ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
ור' אלעזר אומר אע"פ שיש קנין לנכרי בא"י להפקיע מידי מעשר שנאמר דגנך ולא דגן נכרי, אבל אין קנין לנכרי בא"י לחפור בה בורות וכו' שנאמר לד' הארץ. לאמר, לר"א דגן של ישראל חייב בתו"מ ודגן של נכרי שגדל בשדה שלו בא"י פטור מתו"מ וגם אם קנה ישראל את הדגן לפני מירוח וישראל מירח הדגן, פטור מתו"מ מהתורה.
המחלוקת אינה רק בדין תו"מ אלא גם בביכורים. ישראל שמכר שדהו לנכרי לוקח ומביא ביכורים לרבה מהתורה כי אין קנין לנכרי להפקיע הארץ מקדושתה ומפרש רש"י ולענין קדושתה היא ברשות ישראל כאילו משכנה והמצוה מוטלת עליו ולכן עליו לקנות הביכורים מהנכרי ולהביאם. אבל אינו חייב לקנות התבואה כדי לעשר כי חיוב המעשר רק אם רוצה לאכול או למכור.
הרמב"ם בהלכות תרומות פ"א ה"י כתב גוי שקנה קרקע בא"י לא הפקיעה מן המצות אלא הרי היא בקדושתה לפיכך אם חזר ישראל ולקחה אינו ככיבוש יחיד אלא מפריש תו"מ ומביא ביכורים והכל מהתורה. נראה מדברי הרמב"ם לר"א האומר שיש קנין לנכרי אם חזר ישראל ולקח הקדושה אינה חוזרת אלא הרי היא כיבוש יחיד. אך הדבר תמוה שקנין פרטי של נכרי מפקיע את הקדושה מכל וכל . ויותר קשה שר"א סובר שאין הנכרי רשאי לחפור בורות כלומר שאין לו קנין גמור בקרקע של א"י. ובעיקר קשה המשך סוגיית הגמרא . הגמרא שואלת לרבה שאומר שאין קנין ת"ש ישראל שלקח שדה מעכו"ם עד שלא הביאה שליש וחזר ומכרה לו משהביאה שליש חייבת במעשר שכבר נתחייבה. וקשה לרבה שאומר אין קנין הרי גם אם לא הביאה שליש בידי ישראל חייבת. זו שאלת הגמ' ותימה שהרי גם על ר"א קשה שלדעתו יש קנין וכיון שהייתה ביד נכרי מתחילה אף שהביאה שליש בידי ישראל אינה חייבת שהרי זה כיבוש יחיד. ועל כרחך חייבים לומר שר"א סובר שאין קנין הנכרי מפקיע את קדושת הארץ והקנין רק מפקיע את קדושת הפרות בקרקע שבבעלות הנכרי ולזה בלבד מועיל הקנין של הנכרי .כך מבאר ר' חיים הלוי וגם ר' אהרן קוטלר
א"כ מה כוונת הרמב"ם שאמר כיון שאין קנין אם חזר ישראל וקנה מהנכרי אין זה כיבוש יחיד ומשמע שאם נאמר שיש קנין הוי כיבוש יחיד . הרמב"ם אומר כך רק לדעת רבה שאומר שהנכרי רשאי לחפור בקרקע כי יש לו קנין ממון ולדעתו אילו היה לנכרי גם קנין לענין הקדושה היה מפקיע לגמרי את הארץ מקדושתה . וראיתי בשו"ת אחיעזר ח"ב סי' ל"ט אות ה הוכחה שלרבה אילו היה קנין היתה הארץ מופקעת לגמרי מקדושתה והיא כמו חו"ל. שכן בסוריה יש קנין לנכרי ולכן קרקע שבידי גוי כאשר הגיעו הפירות לשליש בישולם פטורה ממעשר והרי לרבה אין לימוד מדגנך ולא דגן של גוי א"כ למה פטורה אם קנה ישראל לפני מירוח אלא הפטור כי הקנין של הגוי מפקיע את הקדושה והפרות הם פרות שגדלו בחו"ל. אכן זה לדעת רבה אבל ר"א אינו סובר כך הוא סובר שיש קנין רק לענין זה שהפרות שגדלו בקרקע שקנה גוי אינם דגן ישראל ולכן פטורים אף שהקרקע לא הופקעה מקדושתה. וגם בסוריה אותו הדין
ר' חיים מסביר מה הטעם שלרבה אילו היה הדין שיש קנין לנכרי מופקעת הקדושה ואינה חוזרת כאשר קנה ממנו ישראל. כי הלימוד של רבה שאיו קנין לנכרי הוא מהפסוק והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ. כלומר כיון שקנין הוא זמני עד היובל על כן הוא אינו מפקיע ואולם בזמן שאין היובל נוהג כלומר בבית שני בטל הדין של הארץ לא תמכר לצמיתות .ונכרי שקנה יכולה הארץ להשאר בידו לתמיד כי אין יובל שמחזיר הקרקע לבעליה. וקרקע שנמכרת לצמיתות לנכרי הקדושה אכן מופקעת ממנה. אילו היה קנין לנכרי.
