ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עקבי הצאן
- מאמר הדור
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רחל
כיצד צריך לפנות אל הדור
האיומים בעונש, בעולם הזה או בעולם הבא, אינם משפיעים על הדור. "הוא לא יוכל, גם אם ירצה, להיות כפוף ושחוח... הוא לא יוכל לשוב מיראה, אבל מאוד מוכשר הוא לשוב מאהבה" (עמ' קיא).
צריך לדבר אליו דברים גדולים. "הדברים הנמוכים והפשוטים לבדם, אף על פי שהם מלאי אמת וצדק, לא יספיקו לו" (עמ' קיב).
"לא נעשוק ממנו את כל האור והטוב, את כל הזוהר והעוצמה שרכש לו, כי אם נרבה עליהם, נזריח עליהם, באור של חיים, באור אמת, המנהיר ממקור הנשמה הישראלית. ובנינו יביטו אליו וינהרו" (עמ' קט).
"להם אנחנו צריכים ללמד תורת חיים ממקור החיים, דרכי מוסר מלאי אורה וצהלה, דברי חן ושכל טוב, מזוקקים ומצורפים... של אוצר החיים לתורת חיים". "לא נחפוץ לדכא תחת רגלינו, לא נאבה להגיש לנחושתיים את הכוחות הצעירים והרעננים, המסתערים ומתרוממים. כי אם נאיר לפניהם את הדרך, נתהלך לפניהם בעמוד אש של תורה ודעת קדושים כבירי כוח לב" (עמ' קטו).
האם מאמר הדור שייך לימינו
רבים מלומדי מאמר הדור סוברים שכל עיסוקו הוא בחלוצים שעלו לארץ במסירות נפש, ייבשו את ביצותיה, הפריחו את שממותיה בהקמת יישובים, לחמו על הקמת מדינה עברית, וגידלו דור צעיר של חלוצים ולוחמים. נשאלת השאלה, האם קרוב למאה ועשרים שנה אחר כתיבת מאמר הדור, ניתוחיו ומסקנותיו של מרן הרב עדיין תקפים?
גישות שונות נאמרו בסוגיה זו, וננסה לסכמן בקיצור.
גם בדורנו ישנה חלוציות, אלא שנחבאה קמעא
יש אומרים: דבריו של מרן הרב זצ"ל שרירים וקיימים. גם היום ישנם רבים שאוהבים את הארץ ומוכנים למסור את נפשם עליה בהתיישבות ובצבא. עדיין ישנם קיבוצים ויישובים, וגם אם נחלש מעמדם, בפועל הם מיישבים את הארץ, ויש להם ממשיכים בדמות המתנחלים. וגם אם נראה כלפי חוץ שרוב הציבור אינו מתעניין כיום בארץ ובבניינה, בפנים כולם קשורים במסירות נפש לעם ולארץ. כמו כן, חיילי הצבא שעושים לילות כימים ומחרפים נפשם למען ביטחון המדינה, מייצגים במידה רבה את רוחו של הדור שעליו דיבר הרב.
דורנו קטן ותאוותן וזקוק למוסר
לעומת זאת יש אומרים: הציבור כיום איננו קשור לשום אידיאלים. הארץ והעם אינם מעניינים אותו. הם חילונים כי הם בורים. נוח להם להמשיך בדרכם, והם גם חושבים שכך יוכלו לספק את תאוותיהם. כדי לקרבם צריך לחשוף בפניהם את העולם שבו הם חיים במערומיו. להראות להם כיצד הרדיפה אחר כסף ומותרות אינה מביאה לאושר אמיתי. לבקר בחריפות את המתירנות המינית, את המשפחות המתפרקות, את השחיתות הציבורית והאישית. לתאר את עונשם של הרשעים בעולם הזה ובעולם הבא. במקביל לכך, להראות להם את היופי שביהדות: שולחן השבת הרגוע, הילדים המחונכים שמכבדים את הוריהם, הנרות היפים שהאישה הנאמנה מדליקה, הבעל שקובע עיתים לתורה. לשם חיזוק דעתם הם מביאים כהוכחה את בעלי התשובה הרבים שאוהבים לשמוע מוסר פשוט ואינם קשורים לרעיונות כלל־ישראליים.
