ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
פרשת במדבר מביאה לפתחנו מחלוקת ידועה בשאלה: האמנם ישנן תרי"ג מצוות?
על פרשתנו כותב ספר החינוך: "לחשבוננו אין בפרשה הזו מצווה".
מה כוונתו בדבריו: "לחשבוננו"?
זאת מכיוון שהחינוך מתכוון לחשבונו של הרמב"ם, אותו הוא מאמץ, אלא שיש חשבון אחר.
בסוף הפרשה מזהירה התורה את בני קהת, להקפיד בשעת עבודתם לכסות את כלי המשכן: "ולא יבואו לראות כבלע את הקודש ומתו". את אזהרה זו, מונה בעל הלכות גדולות [בה"ג] כמצוות לא תעשה.
על קביעה זו חולק הרמב"ם נחרצות. לדעתו כל מצווה שאינה לדורות, אינה נמנית במניין התרי"ג. כלומר, יש גבול למספר המצוות שניתן למנות. אחד המסננים למניין המצוות לדעת רבנו, הוא הציווי לדורות.
המקור להגבלת מניין המצוות מופיע במסכת מכות (כג:): " דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצוות נאמרו לו למשה - שלוש מאות וששים וחמש לאווין כמניין ימות החמה, ומאתים וארבעים ושמונה עשה כנגד איבריו של אדם.
אמר רב המנונא: מאי קרא? 'תורה צוה לנו משה מורשה' (דברים לג,ד). 'תורה' בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי; 'אנכי' ו'לא יהיה לך' מפי הגבורה שמענום."
כלומר, הגמרא דורשת את הפסוק - "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב" כך: תורה = 611 מצוות שמענו מפי משה ו-2 נוספות: "אנכי" ו"לא יהיה" שמפי הגבורה שמענום, בסך הכל תרי"ג = 613 מצוות.
על כך אומר הרמב"ם ומה ציווה לנו? מה שהוא מורשה – לדורות, ולא מצוות שנאמרו לזמן מוגבל. לדעת הרמב"ם, ישנן 300 מצוות שהן מצוות זמניות ואינם בכלל התרי"ג מצוות.
אמנם יש לציין, כל המקורות המגבילים את מניין המצוות לתרי"ג הן מדברי האמוראים בלבד.
לא מצאנו מניין כזה, לא במשנה ולא בכל מקור תנאי אחר. אף בתלמוד הירושלמי לא נזכר מניין זה. ואכן היו מרבותינו שהקשו על ההצמדות למניין זה או אחר.
כותב הרשב"ץ (הקדמה לספר זוהר הרקיע): "כי הרמב"ם ז"ל בכיוון החשבון הייתה לו יגיעה גדולה, וכותב וחוזר ומתקן". מתוך כך הוא מעלה תמיהה: "ושמא מה שהוסכם שמניין המצוות הם תרי"ג - שס"ה ורמ"ח, הוא לפי דעת ר' שמלאי, וכפי מה שפירש הוא המצוות, ואנחנו לא נסמוך עליו בפירושו בעניין פסק הלכה, אבל נסמוך על סוגיית התלמוד. ומה שהזכירו בכל מקום זה המניין, הוא לפי שלא מצינו חכם אחר מנאם - תפסנו מנינו. ואף אם יחסר או יעדף המניין הוא הולך סביבו, והוא כאומרם בהרבה מקומות: הוי פורתא, ובפורתא לא דק".
כלומר, הרשב"ץ מעיר שדבקות במניין המצוות, גורמת לדוחק בהגדרתן וממילא בהשלכות שיש למניין זה על פסק ההלכה, שכן למניין המצוות יש השלכות רבות, למשל, אם הדבר מוגדר כמצוות לא תעשה, אזי חייבם עליו מלקות. לכן לדעת הרשב"ץ, מדובר במניין שאינו מחייב, אלא מניין בקירוב.
בדרך דומה צעד גם רבי אברהם אבן עזרא בספרו "יסוד מורא וסוד תורה" (השער השני) : "על דרך מחקר האמת, אין קץ למספר המצוות, כאשר אמר המשורר: 'לכל תכלה ראיתי קץ, רחבה מצוותך מאוד'. ואם נספור רק הכללים והעיקרים ומצווה שהיא עומדת לעד, אין המצוות עשירית משש מאות ושלוש עשרה".
כלומר, לדעת ראב"ע, מצד האמת, אין גבול למניין המצוות ומאידך, אם נמנה כללים בלבד, לא נגיע לתרי"ג.
מדוע אם כן, הרמב"ם דבק במניין זה?
על כך בשבוע הבא...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
