ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שלמה פיירשטין
ברם, מבואר בזוה"ק (ח"ג יד: ועי' ח"א סז:) דמשום שלא התפלל רחמים וביקש על בני דורו נקראת המבול על שמו, וז"ל: "דלא בעי רחמין על עלמין ונחיתו מייא ואובידו בני עלמא, ובגין כך מי נח כתיב, מי נח ודאי, דביה הווי תליין, דלא בעי רחמא על עלמא".
בעקבות דברי הזוה"ק יצאו רבים מהמפרשים, לבארמדוע באמת לא התפלל נח וביקש רחמים על בני דורו, יש מהם דורשים שבאמת שגג בכך שלא ביקש רחמים, ויש דורשים לשבח שממילא לא היה נענה בתפילתו וכך היא שיטת רבינו האור החיים הק' וכדלהלן, ויש שחידשו שהתחנן והתפלל על בני דורו אך לא נענה . כמובן שאין לנו היכולת לשער כלל גדלות הצדיקים הכתובים בתורה, ואין לנו השגה בדקות של החטא שנמצא בהם, וכל שכן כשהתורה מעידה על נח "איש צדיק תמים היה בדורותיו".
ענוותנותו החריבה את העולם
נפתח בדברי הרה"ק רבי שלמה מראדמסק בספרו תפארת שלמה האומר: דבאמת 'שגגה גדולה' היתה לו לנח שלא התפלל על דורו אולי יועיל להצילם מרדת שחת. ומבאר הטעם שלא התפלל – משום שחשב שהוא קטן בעיני השי"ת, ולכך לא עלה על ליבו שיהיה הקב"ה חפץ בתפלתו ולא האמין שהשי"ת ישמע אליו ויעתר לתפילתו אחר שכבר נגזרה הגזירה, ועוד יותר חשב שזהו היפך רצון ה' וחוצפה לבטל את רצונו. וזאת היתה טעותו – אומר התפארת שלמה – שלהיפך, רצון ה' היא שיהיה הצדיק מבטל כל הגזירות, וכמו שעמד אברהם אבינו ע"ה ואמר: "חלילה לך מעשות כדבר הזה" (שם יח, כה), וכן משרע"ה אמר "חלילה לך מעשות כדבר הזה" (שמות לב, יב) יעו"ש.
לא השאיר לו הקב"ה פתח
אמנם רבינו האור החיים הק' מבאר שלא שגג נח בכך שלא התפלל על בני דורו, שמכיון שהקב"ה לא הניח לו פתח של רחמים להתפלל על בני דורו, וכה כתב:
"מדברי ה' אשר דבר לנח, גילה דעתו לנח כי הדבר מוחלט בעיני ה' להשחית, ולא נתן מקום לנח להתפלל, כאומרו "קץ כל בשר וגו' והנני משחיתם" בהחלט מה מקום להתפלל , משא"כ כשדיבר לאברהם לא מצאנו שדיבר אליו כדברים האלה, אלא נתן לו מקום להתפלל וכו', וכמו"כ תמצא בדברו למשה בתוכחות על עון ישראל לא החליט הגזירה ובזה מצא מקום להתפלל וכמו שפירשנוהו במקומו (שלח יד, יא) משא"כ נח סתם ה' תפלתו" עכ"ל.
התפלל אך לא נענה
מהלך חדש ונפלא אומר הרה"ק המגיד מקאזניץ זי"ע בספרו עבודת ישראל (ד"ה ויולד נח): אמר ישעיה הנביא ז"ל (נד, ט) כי מי נח זאת לי, ונקראו המים על שם נח כדרשת חז"ל (בראשית רבה לד, ו) וכדאיתא בזוהר (ח"א סז ב) מחמת שלא התפלל על בני דורו. ולכאורה קשה להאמין על צדיק כמו נח שיחדל מהעתיר לה' בעד כל יושבי תבל כל מאה ועשרים שנה שעסק בבנין התיבה והתרה בהם תמיד , אבל נוכל לומר על פי דרכנו, שלכן נקראו על שמו כיון שעל ידי צדקתו הוא נשאר שארית בארץ ועל ידי כן שפך הקדוש ברוך הוא כאש חמתו על ראש רשעים כנ"ל, ולכן נקרא מי נח זאת לי עכ"ד. אבל נח כן התפלל על בני דורו.
אף הרה"ק בעל הבאר מים חיים בספרו סידורו של שבת (חלק א שורש ד ענף ב), דָרך במסילה זו שנח התפלל על דורו אך לא נענה, עיי"ש בארוכה.
פניני אור
פנינים נפלאים מדברי רבינו בלשון קלה השוה לכל נפש.
איך ידע שיכול לפתוח את החלון?!
וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה (ח, ו). כתב רבינו האוה"ח הק' וז"ל: צריך לדעת מנין ידע זמן שיוכל לפתוח חלון התיבה ולא חשש לטבועה במים פן יקראנו אסון, ואולי שהובטח שאין יותר מי"ב חודש עכ"ל.