דורנו מחפש את טעם החיים (ניו אייג')
יש אומרים: אנשים כיום כבר לא מאמינים באידיאלים כלליים. ההתיישבות לא מעניינת אותם. גם שאלות כלכליות וחברתיות לא מעסיקות אותם. החיים כל כך מסובכים, מורכבים ומכבידים, שאנשים מסתפקים בחיפוש משמעות לחייהם האישיים. הם מחפשים טעם לחיים. דרך להתמודד עם כל השפע המכביד והמבלבל. תורת החסידות שמתעמקת בנפש הפרטית ומעוררת את הרגש - יכולה לדבר אליהם. גם הרעיונות הפרטיים שבדברי מרן הרב קוק נוגעים לליבם, אבל לא הרעיונות הכלליים.
הפוסט מודרניים
יש אומרים: היום כבר לא מאמינים בעקרונות מוחלטים. כבר אין אידיאליסטים שמוכנים למסור את נפשם על עקרונות. הדור התבגר ואימץ תפיסת עולם מורכבת, שלפיה האמת אינה שייכת לחוג אחד או לתורה אחת. אם נציג לפניו את החזון של תיקון העולם שבתורה, לא יתרשם ויתקרב, אלא להפך, יסלוד מהביטחון המופרז של המאמינים. הוא חושש מתנועות אידיאליסטיות מדי. גם תלמידי הרב קוק, עם ה"משיחיות" שלהם, מפחידים אותו. להט זה היה שייך אולי לתקופת העליות וייבוש הביצות, אך כיום הוא לא רלוונטי. אנשים כיום מחפשים חיים סבירים, הגונים ונוחים.
כדי לקרב את הדור צריך לשלב בין יסודות התורה וההלכה לחיים המודרניים. צריך להפחית ככל האפשר את המתח שבין היהדות לבין הדמוקרטיה הליברלית, בין התביעה לאמת המוחלטת שבתורה לבין הפלורליזם.
מאמר הדור עוסק בכלל האומה
אף שיש אמת מסוימת בכל אחת מהגישות שהוזכרו, את מלוא היקפו של מאמר הדור לא הבינו כראוי. הרב אינו עוסק רק בחלוצים שעלו לארץ, אלא בכלל הדור. המאמר התפרסם בשנת תרס"ו, שנתיים אחרי שעלה מרן הרב לארץ. באותן השנים התגוררו בארץ פחות ממאה אלף יהודים, ואילו בחוץ לארץ התגוררו כשנים־עשר מיליון יהודים, יותר מעשרה מיליון מהם באירופה ובאמריקה. את כל הציבור העצום הזה ראה הרב קוק לנגד עיניו כשכתב את מאמר הדור.
בתוך החברה היהודית הגדולה הזו התחוללה תסיסה אדירה. רבים השקיעו את כישרונם ומרצם בפיתוח המדעים והאומנויות לסוגיהם ובקידום רעיונות חברתיים, וכל זאת מתוך אמונה שבכך יתקנו את העולם. עליהם כותב הרב קוק, שחושך ואור משמשים אצלם בערבוביה. יש להם שאיפות גדולות, אבל בלא תורה לא יזכו לתיקון אמיתי.
הדור הוא התקופה המודרנית
'הדור' הוא התקופה המודרנית, שבה האדם החל להאמין שבכוח המחשבה, היצירה, המחקר, התכנון והיוזמה - יוכל לפתור את כל הבעיות ולשנות את העולם לטובה. המודרנה התחילה לפני כמאתיים וחמישים שנה במערב אירופה, התפשטה אחר כך למזרח אירופה ולערי הבירה שבארצות ערב, ומתקיימת עד ימינו אלה. הרב פונה אל הכוחות 'הצעירים', אף שבפועל חלקם כבר היו מבוגרים, אלא שבמבט היסטורי הם ביטאו את הזרם החדש, הצעיר.
