ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
בשבת שאחרי הפטירה, ביקש אבי המשפחה מהרב שיסור לביתו. כשהגיע הרב לבית, הצביע האב על אחד הילדים, נער בשעות העשר'ה, שהיה שרוע על מיטתו, אפאטי לחלוטין, ואמר לרב: בבקשה!
הרב הבין, שהאב מצפה ממנו למצוא במקומו מסילות ללב הנער, אך המצב היה כה קשה, עד שבאותו רגע הרב אמר לעצמו – מה אני אמור לעשות? כיצד אמצא מילים ללב הנער?
לצערנו, זו תופעה מוכרת.
קשה לאדם למצוא את המילים הנכונות לנחמה!
ואף חז"ל מספרים, שכשמת בנו של רבן יוחנן בן זכאי, ניסו כמה מהתנאים הקדושים לנחמו ולא עלה בידם, עד שבא רבי אלעזר בן ערך ומצא את המילים המתאימות לנחמו, (אבות דרבי נתן פרק יד).
לפיכך, פעמים רבות, אנשים פשוט בורחים... מתחמקים מלנחם... דוחקים באחרים למצוא את המילים הנכונות במקומנו... (כאותו אב שדחק ברב, שחיפש להעביר ל...)
השבוע, חל ט"ו באב, היום שבו כלו מתי מדבר, היום המסמל את היציאה משבר הגלות לזקיפות הקומה של הנחמה והגאולה.
אנו מצויים בעיצומם של שבע שבועות הנחמה. במשך שבע שבתות, אנו קוראים שבע הפטרות של נחמה, מחפשים את המילים הנכונות לנחמת ישראל על חורבן המקדש והגלות הנוראה.
והנה, למרבה ההפתעה מצאנו בדברי המהרי"ל (שו"ת החדשות סימן לו) רמז לכך, שאף הקדוש ברוך הוא, כביכול, ניסה בתחילה להעביר את משימת הנחמה לאחרים...
וכך מביא המהרי"ל על סדרם של הפטרות הנחמה – "איתא במדרשים, שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים (הפטרת ואתחנן): "נחמו נחמו עמי", (כלומר, בתחילה ביקש ה' מהנביאים לנחם את ישראל במקומו).
וציון מיאנה להנחם, (לכן בהפטרת עקב קוראים) "ותאמר ציון עזבני ה'". ואמרו נביאים לפני הקדוש ברוך הוא, מיאנה ציון לקבל תנחומין. אמר הקדוש ברוך הוא (בהפטרת ראה): "ענייה סוערה לא נוחמה", כלומר מיאנה להנחם על ידיכם. אמר (בהפטרת שופטים): "אנכי אנכי הוא מנחמכם", כלומר אני בעצמי אנחמכם".
נמצאנו למדים, שכשה' אמר לנביאים – תנחמו אתם, הרי שציון לא התנחמה, כי רצתה שה' ינחם אותה בעצמו, וכשמנחם אותנו ה', הרי בוודאי נתנחם.
ומכאן עלינו ללמוד במישור הפרטי, שעלינו לנסות לחתור למגע, ולהשתדל בעצמנו למצוא את המילים הנכונות, הטובות והמחזקות לאחרים.
ובמישור הכללי, אפשר להקשות על דברי המהרי"ל – אם בסוף הנחמה תלויה בכך שה' ינחם בעצמו, אם כך למה בתחילה ביקש מהנביאים לנחם?
ואולי, בכך רמז לנו ה', שמקור הנחמה הוא מה', אך בפועל עלינו, הנביאים והאנשים, מוטל לפעול ולעשות למען נחמתנו. ולפיכך מצווים הנביאים לפעול ולנחם – נחמו נחמו עמי!
ויהי רצון, שבשבועות אלו, נזכה כולנו להתנחם בנחמת ציון וירושלים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
