ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
חסידים מספרים כי פעם אחת בא איש אל הרבי ר' שלום מבעלז והתלונן לפניו שמחשבות זרות מבלבלות אותו באמצע התפילה. אין כוונתו למחשבות מעיני טרדות הזמן וכדומה, אלא כוונתו לדמיונות רעים ומאוימים. ביקש החסיד מר' שלום מבעלז לרפא את נפשו. אמר הרבי לחסיד: אל תבוש מפני, ספר לי כל מה שמפריע אותך ומערבב את דעתך. מיד התחיל החסיד לספר כל פחד וכל חשק שתקף עליו. בשעה שהיה החסיד מספר היה הרבי עוצם את עיניו, וניכר היה בו שמחשבותיו הקדושות מרימות את המחשבות הזרות מעמקי נפשו של החסיד. כשסיים החסיד לדבר אמר הרבי: ה' יושיעך שלא יבואו עוד אליך. משעה זו ואילך לא חשב יותר החסיד את אותן המחשבות הזרות.
נושא הסיפור שלנו הוא הטיפול במחשבות הזרות. נושא זה העסיק רבות את ספרות העיון של החסידות בראשיתה. הבעיה היא שהאדם העומד בתפילה לפני קונו נתקף בדרך כלל במחשבות שונות ומשונות, הנושאות אותו מהמקום שבו הוא נמצא ומההקשר של התפילה להקשרים אחרים, לעניינים אחרים. כך עוברת לה התפילה כשהאדם ממלמל את מילות התפילה, אך בעצם אינו מתכוון להן. הוא עסוק כל העת במחשבות אודות עניינים אחרים.
במקרים רבים יש למחשבות הזרות גם קשר עמוק ופנימי לנושא התפילה שבו הן מתעוררות. ברכת 'ברך עלינו' תוביל אותנו אל עולם העסקים, ומשם בהקשרים אסוציאטיביים לכל מיני עיסוקים ורווחים פיננסיים. ברכת 'רופא חולי עמו ישראל' תוביל אותנו אל מסדרונות בתי החולים, ומשם אל פנקסי הקבלות של הרופאים למיניהם. כך זורמת לה התפילה מן הפנים אל החוץ.
שיקוף להמלצה זו ניתן למצוא בהלצה העממית, המספרת על הרבי שניגש בגמר התפילה לאחד מחסידיו ונתן לו ברכת 'שלום עליכם' כדרך שנותנים לאדם השב מן הדרך. לתמיהתו של החסיד לפשר ה'שלום עליכם' הזה, השיב הרבי כי מכיוון שמחשבותיו נדדו בכל מרחבי העולם בעת התפילה, ועם סיומה חזר למקומו, מגיעה לו ברכת 'שלום עליכם'.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
76 - בכל דרכך דעהו
77 - תיקון המחשבה
78 - נשמה של תוהו
טען עוד
המענה שנתנה החסידות לבעיה זו נקרא העלאת המחשבות הזרות. משמעות הדברים היא שבעצם לכל מחשבה זרה יש שורש שממנו היא באה. האדם אינו חושב סתם, המחשבות הן לבוש למאוויים פנימיים, לתהליכים נפשיים ולרצונות כמוסים שטרם נתגלו. המחשבות המשוטטות הן עולם של אסוציאציות המסתיר תחתיו אמיתות נפשיות עמוקות.
ראשוני החסידות לימדו את החסידים כיצד יש לנתח ולהבין את המשמעות הנפשית שיש לכל מחשבה ומחשבה, לנסות להבין מנין היא באה בנפש. כשהאדם עומד על מקור תהליכי הנפש שלו הוא מתקן את המחשבות הזרות, ואז המחשבות הללו כבר אינן זרות; הן חלק מתהליך נפשי פנימי העובר עליו.
על-פי העיקרון הזה יגיעו מחשבות אודות דאגות פרנסה ובריאות כמעטפת לשאלות קיומיות עמוקות יותר; ומחשבות אודות חסר זה או אחר בעולם הגשמי יגיעו כמעטפת לכמיהה פנימית וגעגועים נפשיים בבחינת "צמאה לאלקים, לא-ל חי".
החסיד בסיפור שלנו מבקש תיקון למחשבות הזרות שלו אצל הרבי. הוא עצמו אינו מסוגל לטפל בהן. הן גם אינן קשורות לכאורה בשום קשר ענייני למה שעובר עליו ביום יום. הוא מדגיש בפני הרבי שאין המדובר במחשבות אודות טרדות הזמן, אלא בדמיונות למיניהם. הוא אינו מסוגל למצוא את המצוקה האמיתית שלו, זו המסתתרת תחת מעטה הדמיונות והמחשבות המשונות הבאות עליו. הוא זקוק לעזרה מבחוץ.
כאן בא מקומו של הרבי. הוא מבקש מן החסיד לספר לו הכל, להיכנס לכל המבוכים הנפשיים, לגעת בכל הנקודות - וגם הכואבות ביותר. והחסיד, על-פי מצוות רבו, חושף את הכל. הדברים עולים מן הלב, מן הדמיון ומן המחשבה אל הפה, והרבי מאזין, מאזין ומתקן. הוא מתקן בעצם ההקשבה, בעצם ההתייחסות.
החסיד מבין שהדמיונות אינם אלא מעטפת. הוא עובר ככל הנראה משהו פנימי, וזו הסיבה לכל המחשבות הללו. הרבי מלמד אותו שיש משמעות לכל מה שעובר בראשו. הוא איננו יודע את המשמעות עדיין, אבל דבר אחד הוא יודע: והוא שיש לכל זה משמעות, והיא איננה דמיונות חיצוניים מאיימים. המעבר מן הדמיון אל הפה, ומשם אל האוזן הקשובה של הרבי, הוא בעצם תהליך ההעלאה של המחשבות הזרות המתרוצצות בדמיונו של החסיד.
--------------------------
פורסם גם במדור "חסידים מספרים" בעיתון "בשבע".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