למרות שרבים מראשוני ההוגים והחוקרים האמינו בה', התפיסה שהלכה והתגבשה, שלפיה האדם יכול לקבל אחריות על גורלו ועתידו, גרמה לרבים להתרחק מהדת, שהדגישה את קטנות האדם ותלותיותו. רבים אף טענו שהדת מזיקה ובולמת את פיתוח האנושות, ובמקום לציית לחוקי הדת, יש להשקיע מאמץ בשינויים חברתיים, במחקר מדעי ובפיתוח טכנולוגי, ובכך לגאול את האדם מעוני ומקיפוח, ולאפשר לו לבטא את מלא כוחותיו.
על כל היהודים המוכשרים שפעלו בכל התנועות השונות למען האנושות, דיבר מרן הרב במאמר הדור. חלקם הובילו מהפכות חברתיות למען סוציאליזם או ליברליזם, ורבים אחרים הובילו את פיתוח המדע והאומנות. אחת התנועות שהשתייכו לתקופה המודרנית הייתה התנועה הציונית. לצערנו, מבחינה כמותית השתתפו בה פחות יהודים, וגם מבחינה איכותית, פעיליה היו בדרך כלל פחות מוכשרים. המוחות הגאוניים במדע, בכלכלה ובחברה נתנו את חילם לזרים.
מאמר הדור לדורנו
אומנם נכון שיש כיום אכזבה מתנועות אידיאולוגיות. הרבה חלומות התנפצו אל סלעי המציאות. הפיתוח המדעי והתרבותי בגרמניה לא מנע את השואה. המהפכה הקומוניסטית לא היטיבה לאנושות. גם הערכים הדמוקרטיים והליברליים, שהיטיבו לאנושות, רחוקים מלהגשים את הציפיות הגדולות שתלו בהם.
למרות כל זאת, רובו הגדול של הציבור מאמין שבכוח המחשבה והתכנון אפשר לשפר ולתקן את העולם. זוהי "התנועה המחשבית הכוללת" (עמ' קי). אל מול תנועה כזו, שהיא המובילה עד היום, צריך להציב חזון.
אומנם נכון שאנשים רבים אינם עסוקים ברעיונות כלליים על תיקון העולם וגאולתו בדרך ריאלית, אלא עוסקים בשאלות פרטיות הנוגעות לחייהם ולחיי קהילתם בלבד. גם אם יהיו בעלי כישרונות גאוניים, הם אינם מובילים את התהליכים החברתיים בעולם. הם נגררים. וכשהם עוסקים בתורה, הם מסתפקים בהקמת גטו דתי בשולי החברה, וטוענים שהדור קטן ותאוותן, או מחפש רגשות דתיים, או פשרות נוחות, ולכך הם מנסים לתת מענה.
אולם הקובעים את רוח הדור הם החושבים על תיקון העולם כולו. לשם כך הם עוסקים בפילוסופיה, במשפט, במוסר, במדע, בחברה, בכלכלה, בפסיכולוגיה, בספרות ובאומנות. ההמונים הולכים בסופו של דבר אחריהם, וגם אלה שבגטו מושפעים מהם בעל כורחם.
החידוש הגדול שבדברי מרן הרב קוק הוא שלמרות הצללים המאפילים, ראה את נקודת האמת והטוב שבהם, וקבע שהיא העיקר. הוא לימד אותנו להעריך את כל התנועות הללו, וקרא לנו להתעמק בתורה בגדלות, כדי לשאוב ממנה הארה לכל הכוחות שהתעוררו בדור, כדי להדריכם ולרוממם למען תיקון העולם וגאולתו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
