ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- גמילות חסדים
- שיעורים כלליים
לאיזה משפחה עדיף לעזור? ( על פי הספר 'כל משאלותיך' פרשת וירא)
יוסי איש עסוק מאד, אולם הוא מקפיד מידי שבוע לצאת אל השטח ולעזור למשפחות הנמצאות במצוקה. רשויות הרווחה כבר מכירות את מנהגו מזה שנים, ומעבירות לו מדי פעם רשימות חדשות.
מזה כמה חודשים הוא מגיע לשתי משפחות על בסיס שבועי. למשפחת כהן הוא מגיע בימי שני, והללו מקבלים אותו במאור פנים. מיד כשנכנס הילדים צועקים "המלאך הגיע!" ומודים לו על כל דבר שעושה- החל בנקיון הבית וכלה בקניות ובהבאת מטעמים מעשי ידי אישתו. אמנם, אבי משפחת כהן, דוד, משתדל מאד לדאוג לצרכי ביתו. אולם מאז פטירתה של אשתו המצב בבית אינו פשוט. פעמים רבות הוא עובד עד שעות הלילה המאוחרות והילדים נשארים בבית לבד ללא מענה הולם. בזמנים אלו נכנס יוסי ולעיתים אף יושב ולומד עם ילד שמבקש עזרה בשיעורי הבית.
מדי שבוע, כשמגיעה שעת הפרידה, כל בני הבית נפרדים ממנו בחיבוקים וברכות חמות.
גם בימי חמישי מגיע יוסי למשפחה אחרת, משפחת לוי. אולם כאן המצב שונה. ההורים, אנשים קשי יום, אינם אומרים ליוסי דבר. פעמים רבות יוסי מגיע לבית ואיש אינו נמצא. רק רשימת בקשות מודבקת לדלת. יוסי משתדל למלא אחר הבקשות ולדאוג לכך שהמקרר יהיה מלא ושהבית יהיה נקי ומסודר. אולם, התחושה כאן היא אחרת. לעיתים נדמה לו שאולי הוא רק מפריע להם ואינו עוזר כלל. כבר כמה פעמים ניגש לעובדת הסוציאלית ושטח בפניה את תחושותיו, אך היא השיבה לו מיד: "אין לך מושג איזו מצווה גדולה אתה עושה! ייתכן ואינם מרגישים בנוח לקבל את סיועך, אך האמת היא שזה מציל אותם והם מחכים בליבם פנימה ליום שבו אתה מגיע".
לאחרונה, בשל דרישות חדשות בעבודה, לפעמים יוצא ליוסי שיש לו רק יום אחד בשבוע שהוא יכול לעזור למשפחה נזקקת.
כאן החל יוסי להתלבט. הוא יודע שגם אצל משפחת כהן וגם אצל משפחת לוי העזרה שלו נצרכת מאד. אמנם, נעים לו יותר להכנס למשפחת כהן. האם עדיף שיוותר על ההתנדבות אצל משפחת לוי שהרי ממילא אינם מכירים לו טובה, או שמא דווקא בשל כך עדיף שיישאר לעזור למשפחת לוי, ולא ייפחת שכרו בשמים מהתחושה הנעימה שהוא מקבל ממשפחת כהן?
תשובה :
הגאון הרב חיים קנייבסקי שליט"א:
בירושלמי במסכת פאה (פרק ח, הלכה ו) כתוב שהיו אורחים אצל רבי אלעזר ובירכו אותו. אמר רבי אליעזר "לית דין אגר טוב", כלומר - אין זה שכר טוב. שוב באו אליו אורחים וקיללו אותו. אז אמר "דין אגר טוב", - זה שכר טוב.
לכן יש להעדיף לעשות חסד דווקא למשפחת לוי שאינם מכירים לו טובה. (לא שאם הוא יעשה חסד עם משפחת כהן שמכירים לו טובה ייפחת שכרו מהכרת הטוב שלהם, אלא שיש יותר שכר כאשר עושה חסד ללא קבלת הטובה בחזרה).
הגאון הרב דב ליאור שליט"א:
אין זה שיקול עיקרי העניין הזה. מה שצריך לבדוק זה מי צריך יותר עזרה. לו יצויר ששתי המשפחות צריכות באופן שווה אז שיעזור למי שיותר מכיר לו טובה. יותר נעים לעזור להם. בנוסף זה מעודד הכרת טובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
