פך השמן הטהור בבתי ישראל | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
נישואין וזוגיות
שיעורים נוספים

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

חטא האדם הראשון גרם לו ולזרעו קללה של צער וכאב, שחלק ממנה הוא טומאת הנידה והזבה של הנשים @ כשהאדם טובל במי המקווה הוא מכניס את עצמו למקום שבו אינו יכול לנשום ולחיות, ובכך מורה על ההתנתקות שלו מהחיים הקודמים שדבק בהם החטא והתחלה של חיים חדשים וטהורים @ משחרב בית המקדש ועמו נתבטלו רבים מדיני הטהרה, בתי ישראל נשארו בתי מקדש מעט שבהם ממשיך אור הטהרה להאיר בכל הדורות

בעזרת ה' בימים אלו אני זוכה לסיים את הספר 'טהרת המשפחה' במסגרת 'פניני הלכה' (נותרו עוד כמה חודשים של ליבון, הגהות וליטושים). בחנוכה למדנו שפך שמן טהור יכול להחזיר את ההארה של כל המקדש, והנה הבנתי מתוך לימודי שטהרת המשפחה היא פך השמן הטהור שמחזיק ומקיים את עם ישראל מאז חורבן בית המקדש.

מצוות הטהרה והטומאה
שורש מצוות הטהרה והטומאה בגובהי מרומים בסתר עליון, ברעיון האלוקי שמעבר להשגתנו, אולם אנו יודעים שה' נתן לנו את כל המצוות כדי לקדשנו ולהוסיף לנו טובה וברכה, ולכן אנו יכולים למצוא בהן טעמים עמוקים ומשמעותיים.

רביבים (823)

הרב אליעזר מלמד

629 - תרבות המחלוקות הרעות

630 - פך השמן הטהור בבתי ישראל

631 - מזיכרון השואה לאהבת ישראל

טען עוד

ככלל, הטהרה קשורה לחיים והטומאה קשורה למוות. ככל שהחיים מתגלים באופן מפותח יותר, כך מנגד באובדנם יש יותר מוות, וממילא גם טומאה חמורה יותר. לכן האדם, שבו מתגלים החיים המפותחים ביותר - טומאת מיתתו היא החמורה ביותר, אבי אבות הטומאה. דרגה פחות חמורה היא טומאת נבלת בעל חיים או שרץ, שהם אב הטומאה. הצומח נמצא במדרגת חיים פחות מפותחת, ולכן אין טומאה בצמח שנבל ומת, אבל אם אדם עשה מהצומח כלים או בגדים, או גידל מהצומח פירות וירקות, הם יכולים לקבל טומאה.
הרחם הוא מקור החיים והטהרה של כל בני האדם, וכנגד זה הוא גם מקור של טומאה. טומאת הנידה היא כאשר הביצית שהייתה יכולה להתפתח לעובר לא הופרתה ואבדה ומתה, ויצאה בדימום הווסת יחד עם רירית הרחם שהייתה אמורה לסייע ליצור חיים.
גם טומאת שכבת זרע היא ביטוי לכך, הזרע שהיה יכול להוליד חיים אבד ומת, ולכן יש בו טומאה. אומנם טומאתו בדרגה נמוכה יותר (כוזרי ב, ס-סב).

הטומאה התחילה בחטא אדם הראשון
בעקבות חטא אדם הראשון העולם כולו נפל ממדרגתו, והמוות והטומאה הופיעו בעולם, והאדם נענש בכך שפרנסתו תהיה כרוכה בעצב ובצער, עד אשר ימות וגופו ישוב אל האדמה שממנה נוצר. ואף חיי המשפחה, הזוגיות והלידה יהיו כרוכים בעצב ובצער. שנאמר: "אל האישה אמר: הרבה ארבה עצבונך והרונך, בעצב תלדי בנים, ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך" (בראשית ג, טז). פירשו חכמים "הרבה ארבה עצבונך והרונך" - אלו דמים שבאישה, דם נידה ודם בתולים וצער גידול בנים וצער העיבור (עירובין ק, ב). כלומר, "טומאת נידה וזיבה נמשכו מחטא חווה... כי קודם החטא היו ראויות כל הנשים שלא לראות וסת נידה וזיבה, אלא טהורות בלא דם" (צרור המור, פרשת תזריע).

