ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הדף היומי
תוספות (ד"ה הכוסס חטה) והרא"ש (ברכות ו, ט) שאלו מהי ברכה אחרונה לאחר שאכל חיטים. ר"ת כתב בסידור שלו לברך ברכת מעין שלוש ולחתום "על האדמה ועל פרי האדמה". אך ר"ת חזר בו משום שלא מצאנו בשום מקום שמברכים ברכה זו. תוספות כתבו בשם ר"י שבגלל שיש להסתפק אם לברך ברכה אחרונה מעין שלוש או ברכת בורא נפשות, אין לאכול חיטה אלא בתוך סעודה שאוכל בה לחם. הם הביאו שגם בירושלמי (ו, א) משמע שיש להסתפק מהי הברכה האחרונה, ולכן אין לאכול חיטה בצורתה, אלא רק באמצע הסעודה.
תרומת הדשן (ל) הסביר שניתן לאכול חיטה דווקא בסעודה שאוכל בה לחם, ולא בסעודה שאוכל בה רק דברים אחרים: לא הייתה אפשרות לאכול פרי משבעת המינים ולהוסיף בברכת מעין שלוש "על האדמה ועל פרי האדמה", ואת ברכת בורא נפשות לפטור על ידי מאכל אחר שברכתו האחרונה בורא נפשות, משום שאין להוסיף לברכות שמברכים ממילא נוסח מיוחד רק כדי לפטור ספיקות.
הדף היומי (14)
הרב עקיבא כהנא
5 - הליכה עם ציצית בבית הקברות
6 - מה מברכים על "שלוה" או על חיטה קלויה?
7 - ברכת הגומל לאחר נסיעה ברכב
טען עוד
להלכה כתב הרמב"ם (ברכות ג, ב) שעל אכילת חיטה מברכים בורא נפשות. וכך פסק השו"ע (או"ח רח, ד) להלכה, אך כתב שראוי להחמיר ולא לאכול את החיטה אלא בסעודה.
האם אכילת שלוה נחשבת לאכילת חיטים שעליה דיברו הראשונים והשו"ע? האגרות משה (או"ח ד, מד) כתב שאכילת שלוה דומה לאכילת חיטה, למרות שאין אוכלים אותה עם קליפתה. ולמרות שהשלוה מיוצרת על ידי חימום של החיטה עד שהיא תופחת ותהליך זה מזכיר אפיית לחם, הרי שגם עיבוד זה מוזכר ברמב"ם לגבי חיטים שמברכים עליהם בורא פרי האדמה כברכה ראשונה, ולא בורא מיני מזונות. כך גם הביא בספר וזאת הברכה (פרק יב, סעיף ג) בשם הגרש"ז אויערבך והגרח"פ שיינברג (מהמשנה ברורה רח, יג היה מקום ללמוד שברכתם בורא מיני מזונות). לגבי ברכה אחרונה יש להחמיר כדברי השולחן ערוך ולאוכלה בתוך הסעודה, ונהגו לומר: "טוב פת חריבה ושלווה בה" (משלי יז, א).
סיכום: אדם שאוכל חיטה קלויה, יברך ברכה ראשונה בורא פרי האדמה. לגבי ברכה אחרונה פסק הרמב"ם שמברכים בורא נפשות. וכן דעת הרשב"א, שהסביר שאין לאכילה כזו חשיבות ולכן אין מברכים עליה "מעין שלוש". תוספות הסתפקו לגבי הברכה האחרונה, אולי תיקנו חכמים ברכה מעין שלוש, ולכן יש לאוכלה בתוך סעודה שאוכל בה לחם. השו"ע פסק שעיקר הדין כרמב"ם שמברכים בורא נפשות, אך הוסיף שראוי להחמיר לאכול בתוך הסעודה, כשיטת התוספות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
