ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- היחס למי שאינו שומר מצוות
היו שם כמה מקובלים, וכל אחד מהם הסביר לרבי לוי יצחק על הכוונות והייחודים שהוא מכוון בשעת התקיעות, אך רבי לוי יצחק לא רצה שהם יתקעו לו.
בסוף, נכנס אליו יהודי פשוט. היהודי התבייש להציע עצמו כבעל תוקע, אחרי כל בעלי המעלה שקדמו לו. כששאל אותו, רבי לוי יצחק, מה הוא מכוון בתקיעות?
פרץ בבכי והשיב: יש לי 7 בנות בבית שהגיעו לפרקן, ואין לי כסף להשיאן. אני מכוון שיהיה לי כסף ואזכה להשיאן.
אמר לו רבי לוי יצחק – אתה תהיה התוקע!
ההסבר המבקש לכך שרבי לוי יצחק העדיף את היהודי הפשוט, שאמנם הוא כיוון על דברים נמוכים ופשוטים, אך הוא היה אמיתי בכוונותיו. לעומתו, בעלי התקיעה האחרים, אמנם כיוונו כוונות גבוהות, אך לא היו אמיתיים בכך עד הסוף.
במבט ראשוני, יש כאן סיפור חסידי קלאסי, המביט בעין טובה על מעלתו של היהודי הפשוט. אולם, אם נעמיק בסיפור נגלה שיש כאן תמיהה עצומה – רבי לוי יצחק מביט בעין טובה על היהודי הפשוט, ורואה את מעלותיו, אולם על בעלי המדרגה הוא מביט בעין קפדנית, ורואה את חסרונותיהם.
והאמת היא, שזו תמיהה על הרבה מאוד מהסיפורים והמאמרים החסידיים, שדרכם ללמד זכות על היהודי הפשוט, ואף על עובר העבירה, ואילו את שומרי התורה והמצוות ובעלי המדרגות, הם מבקרים כל מום וכל פגם.
תמיהה זו, אפשר גם לתמוה בפרשות השבוע. כשמשה רבינו אומר לה' על בני ישראל, השקועים ב- מט' שערי טומאה, "והם לא יאמינו לי", אומר לו הקב"ה – ישראל מאמינים בני מאמינים הם. והוא רומז לו על כך שדיבר לשון הרע, דרך המופתים של המטה שנהפך לנחש, וידו הלוקה בצרעת, כי עניינים אלה רומזים ללשון הרע. נמצא, שה' מלמד את משה ללמד זכות.
לעומת זאת, כשפרעה מחריף את הגזירות, וגוזר על כך שבני ישראל יצטרכו לקושש בעצמם קש ללבנים, ומשה בא לפני ה' ומלין – "למה הרעותה לעם הזה...". עונה לו ה' בחומרה רבה בתחילת פרשת וארא – האות קיבלו הרבה הבטחות ולא זכו לראות בקיומם, אך האמינו בי ולא התלוננו. ואילו אתה, ברגע שיש בעיות, מיד מתלונן. ועל כך כבר רומז למשה שייענש, ויזכה לראות רק בגאולת מצריים, אך לא יזכה להכניסם לארץ.
איפה לימוד הזכות? מדוע ה' מבקר את משה מיד בחריפות?
אכן, כידוע "צדיקים, הקב"ה מדקדק עימם כחוט השערה", וכמובן במשה רבינו אין לנו שום השגה, ולכן ה' ביקר אותו. אך אם נחזור לשאלה הכללית שבה פתחנו, ברמות הנמוכות יותר מרמתו של משה רבינו, דומה שיש כאן עומק נוסף.
הבעל שם טוב הקדוש (צוואת הריב"ש עמ' יד) מבאר שיש שני סוגים של אנשים. יש אדם רשע שיודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו. לעומתו, יש מי שחושב שהוא צדיק גמור, אך באמת היצר הרע גורם לו לחשוב כך, כי האמת היא שאמנם הוא לומד ומתפלל בתמידות, אך אין לו דבקות ואמונה שלימה בבורא.
והנה, כשיתעוררו שני הסוגים הללו לתשובה, הרי שהסוג הראשון יודע שהוא רשע, ולכן כשיתעורר וודאי ישוב בתשובה. לעומתו, הסוג השני חושב שהוא צדיק, ולכן ימשיך בדרכו, ולא ישוב בתשובה וישאר רחוק מה'.
נראה שזו הסיבה לדרכה של תנועת החסידות, המלמדת זכות על יהודי רחוק, ומבקרת בחריפות יהודי קרוב. כי היא באה ללמד בכך את הקרובים, שיעמיקו בעצמם, ידרשו מעצמם יותר ויתקדמו!
שנזכה בעזרת ה', להכיר את עצמנו באמת, ולהתקדם ולהתעלות בעבודת ה', וזכה להידבק באמת בה'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