המפתח לתיקון בהכרת החיסרון
בעקבות החטא העולם נשבר והתמלא פגמים וחסרונות, ולכן יחד עם השמחה על כל הטוב שבו, צער ועצב מלווים את הכול, ואין שמחה בלא משברים וכאב, ולכן אמרו חכמים שאין ראוי לאדם למלא את פיו שחוק בעולם הזה (ברכות לא, א). ואדם שיתעלם מהכאב והחסרונות ייפול ויתרסק, וצערו וכאבו יגדלו יותר. לפיכך, המודעות של בני האדם לעונש שקיבלו אדם וחווה על חטאם ולכאב ולצער שמלווים את החיים היא המפתח להנעת התהליך שבו יוכלו לתקן בהדרגה את השבר, עד שיגיעו לבסוף למדרגה גבוהה יותר ממה שהיו בתחילה. שגדולה מעלתם של בעלי תשובה ממעלתם של צדיקים גמורים (ברכות לד, ב), שמתוך הכרת העולם על הפסגות והתהומות שבו הם בוחרים בטוב. המצוות הרבות הקשורות לטומאה ולטהרה נותנות ביטוי לחיסרון וסוללות את הדרך לתיקונו.

הוספת חיים במקדש על ידי הטהרה
בזמן שבית המקדש היה קיים וישראל ישבו על אדמתם, היו כל ישראל מקושרים למבוע החיים האלוקיים שבבית המקדש, שבו באו לידי ביטוי כל הערכים האלוקיים, וממנו נמשכו חיים וברכה לכל מרחבי הארץ והעולם. לשם כך היו כל ישראל צריכים להתמודד עם כל סוגי הטומאה, ולהיטהר מהם שלוש פעמים בשנה, כדי שיוכלו לעלות לרגל לבית המקדש.
והכהנים שבכל הארץ היו צריכים במשך כל השנה לשמור על טהרתם, ולטבול ולהיטהר בכל פעם שנטמאו מאחת הטומאות המבוארות בתורה, מפני שמצוותם לאכול בטהרה את התרומות והחלה שהיו מקבלים מישראל. ואף היו ישראלים בכל הארץ שקידשו את עצמם ונהגו טהרה. על ידי כך דבקו ישראל בחיים דבקות יתרה, ויכלו להוסיף חיים וברכה לכל תחום מתחומי החיים שבעולם.

הטהרה שבטבילה
כיוון שלמדנו שכל ענייני הטומאה קשורים למוות, ממילא מובן שבטבילה שבה הטמא נטהר מטומאתו הוא כמו נברא מחדש וחוזר לחיים (החינוך קעג). עיקר הטבילה שיהיה האדם כולו בתוך המים, ומכיוון שבעודו במים אינו יכול לנשום ולחיות, הרי שברגע הטבילה הוא נמצא במצב שאינו יכול להמשיך לחיות, ומתוך כך כשהוא יוצא מהמים הוא כמו נברא מחדש. כלומר, הטמא שמשהו מהמוות דבק בו טובל כולו במים, מבטל את עצמו ואת חייו הקודמים, ומתוך כך כאשר הוא יוצא מהמים חייו מתחדשים בלא הטומאה והמוות שדבק בהם.

הטהרה מאת ה'
אומנם אם האדם היה טובל את עצמו מדעתו לא הייתה הטבילה מועילה לו כלום, אולם על ידי המצווה שנתן ה' הטבילה מטהרת אותו. כי החיים, המצווה והטהרה, מאת ה' הם. וה' שברא את השמיים ואת הארץ ואת כל אשר בם, בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו וקידש אותנו במצוותיו, ונתן לנו את מצוות הטבילה, שעל ידה אנחנו יכולים להיטהר מהטומאה שמלווה את חיינו. וכך למרות שהאדם חי בעולם הזה, במקום שבו היצר הרע צמוד ליצר הטוב והחולשות והחסרונות מלווים כל מעלה טובה והמוות צמוד לחיים - על ידי התורה והמצוות האדם זוכה להתקשר לה' ולהיחלץ מהמוות. "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום" (דברים ד, ד).
נמצא שהמשמעות הבסיסית של הטבילה היא שבעת שהאדם טובל במים כמצוות התורה הוא מבטל את עצמו ואת חייו לה', ומתוך כך ה' מטהרו מהטומאה שדבקה בו והוא עולה מהמים כמו נברא מחדש. ומתקיימים בו דברי הנביא: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גילוליכם אטהר אתכם. ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר" (יחזקאל לו, כה-כו).
"אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמיים! שנאמר: 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם' (יחזקאל לו, כה), ואומר: 'מקווה ישראל ה'' (ירמיה יז, יג). מה מקווה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל" (משנה יומא ח, ט). הרי שבטבילה היהודי זוכה להתקשר לשורשו בכנסת ישראל, שכן כלל ישראל הוא המקווה האמיתי המטהר, ומתוך כך הוא זוכה להתקשר לה' ולהיטהר.

