ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
רבי נתן מברסלב זיע"א בספרו 'ליקוטי הלכות' (תפילין, ה) כותב יסוד עמוק וחשוב בעבודת ה': אברהם אבינו ועפרון מסמלים שתי תכונות שנמצאות בתוך כל אדם. אברהם מסמל את האמונה וההתחדשות, ועפרון, כשמו כן הוא, מסמל את יסוד העפר - עצלות ועצבות.
רבינו נחמן מברסלב זיע"א כותב בספרו 'ליקוטי מוהר"ן' (חלק א, תורה קנה) שאמונה היא בחינת 'עפר דקדושה' כמו שכתוב (תהילים לז, ג) "שכן ארץ ורעה אמונה". וזה לשון רבי נתן: "עפר שמקבלים ממנו חיות לגדול ולצמוח בעבודת ה', ולדלג על כל המניעות והעיכובים ולבלי להסתכל על שום דבר, כי אמונה הוא בחינת כוח הגדל וכוח הצומח".
'עפר דקדושה' הוא 'עפר החיים' ששורשו הוא 'אמונה'. אברהם אבינו שהיה 'ראש למאמינים' מסמל את הרעננות וההתחדשות בעבודת ה' שמביאים את האדם לחיים ארוכים ונצחיים. לכן, קנה את 'מערת המכפלה', שאומר עליה רבי נתן, שנקראת כך: "על שם חיים ארוכים של הצדיקים שקדושתם וחיותם כפולה תמיד, כי בכל יום מוסיפים קדושה על קדושה, תשובה על תשובה."
ומנגד, עפרון הוא 'עפר המוות', הוא מושך את האדם למטה- לכבדות ולייאוש. עפרון הוא הקליפה שגורמת ליהודי שלא להאמין בעצמו ובחייו. עפרון לוקח מהאדם את התקווה והאופטימיות, כך שמבזבז את זמנו לריק, ולא מוציא מהכוח אל הפועל את הכוחות והכשרונות שלו. הוא נובל ומת.
עוד נאמר בפרשתנו "ואברהם זקן בא בימים" (כד, א), וכותב על כך ה'שפת אמת' זיע"א (חיי שרה, תרל"א): "כי חיות ה' שיש בכל דבר הוא תמיד חדש, כמו שכתוב 'מחדש בכל יום תמיד', ופירוש תמיד - בכל רגע. ולפי מה שאדם מדבק כל דבר בכוח הפנימיות ואינו נדבק בטבע וגשמיות, כמו כן יש אצלו תמיד התחדשות".
היינו, שאברהם 'בא עם הימים', בגלל שהוא היה 'ראש למאמינים' שהאמין בעצמו ובחייו, הוא ניצל כל יום מימי חייו ולא נכנע לשגרה ולאפרוריות של החיים, אלא נלחם בעפרון, עם קליפת 'עפר המוות'. אברהם האמין שכל יום הוא מתנה, כל יום הוא חדש, ואין יום דומה לחברו כלל, ואין יום שתלוי בעבר או בעתיד, ומתוך כך, ידע לנצל אותו עד תומו.
בעל ספר 'הלקח והלבוב' (חיי שרה) כותב עוד הבדל בין אברהם אבינו לעפרון: רבנו בחיי מביא שהסיבה שכתוב 'עפרן' חסר וא"ו, כי עולה בגימטריה 'רע עין' הפך מידתו של אברהם אבינו, שהוא סמל ה'עין הטובה' כפי שכתוב במשנה (אבות ה, כג) "ג' מידות של אברהם אבינו; עין טובה וכו'", ומחדש ה'מגלה עמוקות', שלכן אברהם אבינו קנה את המערה ב'ארבע מאות' כסף, כי מספר 'ארבע מאות' עולה בגימטריה 'רע עין' ואברהם אבינו רצה לבטל את קליפת 'עפרן'.
עוד כותב ה'מגלה עמוקות' ש"ו'יקם ש'דה ע'פרון" ראשי תיבות 'עשו', כי גם עשו הרשע מסמל את מידת 'רע עין', כפי שמרמז רבינו בחיי, שעשו בא עם 'ארבע מאות' איש להילחם ביעקב אבינו, ו'ארבע מאות' עולה כמניין 'רע עין' כנ"ל. לעומתו, יעקב אבינו מרמז את מידת 'עין טובה' כמו שכותב הגאון מוילנא זיע"א על הפסוק (משלי כב, ט) "טוב עין הוא יבורך", 'טוב עין' זה יעקב שחי קמ"ז שנה, קמ"ז שווה בגימטריה 'טוב עין'.
וזה לשון 'הלקח והלבוב': "החיד"א הקדוש זיע"א כותב "ו'אברהם ז'קן ב'א ב'ימים", ראשי תיבות 'זבוב'. זבוב הוא הקליפה של 'רע עין' - למצוא תמיד את החיסרון שיש בזולת ולדבר עליו לשון הרע, כדוגמת הזבוב, כמבואר ב'כלי יקר' (פרשת מצורע) שדרך הזבוב שתמיד נמשך למקום המכה והלכלוך."
והתיקון הוא שמחה וחשק בלימוד התורה, כמו אברהם אבינו שישב ועסק בתורה. רמז לכך מביא 'הלקח והלבוב' בשם רבי יהודה עטייה זצ"ל בספרו 'מנחת יהודה' ש'זבוב' מרומז בפסוק (דברים לג, יח) "שמח ז'בולון ב'צאתך ו'יששכר ב'אהליך". כלומר, לא רק אהבת תורה מתוך עין טובה וחיות כמו שבט יששכר, אלא גם החזקת לומדי תורה מתוך עין טובה ושמחה, כמו שבט זבולון שתמכו בשבט יששכר.
יוצא מדברים אלו, שעל ידי שיש לאדם מידת 'עין טובה' על עצמו, הוא יכול להגיע לידי אמונה בעצמו ולהאמין שיש ערך וחשיבות לחייו, ומתוך כך יגדל ויצמח. הוא ידע איך לנצל את הזמן ללימוד תורה ולעשות דברים טובים לו ולזולת. כי כל הייאוש, העצלות והעצבות שיש לאדם, הכל נובע מ'עין רעה', שמסתכל על עצמו בצורה שלילית וקטנה, וזה מה שגורם לו לכבדות ולהיות נמשך ל'עפר' - למטה, לחיים בלי ערך ומשמעות.
רבנו הקדוש כותב, שאמונה שלמה בה' יתברך באה לידי ביטוי בעיקר באמונה של אדם בעצמו, שהוא יקר וחשוב בעיני אביו שבשמים. ואם הוא לא מאמין שהקב"ה חפץ בו ובעבודתו, אזי חסרה לו אמונה בה'. אברהם אבינו שהיה 'ראש למאמינים' וראש לאומה הישראלית, ביטל את קליפת עפרון, הוא הנחיל ולימד אותנו דרך בעבודת ה' מתוך עין טובה וזריזות, התחדשות ושמחה, חשק וחיות, אמונה בה' ובעיקר אמונה בעצמנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