לסיכום : לרבה שאינו לומד מדגנך למעט דגן גוי. הדיון אם אין קנין או יש קנין דין בקרקע אם יש קנין הקרקע מופקעת מקדושה לגמרי כחו"ל . והוא סובר שאין קנין. ואולם לר"א הדיון אם יש קנין או אין קנין נוגע לפרות בלבד הקרקע בקדושתה אף שיש קנין אך הפרות שגדלו בקרקע שקנה גוי אינם דגנך והם פטורים מתו"מ.
נשוב לביאור הכס"מ בדעת הרמב"ם. הכס"מ אומר שהרמב"ם סובר כרבה שאין קנין לגוי בא"י. ומקשה כס"מ שבכמה מקומות משמע שיש קנין אך לא קיי"ל כוותיהו ואי נמי דהתם בשלא חזר ולקחה ממנו הישראל ורבינו מיירי בחזר ולקחה וכן לענין הקונה ממנו פרות ומירחן ישראל.
כלומר לדברי הכס"מ כל עוד שהקרע בידי הנכרי אין חיוב על הקרקע במצות התלויות בארץ. וכאשר חזר ולקח הישראל חוזרת הקדושה. ואכן כך נראה בהל' ביכורים פ"ב הל' ט"ו המוכר שדהו לגוי וחזר ולקחה ממנו הרי זה מביא ביכורים מן התורה שאינה נפקעת מן המצוות בקנין הגוי. והראב"ד משיג ואומר אע"פ שבכרו ברשות הגוי. כלומר הראב"ד אינו מצריך שיחזור ויקח כדי להתחייב אלא כרש"י שבאר שצריך המוכר לקחת מידי הגוי ביכורים ולהביאם. והרמב"ם סובר אם נשאר השדה בידי הגוי אינו מביא כי כל עוד השדה ביד גוי אין קדושה בפירות.
לפי הבנה זו ברמב"ם מקשה מנ"ח במצוה רמ"ה שהרמב"ם כתב בהל' כלאים פ"א הל' ג' אסור לזרוע כלאים גם בקרקע של גוי והכס"מ מביא שם מהר"י קורקוס שהטעם שאין קנין לגוי להפקיע קדושתה. וקשה שהרי לכס"מ שיטת הרמב"ם שכל זמן שהשדה בידי גוי יש קנין. ורק אם חזר ולקחה אין קנין. ונשאר בצ"ע. ובמצוה רמ"ו מצות ערלה כתב מנ"ח הרמב"ם בהל' ערלה אומר גוי שנטע לעצמו בערלה אסור. אומר מנ"ח לפי כס"מ שביאר ברמב"ם שכאשר השדה ברשות הגוי יש קנין א"כ זה כמו ערלה בחו"ל שאין חייבין עליה מלקות. ונראה לומר שיש לחלק בין איסור כלאים וערלה לבין תו"מ. בשאילת דוד חידושים בענייני שביעית דן האם כלאי הכרם וערלה בזה"ז מהתורה או מדרבנן בגלל שקדושת הארץ בטלה לתו"מ או דינם שונה. והוא אומר בגדר קדושת א"י שתי בחינות אחת א"י מוחזקת בידי עם ישראל מזמן האבות ולא נפקעת מעלתה גם בגלות ויש עוד בחינה קדושת א"י למצוות שזה תלוי בכיבוש הארץ. וערלה וכילאים תלויים בשם א"י לא בקדושה של מצוות תו"מ וכד'. ולכן אין קושיא על הכס"מ שהרי לגבי ערלה וכלאים אין צורך שיהיו בידי ישראל אמנם התירוץ לא מתאים ללשון הכס"מ שאומר שהסיבה כי אין קנין אבל עצם הקושיא על הרמב"ם מסתלקת.