בחורבן בטלה טהרה מישראל
מאז שנחרב בית המקדש וישראל גלו מעל אדמתם בטלה הטהרה מישראל, וכל דיני טומאת מת, טומאת נבלות ושרצים, טומאת זב, בעל קרי ומצורע וסדרי טהרתם בטלו, ואין לנו עוד מצווה לטבול לטהרה מהתורה, זולת טבילת טהרה אחת, והיא טבילת אישה להיטהר לבעלה.

הקשר שבין ה' לישראל כחתן וכלה
יסוד הטהרה והחיים בברית שבין ה' לישראל עמו, שמגלים את שכינתו וברכתו בעולם. למען רעיון זה העולם נברא, ובזכותו העולם מתקיים. כדי לבטא את הקשר הזה נצטווינו להקים את המקדש, שנאמר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה, ח). וכן סדר כל עבודת בית המקדש נועד לשם כך, שנאמר: "וקידשתי את אוהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי. ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלוקים" (שמות כט, מד-מה).
ובמקום המקודש ביותר, בקודש הקודשים, נצטווינו להניח את ארון הברית, ובו לוחות הברית והתורה, שביטאו את הברית שכרת ה' עם ישראל עמו. ומעל הארון הברית נצטווינו להניח שני כרובים, שהיו כדמות איש ואישה אוהבים בעת קיום מצוות עונה, לבטא את האהבה שבין ה' לישראל עמו, וכמו שנאמר: "ומשוש חתן על כלה ישיש עלייך אלוקייך" (ישעיהו סב, ה). אמרו חכמים: "בשעה שהיו ישראל עולים לרגל מגללים להם את הפרוכת, ומראים להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה, ואומרים להם: ראו חיבתכם לפני המקום כחיבת זכר ונקבה" (יומא נד, א). וכשפסקו ישראל לעשות רצונו של מקום, נפרדו הכרובים זה מזה והפנו את פניהם אל הבית (ב"ב צט, א).

פך השמן הטהור שבטהרת המשפחה
אולם גברו העוונות, ונחרב בית המקדש ונחרבה הארץ, וישראל גלו מעל אדמתם, ושקול הדבר כמו גירושין שגירש כביכול ה' את רעייתו, את כנסת ישראל, כמו שנאמר: "הן בעוונותיכם נמכרתם ובפשעיכם שולחה אמכם" (ישעיהו נ, א). ואמרו חכמים (ברכות לב, ב) שנפסקה מחיצה של ברזל בין ישראל לאביהם שבשמיים, ותפילתם אינה מתקבלת, והעולם נוהג כמנהגו בדרך הטבע ורשעים שולטים בצדיקים, ונראה כאילו החיים נמשכים בשפלותם בלא קשר אל מקורם האלוקי.
אולם גם כשהעולם חשך בעדנו, וישראל משועבדים ומתייסרים בגלותם בין האומות, נותרה עוד קדושה מעין קדושת המקדש בתוך בתי ישראל, באהבה המקודשת והנאמנה שבין איש לאשתו, ולכן רק בעבורה עוד נותרה מצוות הטהרה, שעל ידה ממשיכות הנשים את קדושת המקדש למשפחתן, להוסיף ברכה וחיים ולהביא גאולה לעולם.

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
יום העצמאות
אייר תש"ע
רביבים
דרכו המיוחדת של רבי שמעון בר-יוחאי
טו אייר תש"ע
רביבים
אשמתם של זקני ישראל
סיון תשע"ז
רביבים
ביאור דעת המחמירים בגיור
סיון תשפ"ב

רביבים

רביבים
קביעות עיתים לתורה
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ו
רביבים
השליחות הגדולה של מורי ישראל
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ו
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד התורה לגברים
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז

רביבים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

רחל אמנו
רחל אמנו - מקבצת את בניה לגבולם
הרב דוד דב לבנון | ר"ח כסלו תשס"ב
הרה"ג זלמן מלמד
גם גדול וגם עניו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כסלו תשס"ח
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב ש. יוסף וייצן
הרב חגי לונדין
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב יהודה מלמד
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרב נחשון רבינשטיין
הרה"ג חיים שטיינר
הרב בני אלון

48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז