ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
ענה להם הרב: איחרתם! מלאכת החינוך של ילדכם, הייתה צריכה להתחיל כבר לפני שנים רבות... היא מתחילה בחינוך שעל ההורים לחנך את עצמם...
בפרשתנו אנו קוראים על המבודדים הראשונים בהיסטוריה, הלא הם משפחתו של נח, שבמשך שנה תמימה (!) נאלצו להיכנס לבידוד בתיבה, כשסביבם רק מים מלא העין.
בימים אלה, כשכולנו מתמודדים עם האתגר המיוחד של חינוך הילדים והנוער בתוך המשפחה פנימה, במציאות של בידוד/ סגר/ חינוך בבית במקום במוסדות החינוך, ננסה ללמוד משהו ממשנתו החינוכית של נח, אבי המשפחה המבודדת הראשונה בהיסטוריה.
הפרשה פותחת – "אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים...את האלוקים התהלך נח. ויולד נח שלושה בנים...שם את חם ואת יפת". המילה 'תולדות' מופיעה מספר פעמים בתורה, בקשר לשורת אישים, והשאלה – מה כוונתה?
וכאן אפשר להסביר שני פירושים. (א) הרמב"ן מבאר שהכוונה לצאצאי האדם שנולדו לו, וכמו שמופיע בהמשך הפרשה (י, א) "אלה תולדות בני נח", ומיד מפורטים שם צאצאיהם של בני נח, כך גם כאן המילה 'תולדות' באה כהקמה לפירוט בני נח – שם חם ויפת.
לעומתו (ב) האבן עזרא והרד"ק מבארים 'תולדות' הכוונה 'הקורות' אותו, וכמו הפסוק "מה ילד יום", וכך גם כאן מילה זו נכתבה כהקדמה לפרשה המפרטת את המבול וקורותיו של נח. (וכך גם בימינו, כשמבקשים מאדם לכתוב או לספר את תולדותיו, מתכוונים לסיפור קורות חייו).
למעשה, כל אחד מהמפרשים יכול להביא סיוע לשיטתו, הרמב"ן מסתייע בכך שכתובים כאן בהתחלה צאצאיו של נח, ואילו האבן עזרא והרד"ק שמים את הדגש על המשך הפרשה כולה, המפרטת את קורות חייו של נח.
אולם, רש"י במילותיו הספורות, צועד בעקבות המדרש ומעמיק עוד יותר את העניין. רש"י מפנה זרקור לכך, שעוד לפני שהתורה מספרת על צאצאי בני נח, היא מקדימה ומתארת את נח כאיש צדיק תמים. אם נלך בדרכו של הרמב"ן (ובאמת, ספר הזכרון מבאר שרש"י כרמב"ן) שתולדות הכוונה לצאצאי נח, אם כך למה הקדימה התורה ותיארה את דמותו של נח?
עונה רש"י (בפירושו השני) "ללמדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים". בכך צועד רש"י בעקבות דברי המדרש (בראשית רבה ל, ו) "אלה תולדות נח... (משלי יא) פרי צדיק עץ חיים, מה הן פירותיו של צדיק, מצות ומעשים טובים".
ובמילים אחרות, לכל השיטות, 'תולדות' זה מפעל החיים של האדם. יש השמים דגש על המשפחה שהוא הקים, יש השמים דגש על קורות חייו של האדם. בא רש"י ואומר, דע לך, לפני הכל, מפעל החיים המרכזי של האדם הוא מעשיו הטובים.
ועומק נוסף יש בדבר, דווקא אם אנו רוצים להעמיד צאצאים שימשיכו בעזרת ה' את דרכנו, עלינו לעשות קודם כל מעשים טובים ולהתהלך לפני האלוקים. כלומר, כשאנו באים לחנך את ילדינו, עלינו להתחיל מעצמנו, להראות דוגמא אישית, ושמרכז חיינו יהיה עבודת האלוקים והמעשים הטובים.
כידוע, התורה הטילה על ההורים את מצוות חינוך ילדיהם. אולם בימים כתקונם, נוהגים אנו לצאת ידי חובת מצווה זו, כשאנו ממנים את צוותי מוסדות החינוך כשלוחינו, וכיוון "ששלוחו של אדם כמותו", המצווה מתקיימת.
כעת, משיב ה' לידינו את קיום מצוות החינוך ולימוד התורה לילדינו, בעצמנו וללא שליחים. דווקא בתקופה זו, עלינו ללכת בדרכו של נח, ולשים במרכז את עבודת האלוקים והמעשים הטובים. במסגרת ההגבלות הבריאותיות, חשוב שנדגיש הן בסדר היום והן בשיח מול הילדים את העובדה שעבודת ה' היא מרכז החיים – תפילה, קביעת עיתים לתורה, חסד ועוד.
כך תתבשל כל המשפחה 'במיץ החיובי של התיבה', וכשישמע הקול המיוחל "צא מן התיבה, אתה ואשתך ובניך...", נצא כולנו 'חיוביים' במובן החיובי של העניין!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
