ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
התחלנו לעסוק בכך, בדברינו לפרשיות תזריע מצורע תש"ף. הקשֵׁנו - האם להתקדש פירושו להגביל, לסמן גבולות שאין לעבור אותם? צריך להבין איך זה משחרר? איך זה הופך אותנו לבני חורין?
לכאורה, זה הופך אותנו לעבדים! אנחנו מוגבלים במקום ואין לנו חופש תנועה. אין לנו חופש מבחינת הזמן - אנחנו נכנסים לתהליך מאוד מוגדר מבחינת הזמן - לוח הזמנים מאוד קשוח לכאורה. גם חיי המשפחה מוגבלים. לכאורה, צריך עיון גדול!
במתן תורה התרחש מאורע חד פעמי, נוצרה נקודת השקה בין שמים וארץ. כך מסבירה זאת הגמרא: "רבי יוסי אומר: מעולם לא ירדה שכינה למטה, ולא עלו משה ואליהו למרום, שנאמר השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם. - ולא ירדה שכינה למטה? והכתיב וירד ה' על הר סיני! למעלה מעשרה טפחים" (סוכה דף ה ע"א).
משה רבנו ואליהו הנביא היו אנשים יוצאי דופן מאוד (יש להם הרבה מאוד מן המשותף ואכמ"ל) לדוגמה, שניהם לא אכלו ולא שתו ארבעים יום, בהקשר של גילוי שכינה בהר חורב. שניהם גילו לנו שיש אפשרות להשתחרר מכבלי המקום והזמן, על ידי מציאת נקודת ההשקה בין שמים וארץ.
שכינה לא ירדה למטה מעשרה טפחים לכיוון הארץ, וגם משה ואליהו לא נכנסו לעשרת הטפחים הסמוכים לשמים. החופש המוחלט נמצא בשמים והשעבוד המוחלט היה במצרים. במתן תורה, כשמשה עלה להר סיני, הוא הגיע עד לחופש המוחלט ולא עד בכלל. במתן תורה, עם ישראל, במידה מסוימת, הגיע עד לחופש המוחלט ולא עד בכלל. חז"ל מוסרים לנו כי במעמד הר סיני "פרחה נשמתם של ישראל". וז"ל המדרש: "א"ר לוי שני דברים שאלו ישראל מלפני הקדוש ברוך הוא שיראו כבודו וישמעו קולו והיו רואין את כבודו ושומעין את קולו, שנאמר (דברים ה' כא) וַתֹּאמְרוּ הֵן הֶרְאָנוּ יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ אֶת כְּבֹדוֹ וְאֶת גָּדְלוֹ וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וָחָי. ולא היה בהם כח לעמוד שכיון שבאו לסיני ונגלה, להם פרחה נשמתם על שדבר עמהם שנאמר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ (שיר השירים ה' ו), אבל התורה בקשה עליהם רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא" (שמות רבה (וילנא) פרשת יתרו פרשה כט סימן ד).
מה פירוש: "התורה ביקשה עליהם רחמים"? התשובה היא, לימוד התורה הוא זה שמחיה את הלומדים. אי אפשר לעלות ממש לשמים, אבל אפשר לעסוק בתורה שמחיה את לומדיה. כאן טמון הסוד, הדרך אל עץ החיים נפתחת למי שלומד תורה ועוסק בה. ככל שהאדם קשור יותר לתורה כך הוא אוכל יותר, בהיתר, מעץ החיים, כך הוא נהיה יותר חופשי ויותר משוחרר. החופש והשחרור, החיים כבני חורין הם לא רק תוצאה של היציאה ממצרים, הם התוצאה של קבלת התורה.
לכן, יציאת מצרים ראשיתה במצוות המילה, שיש לה משמעות אחת, הצבת גבולות לכוח החזק ביותר, שמושך את האדם אל הארציות והגשמיות, הכח שמושך את האדם אל הארץ ואיננו מאפשר לו לשאוף לשמים. הגבולות שהתורה מציבה הם הם שמאפשרים לחזור לאותו רגע נפלא של קבלת תורה, של ההגעה לנקודת ההשקה של שמים וארץ. לכן, מחלוקת רש"י ורמב"ן בתחילת פרשת קדושים, איננה מחלוקת בשורש אלא רק בדגש. רש"י מדגיש הכל התחיל בברית המילה ולכן רש"י פירש: "הוו פרושים מן העריות ומן העבירה". הרמב"ן פירש והדגיש, הכל שואף למעמד קבלת התורה: "והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני, כשם שאני קדוש כך אתם תהיו קדושים, כשם שאני פרוש כך אתם תהיו פרושים" - קדשו עצמכם במותר לכם - חזרו בכל רגע אפשרי למעמד הר סיני.
אנחנו נמצאים בין פסח, קרבן פסח וכריתת הברית, לבין חג מתן תורה ומתעלים מספירה לספירה,
בתווך נתפלל שנזכה לגרום לכך, שכל עם ישראל יצטרף לתהליך נפלא זה, ויזכה להיות, עוד יותר, עם חופשי בארצו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