העיר חכ"א בקובץ אור ישראל - מאנסי (שנה ו' קונ' ג עמ' רכ"ח) קושיא חזקה, דהלא על פי חשבון הפסוקים (עי' רש"י ורמב"ן) היה זמן פתיחת החלון בי' אלול (והמבול התחיל בי"ז חשון) וזהו רק י' חודשים, פחות ז' ימים, וא"כ הרי יש עוד יותר מחודשיים עד זמן י"ב חודש, וצ"ע עכ"ד.
ויש לומר, שנח עשה חשבון שאם צריך עד י"ב חודש לחזור המצב בעולם לקדמותו, הרי צריך כבר מעכשיו להיגמר המבול, בכדי שיחזור שלב אחרי שלב למצבו הרגיל, ולפי חשבונו התחילו המים קצת להתייבש, ובשביל שרצה לדעת שלח את העורב ואת היונה ודו"ק.
אור הישועות - ישועות סיפורים ועובדות נפלאים בזכות רבינו
בלילה ביקש רפואה ובבוקר חזר לציון להודות על הישועה
סיפר הרה"צ רבי שלמה ראזנבוים שליט"א מהמשפיעים הרוחניים בישיבת טשעבין ירושלים:
מעשה שהיה כך היה, כשנסעתי היום [שנת תשע"ב] בחזרה מציון האוהחה"ק, באוטובוס קו 5 ישבנו עם עוד כמה טשעבינער בחורים, ושוחחנו יחדם, וישב שם לידינו יהודי חשוב מבני עדות המזרח, והתחיל לספר לנו, הנה יש לי חתן הדר בחו"ל ומשפחתו בן עטר, והם אינם נכדי האוהחה"ק כידוע שלא היה לו בנים, אך חתני הוא מצאצאי אחיו.
והנה לפני ג' ימים, אני מקבל טלפון של אשתו היא בתי, כשמספרת לי בדמעות שליש שבעלה התעלף ומונח על יצועו ביסורים קשים, והרופאים הבהילו אותו לבית החולים ואינם דבר מה לעשות עמו, בגין שאינם יודעים מה הבעיה, ומה שם המחלה ואיזה טיפול וחומר נצרך לכך.
האברך הנ"ל ממשיך לספר, נסעתי אתמול בלילה לציון האוהחה"ק הדלקתי שם נר גדול, והפטרתי בשפה לאמר: "וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם" (ישעיהו נח, ז), אתה דודו והוא נכד אחיך ולישועה גדולה הוא צריך עכ"ל. וזאת בליל היא"צ דהאוהח"ק פה בא"י ובחו"ל עדיין ערב היא"צ.
והנה אני מקבל טלפון מביה"ח והרופאים מבשרים לי, בהאי לישנא: הנה איתרנו את שם החיידק, ונקווה שנשתלט עד מהרה על המחלה הזאת ע"כ. ולמחרת בבוקרו של יום (היום בבוקר), קיבלתי שוב טלפון ואומרים לי יש לנו עבורך בשורה נפלאה, חתנך היקר נתעורר כבר והוא הולך על שני רגליו מעצמו, ממש פלאי פלאים ע"כ.
המשיך האברך באמרו, ושואלים אתם ודאי מה מעשי כאן, ומדוע אני חוזר שוב מהציון דהאוהחה"ק: עכשיו נסעתי להודות להאוהחה"ק על הנס הגדול ע"כ. וגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם ויכולין לפעול ביותר.
(קובץ להאיר באור החיים; תשע"ג)
רבנו החזיר לחיים יהודי שלמד בקביעות בספרו
ר' חיים [יהודי חסיד מהמסתופפים בצלו של האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין זי"ע] בערוב ימיו סבל מאי ספיקת לב, הוא נאלץ להתאשפז בבית החולים הדסה שבירושלים פעמים רבות, ובכל פעם הוטב מצבו אך לכדי רפואה שלמה לא הגיע, באחד האשפוזים הללו שהיה הפעם בבית חולים הדסה ב' שברחוב הנביאים הדרדר מצבו עד לכדי מות קליני רחמנא ליצלן.
הרופאים עמלו להחזירו לחיים וב"ה הצליחו, כשהתאושש סיפר לבני ביתו ולכל מי שהיה מעונין לשמוע, כי באותן דקות ספורות של מות קליני הוא ראה את עצמו מובל לבית דין של מעלה, ותוך כדי הליכה בא מולו בעל אור החיים הקדוש עצר לרגע ואמר לו, הן אתה מקפיד ללמד אור החיים מדי שבת בשבתו מה לך כאן שוב למקומך והמשך ללמד בספרי.
ברגע זה הוא התעורר פקח את עיניו והרופאים האמינו כי הם החזירו אותו לחיים, ר' חיים חזר לחיים למשך עשרה חדשים נוספים, ומאליו מובן כי הספר אור החיים לא מש מתחת ידו כל עוד שהיה מסגל ללמוד.
(אמרו צדיק)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
