ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
חסידים מספרים כי באחד ממסעות המסחר שלו התעכב ר' שמחה בונם מפשיסחה בדרכו, יחד עם סוחרים אחרים שהיו עמו, בביתו של יהודי אחד כדי להתפלל תפילת מנחה. כשעמד להתפלל חש בריח מוזר הנודף מן הכתלים של החדר שבו עמדו. מעולם לא התפלל במין חדר שכזה. רמז ר' שמחה בונם לבני לווייתו, והם יצאו החוצה. הרבי פנה ללכת לבית אחר, אבל לאחר פסיעות אחדות עמד מלכת. "עלינו לחזור" אמר הרבי, "הכתלים תובעים אותי לדין משום שזלזלתי בהם".
את הסיפור שלנו אפשר להבין בכמה רבדים. הרובד הפשוט המבצבץ מבין השיטין הוא הגישה האנושית של ר' שמחה בונם לכל נברא, ובכלל זה גם לכותלי החדר שבו רצה להתפלל בתחילה. ראשית, נראה שהכתלים רוצים שר' שמחה בונם יתפלל במחיצתם. באופן בלתי מילולי הם מביעים את כמיהתם. בשפה חסידית היינו אומרים כי הם מבקשים את תיקונם בתפילתו של הצדיק בחדר.
על רקע זה של ייחוס דפוסי התנהגות אנושיים לכתלים, מורגשת כעת בצורה חריפה גם טענתם של הכתלים על ר' שמחה בונם, כשהוא מחליט להעדיף את התפילה במקום אחר. נכון, יש לו סיבה שלא להתפלל במקום הזה - בשל הריח המוזר הנודף מהכתלים, אבל מה יגידו הכתלים שר' שמחה בונם מצא בהם פגם? הכתלים כמוהם כבני אדם, נעלבים בשעה שהצדיק מואס בהם מלשמש כמקום תפילה.
נראה שגישה זו, המתייחסת אל הכתלים כאל ישות אנושית, נעוצה עמוק בשורשי החסידות, שהורתה לנו כי "לית את פנוי מיניה" (כלומר, אין מקום פנוי ממנו יתברך). אין מקום ריק מתוכן רוחני. אין מקום שאין בו גילוי של יסוד אלוקי. מי שמאמין ביסוד זה, יודע כי לכתלים יש חיות משל עצמם, למרות היותם דוממים. גם הם חלק מן הבריאה המלאה בנוכחותו של בורא עולם.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
83 - זה ספר תולדות האדם
84 - עלבונם של הכתלים
85 - שחמט עם הרבי
טען עוד
נקודה זו, מחויבותו של האדם, הצדיק, לתיקון העולם, מתקשרת למסגרת הסיפורית כולה. ר' שמחה בונם יוצא לדרך לרגל מסחרו. הבעש"ט לימד אותנו כי לעתים נדמה לאדם כי הוא יוצא לדרך לצורכי מסחר, אבל האמת היא שהאדם יוצא לדרך כדי לתקן את מה שצריך לתקן, כדי להגיע לכל האנשים, החפצים והמציאויות המבקשים תיקון על-ידו.
המסחר הוא רק הגורם המזמן, המגלגל את האדם אל הדברים האמיתיים שעליו לעשות בצאתו לדרך. ר' שמחה בונם יוצא אמנם למסחר, אך האמת היא שהכתלים שם על אם הדרך הם שקראו לו, הם המצפים לתפילה שיעשה במחיצתם.
מכאן מגיעים אנו לעיקרון חשוב ביותר, שנוסח בצורה חזקה בתורת פשיסחה. הנסיעה לצורכי מסחר היא נסיעה לקראת משהו, לקראת מטרה שאינה מצויה כאן, אלא במקום אחר. האדם מטלטל את עצמו כאילו אין לו כאן מה שהוא צריך. חסידות פשיסחה אמרה שאם "לית אתר פנוי מיניה" הרי שהאור האלוקי יכול להתגלות גם כאן. אין צורך לנדוד אחריו למרחקים. הנסיעה מיותרת בעצם; הכל מצוי תחת היד.
בדרך זו פירש ר' שמחה בונם את הפסוק: "ובקשתם משם את ה' אלקיך ומצאת, כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך". יש אנשים המבקשים את ה' במהלך של "ובקשתם משם". ה' אינו נראה להם במקום שבו הם נמצאים, ומשום כך הם צריכים לחפש אותו "שם". אבל האמת היא "ומצאת - כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך", כלומר, האפשרות של האדם למצוא את ה' היא אם יבקשנו "בכל לבבך", כלומר בלב ובנפש של עצמו. אין צורך בנדודים, יש צורך לחפש במקום שבו האדם נמצא כרגע ממש.
מכאן חוזרים אנו אל הסיפור. ר' שמחה בונם נכנס להתפלל בחדר אחד, אולם הוא יוצא למקום אחר. בסופו של דבר הוא שב למקום הראשון - הכתלים תובעים אותו לדין. היציאה למקום אחר כמוה כחיפוש ה' משם. כביכול אין ה' במקום הראשון שבו היית. הכתלים תובעים את ר' שמחה בונם לא בשל העלבון האישי, אלא בשל הגישה. אם הניח למקום אחד לטובת מקום אחר, משמע שאין קדושה במקום הראשון, משמע יש אתר פנוי ממנו, חס ושלום? ר' שמחה בונם חוזר על עקביו: את ה' אפשר למצוא בכל מקום, כי "לית אתר פנוי מיניה" - גם לא המקום שהאדם נמצא בו בדיוק כרגע.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
