ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
מסדר הקידושין רמז לרב מנחם, שהיה אחד העדים - שיסייע בעניין. בינתיים המשיכה החופה להתנהל כסדרה - רבנים נכבדים ובני משפחה קרובים הוזמנו אל תחת החופה לברך את שבע-הברכות. הרב מנחם רץ לתוך האולם וחיפש כוס אחרת שהחתן יוכל לשבור בקלות, אולם לדאבונו נוכח לדעת שכל הכוסות עשויים זכוכית קשה ביותר. הרב, שהיה נבוך לרגע, לא איבד את עשתונותיו ולאחר מבט ימינה ושמאלה הבריק במוחו רעיון נפלא. במהירות טיפס על סולם שניצב במסדרון, הוריד את אחת הנורות הדקיקות, עטפה בנייר כסף ורץ חזרה לחופה. במהירות הוחלפה הכוס בנורה מצופה כסף, כך שאיש מהקהל לא הבחין בשינוי.
מייד בסיום שבע-הברכות הרים החתן את רגלו וניפץ בקלות את הנורה. קריאות "מזל טוב!" נשמעו מכל עבר ומיד לאחר מכן פצחו בשירת "אם אשכחך" נרגשת. הרב מנחם הזדרז להושיט מטה את ידו, לקחת את ה'כוס' השבורה ולשומרה אצלו. החתן והכלה הובלו אחר כבוד בשירה ובריקודים לעבר האולם והם חיים באושר עד היום הזה; הם זכו כבר לראות את בניהם שוברים את הכוס תחת חופתם, אך עדיין אינם יודעים כיצד נראתה הכוס שלהם...
א. האם טוב עשה הרב מנחם שלקח את הנורה בלי רשות מבעלי האולם - ע"מ לחסוך בושה מהחתן?
ב. האם מותר לשבור נורה במקום המנהג הוותיק של שבירת כוס?
תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א:
א. טוב עשה הרב מנחם שלקח את הנורה ולא היה בכך חשש גזל, אך חייב לשלם עליה.
ליתר פירוט:
לדעת הש"ך מותר לאדם להשתמש בחפץ או באוכל של חבירו כאשר ברור לו בוודאות שחבירו יתרצה בדבר כאשר ישמע על כך. אולם לדעת התוספות הדבר אסור משום שבשעת הלקיחה הבעלים עוד לא הסכימו והלקיחה היתה באיסור (ראה חושן משפט שנח, ש"ך ס"ק א).
בעניננו, אף התוספות יודו שמותר היה לקחת את הנורה משום שבעל האולם מרוויח מכך שהרב לקח את הנורה שהרי רצונו הוא שאורחיו יקבלו שירות טוב וישמחו באולם וכך אכן היה בזכות הנורה שנלקחה ממנו.
ב. אמנם המנהג הוא לשבור כוס, כפי שעשה רב אשי ששבר כוס זכוכית לבנה בחתונה של בנו (ברכות לא.), מכל מקום במקרה הזה, שלא היה משהו אחר, ודאי שאין מניעה כלל לקחת נורה במקום כוס.
לסיכום:מצוה עשה הרב מנחם, אבל חייב לשלם לאולם.
הערה:בסיפור המקורי, הרב מנחם קיבל רשות מבעל האולם להשתמש בנורה ולא עשה זאת על דעת עצמו. נציין שהרב מנחם הוא הגאון הרב מנחם בורשטין שליט"א ומסדר הקידושין ששלח אותו לחפש פתרון היה מרן הרב אברהם שפירא זצ"ל. אגב, התברר לנו כי הרב שפירא ידע מה מוחבא בתוך המפית, וסימן לרב מנחם להגישה לחתן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
