ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום ירושלים
יהדות העולם עוקבת בדאגה עצומה אחרי הידיעות המגיעות ממדינת ישראל הצעירה והקטנה. ביום השלישי למלחמה, יהודי ארצות הברית החרדים לגורל אחיהם, יוצאים להפגין בוושינגטון ותובעים מהממשל האמריקאי לתמוך בישראל.
בין המפגינים גם רב צעיר בשם הרב אהרון ליכטנשטיין, שהוא גם חתנו של הגרי"ד סולוביצ'יק (מבוסטון) מנהיגה של היהדות האורטודוקסית המודרנית בארצות הברית.
הרבנית טובה, רעייתו של הרב אהרון, נשארת בביתה עם ילדיה, ומתחברת בדאגה גדולה לכלי התקשורת המדווחים על המצב בישראל.
והנה, היא שומעת את הידיעה המרעישה – 'הר הבית בידינו!' עם ישראל שב ושחרר את ירושלים ומקום המקדש!
היא חשה את פעמי ההיסטוריה היהודית מתרחשים מול עיניה, והתמלאה בהתרגשות!
כששב בעלה מנסיעתו הארוכה, היא סיפרה לו בהתרגשות את אשר אירע, והחלטתם נפלה – אנו עולים לארץ ישראל!
כחתנו של הגרי"ד סולוביצ'יק, וכעילוי מבריק ומתמיד גדול, היה צפוי לרב ליכטנשטיין עתיד מזהיר בחוץ לארץ. אם הוא היה נשאר שם הוא היה הופך להיות, ככל הנראה, אחד ממנהיגי יהדות ארצות הברית. אבל הוא החליט לעלות לארץ ישראל!
לימים, סיפרה הרבנית טובה על הסיבות להחלטה. באותם רגעים, קלט הרב אהרון שההיסטוריה היהודית שבה ומתחוללת בארץ ישראל. הוא המשיל זאת למשחק כדורגל. במשחק, יש רבים הצופים ממדרגות האצטדיון, ורק קבוצה קטנה משקת על המגרש, אך רק השחקנים הם אלו שקובעים ועושים באמת את המשחק.
הוא החליט – איני רוצה להיות צופה מהיציע! אני רוצה להיות שחקן!
מי שזוכה ועולה לארץ ישראל הופך להיות שחקן על בימת ההיסטוריה של עם ישראל!
ראיה לתפיסתו זו של הרב ליכטנשטיין אפשר להביא מתולדות התורה שבעל פה. בימי בית שני, ובימי כתיבת המשנה, הייתה תורה גדולה הן בארץ ישראל והן בבבל. תורתם של חכמי התורה בבבל הייתה כה גדולה עד שאמרו חז"ל, שכל פעם שהשתכחה התורה בארץ, עלה אחד מחכמי בבל וייסדה מחדש.
וכך נאמר בגמרא (סוכה כ, א): "אמר ריש לקיש... בתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה, חזרה ונשתכחה עלו רבי חייא ובניו ויסדוה".
ובכל זאת, איננו מכירים אף שם של חכם מבבל באותם ימים, אך אנו מכירים שמות של חכמים רבים מארץ ישראל של אותם ימים. השמות היחידים של חכמי בבל שאנו מכירים זה או חכמים שחיו אחרי שהתורה גלתה מארץ ישראל או שמות של אלו שעלו לארץ ישראל. ללמדך שכשישראל שבים לארצם, תהליך המשכיות התורה מתרחש בארץ ישראל.
יתר על כן, הלשון "נשתכחה תורה מישראל", והלא מבבל לא נשתכחה? אלא שכל זמן שישראל בארצם, כשהיא משתכחת מחכמי התורה שבארץ, כביכול השתכחה מכל ישראל.
ומעניין לעניין באותו עניין. בפרשת במדבר, התורה מאריכה בתהליך מניין וסידור מחנה ישראל במדבר. בתחילה מונה את הנשיאים, אחר כך את השבטים, אחר כך מצרפת שוב את הדגלים, וכל פעם שבה ומפרטת ומסכמת את המניין הקודם.
וקשה - לכאורה הייתה יכולה לקצר הרבה מהפסוקים?
ועוד קשה – המניין בפרשתנו הוא ב- א' אייר, ובפרשת בהעלותך אנו למדים שהמחנה יוצא למסע לכיבוש הארץ ב – כ' אייר. ולכאורה – אם לא היו חוטאים בחטא המרגלים ובשאר החטאים, היו נכנסים לארץ תוך כמה ימים, נמצא שהמחנה מיועד לזמן קצר, ולשם מה כל האריכות?
והתשובה היא שזה המחנה המיועד לכבוש את ארץ ישראל, ולכן הוא כל כך חשוב, והשכינה שורה עליו. לכן גם כל פרט חשוב, וצריך למנותו, כי הוא נוטל חלק בהבאת השכינה לציון!
ויהי רצון, שכשם שבמלחמת ששת הימים ראינו ניסים ונפלאות, וזכינו לשוב לירושלים ולמקום המקדש, כך נזכה לראות במהרה בשוב ה' ציון!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
