ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
כזה הוא הסיפור המפורסם, שרגילים לספרו על כמה מגדולי ישראל, וביניהם מסופר על רבי ישראל סלנטר, שבשנה אחת כשהלך לבית הכנסת לתפילת 'כל נדרי', שמע בדרך קול בכי ילד מאחד הבתים. אימו של הילד הלכה להתפלל, והשאירה ילדה קטנה לשמור על הילד, אך הילדה נרדמה והתינוק בכה.
ניסה רבי ישראל להרגיע את התינוק ולהרדימו, אך הילד המשיך לבכות. לקח רבי ישראל את הילד על זרועותיו, והגיע לבית הכנסת, תוך שהוא מאחר לתפילת כל נדרי... (לפי סיני, נא, עמ' קמד).
למעשה, סיפור זה אפשר לספר בכל השנים על רבות מנשות ישראל הצדיקות, שמוותרות על תפילת 'כל נדרי', ושומרות על תינוקותיהן...
באמת, ראוי שנתפעל כל שנה ממעלתן של נשות ישראל. הסיבה שאיננו מתפעלים, כי נדמה לנו שמעלתן פחותה, שהרי אלו התינוקות שלהן, והן כביכול מחוייבות לשמור עליהם, בשונה מרבי ישראל שהמשימה לא הייתה מוטלת על שכמו.
אולם, האמת היא, ש"גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה" (קידושין לא.), ולכן מעלתם של כל הנשים גדולה מאוד, שהרי למען החיים 'השגרתיים', וגידול הדור הבא של עם ישראל, הן מקריבות את תחושת השגב הרוחני של תפילות הימים הנוראים.
השנה, אפשר לצרף למעלה זו, גם את כל החולים ומטפליהם. וכך מספרים על מי שהיה שליח הציבור הקבוע בתפילת השחרית אצל הרבי מבעלז, שפעם אחת איחר לתפילה ביום הכיפורים, כי באכסניה שלו היה חולה מסוכן, והשתהה החזן להכין לחולה כוס חמין להשיב נפשו.
כשהגיע החזן לבית המדרש כבר סיימו פסוקי דזמרה, והיה חייב מיד לגשת להתפלל ולפתוח ב'המלך היושב על כסא רם ונשא'. בשעה שניגש להתפלל, נזכר בגמרא שאומרת: 'אם מלך אני, למה לא באת עד עכשיו' (גיטין נו – בתרגום חופשי).
כשסיים תפילת שחרית, שאלו הרבי מבעלז: מה היה לך היום עם תפילתך?
חשב החזן, שהרבי מתכוון להוכיח אותו על האיחור, והחל להתנצל ולהסביר את הסיבה, אבל הרבי הפסיקו ואמר: "הרגשתי שאיזה דבר גדול בא לידך היום, כי המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא. היטבת עשות! תפילתך התקבלה ושכרך גדול מאוד! (לפי הרב א"י בלומברג, מגדולי החסידות, בית בעלז עמ' מג).
ומכאן נעבור לנקודה הלכתית חשובה, הנוגעת לאיש או אישה, שנמנע מהם להשתתף בתפילות יום הכיפורים. מעבר לחיוב הצום ביום כיפור, ישנה מצווה נוספת מדאורייתא, שלא כולם מודעים אליה, והיא מצוות ווידוי ביום כיפור ובערב יום כיפור.
תמצית הפסיקה ההלכתית המובאת כאן היא על דעתו של הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א, שהתיר לי לפרסם בשמו. (הניסוח והנימוקים הם שלי ולעניות דעתי):
א. ביום כיפור יש מצווה מדאורייתא להתוודות לפחות פעם אחת. גם נשים מחוייבות במצווה זו.
לכן גם מי שלא יכול/ה ללכת לבית הכנסת ואפילו אם שוכב במיטה בגלל הצום חייב/ת במצווה זו.
הטוב ביותר להתפלל לפחות פעם אחת תפילה של יום כיפור שיש בה ווידוי. אם קשה - שיתוודה פעם אחת. אם גם זה קשה - ברגע שאמר את המילה - "חטאתי", יצא ידי חובה.
ב. כחלק מאותה מצווה, חכמים תיקנו להתוודות קודם סעודה המפסקת. לכן גם נשים צריכות להתוודות בערב יום כיפור לפני הסעודה המפסקת.
הרצוי ביותר שיתפללו מנחה של ערב יום כיפור, הכוללת וידוי. אם קשה - שלפחות יאמר את המילה - "חטאתי".
(נימוקים לעניות דעתי בקצרה -
א. ביום כיפור חייבים להתוודות מהתורה כחלק ממצווה כללית, שמי ששב בתשובה צריך להתוודות, ויום כיפור הוא זמן תשובה ומחילה לכל - רמב"ם תשובה ב, ז. החינוך מצווה שסד.
ב. גם נשים חייבות במצוות ווידוי - מנחת חינוך שסד. (ובפשטות החיוב כולל את יום כיפור, ואין זו מצוות עשה שהזמן גרמא, כי זה חלק ממצוות וידוי הכללית בכל השנה)
ג. כיוון שאמר 'חטאתי' יצא ידי חובה - משנה ברורה תרז, סק"ה.
ד. עיקר מצוות וידוי בערב יום כיפור לפני חשיכה, גמרא יומא פז, ע"ב. והעיקר לפני יום כיפור, כי עיקר המצווה נלמדה מקרבן חטאת שמתוודים לפני השחיטה, כלומר מתוודים לפני הכפרה, מרומי שדה יומא פז, ע"ב. חכמים תקנו והקדימו הווידוי של ערב יום כיפור לפני הסעודה המפסקת - גמרא שם, ונפסק שמתוודים במנחה של ערב יום כיפור לפני הסעודה המפסקת - שולחן ערוך תרז, א).
ויהי רצון, שנשוב כולנו בתשובה שלימה, ובזכות זאת יצילנו ה' ממגיפה וכל פגע רע, ונכתב ונחתם אנו וכל ישראל לשנה טובה ומתוקה, שנת גאולה וישועה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