הרמב"ם הל' תרומות פ"א הי"ג אומר ישראל שמכר פירותיו לגוי קודם שיבאו לעונת המעשרות וגמרן הגוי פטורין מן התרומה ומן המעשר ואם אחר שבאו לעונת המעשרות אע"פ שגמרן הגוי חייבים בכל מדבריהם. שואל הראב"ד לפי הרמב"ם שאין קנין מה ההבדל בין מכר קודם שיבואו או לאחר שיבואו. אכן לביאור הכס"מ שכל עוד הפרות בידי הגוי יש קנין יש הבדל בין מכר קודם שאז לא היה מעולם בידי ישראל. לבין שהיא בידי ישראל בשעה שבאו לעונת המעשרות אז חייבין מדרבנן שהמירוח בידי הגוי.
גם בהל' שמיטה פ"ד הל' כ"ט הרמב"ם אומר גוי שקנה קרקע בא"י זרעה בשביעית פרותיה מותרים שלא גזרו על הספיחים אלא מפני עוברי עבירה והגויים אינם מצווים על השביעית שנגזור עליהם. ואומר על זה כס"מ מפני שהשדה של גוי וגם לא נעבד בה ע"י ישראל.
והרדב"ז כתב כיון שאין קנין לגוי להפקיע קדושת הארץ נהי דפרותיהן מותרים מ"מ צריך לאוכלן בקדושת שביעית. אבל כס"מ חולק ואומר שאין בהם קדושת שביעית כיון שגדלו בשדה של גוי ולשיטתו אם לקח ישראל לפני מירוח אזי חייב להפריש תו"מ. המבי"ט ומוהר"ט חלקו על כס"מ וסוברים שיש בפרות קדושת שביעית כי אין קנין לגוי בא"י כלומר כשיטת רש"י וכן הרדב"ז.
מרן הרב מדקדק בדברי הרמב"ם שמשמע מדבריו שאם הזריעה היתה ע"י ישראל אע"פ שהקרקע של נכרי הפרות אסורין וקשה כיון שכשהיא ביד נכרי היא מופקעת מקדושתה למה לא תיהיה העבודה מותרת לישראל ומתרץ שהאיסור כשישראל עובד בשל נכרי הוא מדרבנן כדי להרחיק שלא יבוא לעמוד בתוך שדהו (ארץ חמדה עמוד קכ"ב מהדורה ראשונה).
בזה"ז שהמצוות הן מדרבנן בא"י אומר ספר התרומות שגם בא"י יש קנין לנכרי וזה נלמד ממה שהגמ' אומרת שבסוריא יש קנין לנכרי גם לדעת רבה. כי החיובים בסוריא הם מדרבנן. וגם הגר"א הכריע להלכה כספר התרומות. וזה אחד מטעמי היתר מכירה בשביעית.
ונמצא שאם מכרו הקרקע לפני השמיטה לנכרי יש קנין ואין קדושה בפרות ומותר אפילו מצד הדין מדאורייתא לעבוד בקרקע וכך פרש רש"י את הגמ' בסנהדרין שבקרקע נכרי מותרת עבודת ישראל בשביעית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
