ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות, שבת ז) שואל מה הכוונה 'לך לך'? הרי מטבע הלשון היה יותר נכון לומר "לך מארצך וממולדתך ומבית אביך". מה הדגש ומה העניין בתוספת ה'לך'?
ועונה כך: כשאומרים לאדם 'אתה', הכוונה לעצמיות ולנשמה שלו. לכן אומר הקב"ה לאברהם אבינו, ובעצם לכל יהודי בעולם, אתה רוצה ללכת לנשמה שלך? אתה רוצה להגיע למהות, לייעוד, לתפקיד, לשליחות ולקדושה העצמית שלך?
אתה קודם כל צריך ללכת.
צא מהמקום שבו אתה נמצא.
אם תשאר בבית, בכורסא מול הפלאפון, אתה לא תתקדם.
לכן, צעד ראשון - לך!
אתה רוצה לגלות את הקשר שלך עם הקב"ה? אתה רוצה לגלות מי אתה ומהו יהודי? צא מהכורסא ומאזור הנוחות.
תתקדם! לך לך!
לאן?
לעצמך!
איך אפשר לשמוע את קול הנשמה? איך האדם יכול להגיע להתבוננות ולחיבור עצמי פנימי?
אומרת התורה,
ראשית, אתה צריך ללכת 'מארצך' - מהארציות והחומריות. הרי אם תהיה כל הזמן שקוע בתוך החומר ובתוך הארציות, זה ינתק אותך מהרוחניות.
ברור שאם אדם שקוע כולו בתאוות, והקולות של הפרסומות והמדיה תופסות אצלו מקום בראש ובלב, לא תהיה לו פניות ויכולת להקשיב לקול הנשמה שלו. לכן צריך להתרומם מהחומר ולמצוא את האיזון הנכון בין הרוח לגשם.
דבר שני, 'מולדתך' - הרבה פעמים האדם טוען 'ככה אני, ככה נולדתי, אני לא יכול להשתנות'. מסיר מעצמו אחריות ולא מאמין בעצמו ובכוח הבחירה.
לא זו הדרך.
מפני שאם אתה רוצה להתעלות ולהתקדם, אם יש לך שאיפות לשינוי, עליך להאמין שאתה יכול לשנות את הטבע וההרגלים שלך.
נכון, אמנם אולי נולדת עם טבע מסוים שלאחר אין, ויקשה עליך יותר לשנותו. אך, אין דבר כזה 'ככה נולדתי', לאדם יש בחירה!
דבר שלישי, 'בית אביך' - אל תהיה 'העתק הדבק' ממה שראית אצל ההורים. יש לך את הארץ שלך, את השליחות, הייעוד, הנתיב והמסלול שהקב"ה ייעד אותו במיוחד עבורך.
וזה נכון לשני מצבי הקיצון - הן לאדם שקיבל מהוריו חינוך מעולה וראה מהם דוגמה אישית למופת, עליו להעמיק ולהתבונן עם עצמו שהעבודת ה' שלו תגיע מתוך חיבור אישי שלו עם בוראו.
והן לאדם שראה הפוך מכך בבית הוריו, ונטמעה בו צורת החשיבה שכך צריך להיות ואין מציאות אחרת. עליו להאמין בעצמו ובכוח הבחירה שלו שאפשר אחרת, ואין זה מחייב שהוא יתנהג כמוהם.
אנחנו למדים מאברהם אבינו מהות של יהודי - ללכת!
היה אתה, היה מחובר לנשמה שלך!
אתה רוצה להיות יהודי?
לך בעקבותיו של אבינו הראשון, צא למסע של חייך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
