ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הדף היומי
הרא"ש (ג, ה) כתב שההולך בבית העלמין אינו צריך להסיר את בגד הציצית מגופו, משום שזהו בגד שמיועד ללבישה, ואדם הולך בו כדרכו, ואינו דומה לתפילין או ספר תורה שעליהם נאמר שאסור ללכת איתם לבית הקברות, משום שהם אינם לבוש. ולכן די להגביה את הציצית שלא תיגרר על קברים. הוא כותב שיתכן שבימינו יש להסיר גם את בגד הציצית עצמו משום שאינו בגד המיועד ללבישה, אלא מלבוש שלובשים רק לצורך המצווה.
הבית יוסף (או"ח כג) הביא שנכתב בגמרא שאסור ללכת בבית הקברות עם תפילין בראשו, ולא נכתב שאסור ללכת עם תפילין בזרועו, שהתפילין שבזרועו שהם מכוסים מותר להיכנס איתם. מכך הוא מוכיח שמותר גם ללכת עם טלית קטן שמתחת לבגדים. ולכן יש לכסות את הציציות ולהניחן מתחת לבגדים.
הדף היומי (14)
הרב עקיבא כהנא
4 - ארון קודש שמעליו מצויירים עשרת הדברות
5 - הליכה עם ציצית בבית הקברות
6 - מה מברכים על "שלוה" או על חיטה קלויה?
טען עוד
הפרי מגדים (שם ב) כתב שאסור להיכנס לבית העלמין כשאדם לובש טלית גדול המיוחדת לתפילה, גם אם מצניעים את הציציות בתוך הבגד, משום שזהו בגד שמיועד לתפילה, וכמו תפילין שאסור ללכת איתם בבית העלמין. והמשנה ברורה (שם ג) חלק על דבריו וכתב שמותר ללכת עם טלית גדול אם ציציותיה מוכנסות בתוך הבגד. ונראה שטעמו הוא משום שאין מצווה בהליכה עם הבגד של הטלית, אלא רק על ידי הציציות שמטילים בו, ואין זה דומה לתפילין שהתפילין עצמם הם מצווה.
לגבי תפילין כתב בשולחן ערוך (מה, א) שאסור להיכנס איתם לבית העלמין, והביא הפרי מגדים (א) מחלוקת האם כל המקום המגודר לצורך בית עלמין נחשב כבית העלמין לעניין זה, או רק מקום שקרוב לקבר במרחק של ד' אמות.
סיכום: הגמרא אסרה ללכת עם ציצית קרוב לקבר משום שיש בכך משום לעג לרש. כך גם אסרה הגמרא ללכת עם תפילין בבית העלמין. נחלקו הדעות האם צריך להסיר בגד טלית קטן המיועד אך ורק למצווה, או שניתן להמשיך ללכת איתו ולהצניעו מתחת לבגדים. כמו כן ישנה מחלוקת לגבי טלית גדול שמצניעים את ציציותיה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
