השיפוטיות, אך הבין שלא ניתן ליישמו לפני מתן תורה. הסיבה: ללא מערכת חוקים מסודרת, השופטים ייאלצו לפסוק על פי אומדן דעת, מה שיוביל לחוסר אחידות ולערעורים אין-סופיים:
לא רצה שישפטו את העם שופטיהם באומד הדעת וסברא לפי שידע שירבו הקטטו׳ בישראל ותמיד יערערו ויפקפקו בדיניהם ויאמרו המתחייבים בדין הורוני מהיכן דנתוני וכן שמפני איבה ושנאה או לסיבות אחרות חייבו והצדיקו את בעלי דינם. ואם יבואו לפני שופטים אחרים דעות בני אדם וסברותיהם חלוקו׳ זה יחייב וזה יזכה וירבו התורות והמחלוקות ביניהם ובזה יבואו כלם למשה כי ירצה כל אחד ללכת אחרי ב״ד יפה ולשמוע הדין מפיו. ומפני זה משה רבינו לדעתו שבעוד ימי׳ מעטי׳ יקבלו את התורה ... היה דעתו שאז אחרי קבלו התורה והמשפטים בהיות לפניהם סדר ונימוס המשפטים כשולחן ערוך ימנה את השופטים לשפוט אותם לא באומד וסברא אלא ע״פ החוק והמשפטים שישים לפניהם מאת ה׳.
האברבנאל מונה מספר הבדלים משמעותיים בין הצעת יתרו ליישומה בפועל:
* שיטת המינוי: יתרו הציע שמשה ימנה את השופטים, אך בפועל העם הוא שהציע מועמדים
* הקריטריונים: יתרו הדגיש יראת שמים ויושרה "אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע" ומשה אמר שיש למנות אנשים שהם "חֲכָמִ֧ים וּנְבֹנִ֛ים וִידֻעִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם."
* העיתוי: יתרו הציע מינוי מיידי, אך משה המתין עד לאחר מתן תורה.
ההבדלים הללו משקפים תפיסה עמוקה של משה: מערכת משפט יעילה אינה יכולה להתבסס רק על יושרה אישית של השופטים, אלא זקוקה למסגרת חוקית ברורה ולשופטים בעלי יכולת אינטלקטואלית להבין ולפרש אותה. זוהי תובנה שרלוונטית גם לימינו, כשאנו דנים במינוי שופטים ובמבנה מערכת המשפט.
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
איך נראית נקמה יהודית?
מה הייעוד של תורת הבנים?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
איך ללמוד גמרא?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
ראש השנה בשבת: מה מחליף את התקיעות?
אנחנו בצד של החזקים!
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת