ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
בין כל פיגועי הדקירה האלה והפחד שקיים ברחובות, אני מנסה לחשוב מחשבות טובות. עם כיפה או בלי כיפה, כל מי שמתהלך ברחוב הופך ליותר יהודי מבחינת עצמו, ובטח מבחינת המחבל שמגדיר אותו כך. "יהודים לשעת צרה" זו האווירה של הימים האחרונים. הצרות מלכדות אותנו, בזהות שלנו, בגורל שלנו ובמיוחד במסקנה החזקה שכל מה שעברנו במשך אלפי שנים היה הרבה יותר גרוע אז... עוד מאמץ קטן, עוד חיבור נוסף פנימה לזהות שלנו יעזור לנו לשרוד עוד גל סכינאות בסגנון דאעש. ואיך זה קשור לפרשה? ניסיתי לקחת את צמד המילים הקצרות שחוזרות על עצמן ואומרות כל־כך הרבה, ולראות איך הן קשורות לימים האלה.
חי בחוץ
לך לך, אל עצמך, אל הפנימיות שלך. רגע, לאן ללכת? לך. לא להנאתך אלא אל תוך העצמי האמיתי שלך, זה שקרוב יותר לנשמה, לתום ולטוב שלך. בעולם שחי ברובו את החיצוניות, נפרדנו מהדמות האמיתית שלנו בגיל מוקדם. בערך בסביבות הגן למדנו איך להתנהג כדי לקבל אהבה. להיות ראשונים בתחרות, למצוא חן, להגיד את המילים הנכונות ובעיקר לא לבכות כדי לא להקריז את ההורים. אז החל להוביל את חיינו אותו טיפוס לא אמיתי. הוא חי בחוץ, מסתדר במקום העבודה ולא אומר מה הוא מרגיש בלב אל מול העולם החיצוני שמעריך כסף, הצלחה ודורסנות. האני הלא אמיתי דומה לבן השפחה שהוחלף בלידתו עם בן המלך, כמו שמספר רבי נחמן, שני הבנים גדלו במקומות הפוכים מעצמיותם. הסיפור הוא לא רק מעשיה רחוקה, אלא תיאור למצב שמתרחש בתוכנו, בנפש. יש לנו כוח טוב של בן מלך אמיתי וטהור, וצד של בן שפחה שכל ענינו הוא להרחיק אותנו מהמטרה שלנו, בכלל לא להשתלט על העניינים אלא רק להיות קצת זמן על ההגה. כשאני מרגיש שאני לא במקום הנכון, אני שואל את עצמי: מי אוחז בהגה של חייך צבי? האמיתי שלך, בן המלך או ההוא מהרחוב שלקח אותך לעוד משימה בחוץ והשכיח ממך את התכלית?
קרוב אליך (663)
הרב שבתי סלביטיצקי
103 - למה יש כל־כך הרבה מחלוקות בין חכמים?
104 - החליפו אותי
105 - רוצה לתת
טען עוד
איך אנחנו בתשע"ו הולכים פנימה? איך עוזבים את הארציות שמעסיקה אותי? איך עוזבים את ההרגלים האלה מהילדות שהרחיקו אותי מהדמות האמיתית שלי?
אין לי תשובה מדעית אבל אספר לכם מה אני משתדל לעשות: בהתחלה היה לי קשה לקבל את בן השפחה שבתוכי, זה שלעיתים נהנה ממחיאות הכפיים בטלוויזיה. אחרי שהבנתי שהוא דחק את האמיתי שלי אז התחיל אצלי סוג של לך לך. ניסיתי פשוט להיזכר איך היה פעם, לפני שאימצתי את שפת הרחוב ואת הניסיון להשיג אהבה מבחוץ. איך היה כשה' ברא אותי עם תכונות טובות ומיוחדות, במינון ששלחו במדויק אליי ולא לאף אחד אחר בעולם. רק הזיכרון הזה מציף המון כאב, הניסיון לשחזר את הטוב ההוא שנעלם.
הדרך אליו דומה לדרכו של אברהם אבינו. הרבה כאב, דמעות וביזיונות מהסביבה שמוליכים אותך עוד צעד אל הפנימיות המתוקה שלך. כאב על עד כמה אני רחוק, והקלה עד כמה טוב שיש דרך שמאפשרת לי לצעוד ולהתקרב אל האדם שה' התכוון שאהיה. כל הבנה של מה קרה בהתרחקות היא עוד סימן של התקרבות. בן המלך שלנו הוא עדין מיוחד וטהור. כן כן, אל תצחקו, קחו תמונה שלכם מגיל שנה־שנתיים ותראו שזה מתאים לתיאור של בן המלך. באמצע החיים הדיגיטליים של היום אנחנו מסוגלים להיזכר מה היינו לפני שבן השפחה השתלט. הטוב שנמצא בנו היום הוא תזכורת לעוד טוב עצום שנמצא בדרך אלינו, אם רק נחליט ללכת ונסכים להיפרד ממי שאנחנו עכשיו. אם רק נסכים לקבל את העצה של ה': ללכת.
אם רק נבחר
ואיך כל זה קשור לטרור הסכינים? כשאדם מגיע לפנימיות שלו הוא זוכה להיות קרוב לאברהם אבינו. ממש מבניו – גומל חסדים, ביישן ורחמן. מאז שאני הורה שמשתדל להיות יהודי, כואב לי ממש בגוף מכל דקירה.
בניו של אותו אב קדום, אברהם אבינו, אך לא מאותה אם אלא מהשפחה, אומרים לנו לֵך לֵך, שנלך מכאן. בשונה מהטקסטים שבהם הם מאמינים, אין אצלם רחמנות, וגמילות חסדים קשה לראות במעשי לינץ' של ישראלים שנקלעים להמון פלסטיני זועם. ככה זה כשמתרחקים החוצה במקום לצעוד פנימה, בן המלך מוצג כבעיית העולם.
אנו הולכים והם הולכים. ההליכה שלנו פנימה היא דרך ארוכה, אבל אין ייאוש – הדרך תוביל אותנו אם נבחר בה. אנחנו בדרך הנכונה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
