ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
ידועים ומפורסמים דבריו הנשגבים של רבינו האור החיים הקדוש זיע"א בפרשתנו, אודות מעלת התורה במטבע לשון נפלא ונורא: 'שאם היו בני אדם מרגישים במתיקות ועריבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה', ולא עוד אלא ש'לא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה' - הם גם היו 'משתגעים' ו'מתלהטים' אחרי התורה, וגם לא היה נחשב בעיניהם מאומה מכל ענייני עולם הזה, לא כסף ולא זהב, אלא היו עסוקים אך בעסק התורה, 'כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם ', כדברי הזוהר הקדוש (ח"א קלא:): רבי אלעזר פתח ואמר, 'גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך' (תהלים קיט יח), כמה אינון בני נשא טפשין דלא ידעין ולא מסתכלין לאשתדלא באורייתא, בגין דאורייתא כל חיין וכל חירו וכל טוב בעלמא דין ובעלמא דאתי [-כמה הם טפשים בני אדם שאינם יודעים ואין מסתכלים לעסוק בתורה, שהרי התורה היא כל החיים וכל החירות וכל הטוב בעולם הזה ובעולם הבא]. 'גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא' (אבות פ"ו מ"ז).
לכאורה יש להתבונן בלשונו של רבינו, מה ביאור הדבר 'משתגעים ומתלהטים אחריה', למה זה יאמר בלשון 'משתגעים' שהוא לשון שמצאנוהו בתוכחה כמו שנאמר (דברים כח, לד) 'וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ', וגם 'מתלהטים' הרי זה לשון להט של אש, ומורה באצבע על התלהבות מיוחדת במינה, וצריך להבין ביאור הדברים.
משל נפלא מן החיים
אך יתבאר על פי משל מן החיים. אם אנו רואים אדם שמכין לעצמו כוס קפה ערב בטרחה רבה ומרובה ולבסוף אינו שותהו, נאמר מיד שהוא שונה. אולי הוא משוגע. מפני מה טרח אם אינו שותה. אולם הבה ונחשוב חשבונו: למה זה הוחלט לנו שהוא משוגע, אין זאת אלא מפני שהוא נוהג באופן אחר מיתר בני האדם. הוא חורג מן הרגילות. אמנם אם אותו אחד הוא איש עסקים שלהוט אחר עסקיו הבוערים וכלל לא שם לב שהכוס קפה נמצא לידו, בכהאי גוונא בוודאי לא ייחשב לאיש משוגע, מאחר שאין הוא שונה בכך מאחרים ואין מעשיו חריגים. הוא באמת שכח שיש לו כוס שתייה.
אם אדם מכין כוס קפה ולפתע שומע כרוז מכריז שמחלקים אלף דולר ברחוב הסמוך, והוא זונח את הקפה כדי לרוץ לקבל אלף דולר הרי זה איש רגיל לגמרי, אדרבה, אם היה נשאר לשתות את הקפה אז היו חושבים עליו שהוא משוגע. ואם אין הוא זקוק לסכום זה, הרי שבסכום כפול ומכופל בוודאי היה רץ כדי לקבלו. כיוצא בזה, אם יחליט אדם ללכת בבגדי שחור מכף רגל ועד ראש הכי יהיה נחשב לאדם מן היישוב. בוודאי שלא. אך אם כל אנשי מקומו יהיה מנהגם בכך, הרי אדרבה אם לא ילך כך יהיה זה משונה ומשוגע. נמצא שכל עניין השיגעון אינו אלא עניין יחסי, שתלוי לפי מידות האדם, במה הוא נחשב כמשונה במעשיו ובמה אינו נחשב משונה.
כן הוא הדבר הזה בלומד התורה הקדושה, אדם שיושב ולומד ברוגע וזוכר שיש לו כוס קפה אינו דומה למי שכל כך להוט אחרי התורה עד שכל מה שאינו קשור לתורה אינו נמצא בעולמו , וממילא לעומד מהצד הוא עלול להיראות כשונה וכחריג, כאשר באמת אין הוא שונה אלא משוקע בתורה. נמצא שאין זה משוגע לשלילה כי אם לחיוב.
הצד השווה של המשוגע והמתלהט הוא בכך שאותו אדם בהנהגתו מתנתק לגמרי מסובביו, עד שאי אפשר לומר לו מה תעשה, הלא אי אפשר לומר דבר וחצי דבר למשוגע, כשם שאי אפשר לקוות מאחד שמתלהב ומתלהט וכל כולו נמצא בתוך הלהט והאש, כי מבחינתו בשעה זו הוא סבור שהוא איש רגיל ומעשיו כשורה. אין זה מעניינו מה האחרים חושבים עליו.
וכך ממש אנו אמורים להיות משוקעים בלימוד התורה הקדושה, כדרשת חז"ל על הפסוק (במדבר יט, יד) 'זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל', אמר ריש לקיש אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה. בפשטות הכוונה במי שמתייגע ועמל בה, כמו רבא שהיה לומד תורה ודורך על האצבע, והאצבע היה זב דם והוא לא הבחין בכך. אבל בספרים הקדושים מבואר עניין אחר: יודעים אתם אצל מי מתקיימת התורה, אצל מי שכל העולם נחשב אצלו כ'מת' בשעה שהוא לומד. אין הוא רואה כלום חוץ מלימוד התורה. אין כלום מלפניו. כאשר הוא יושב ולומד אין שום דבר בעולם. זהו 'משתגעים ומתלהטים', כמו המשוגעים והמתלהטים שאין להם בכלל שליטה עצמית, לא מעניין אותם מהעולם, הם מתנהגים לפי מה שנראה להם באותה שעה. כך הלומד תורה, צריך ללמוד באופן כזה שלא מעניין אותו מאומה ולא נחשב בעיניו מאומה.
איך לא אבוש שאני אינני רתוק כך לגמרא
דרך משל היה ה'בן איש חי' זיע"א מספר: פגש פעם היצר הרע את היצר הטוב, אמר היצר הרע ליצר הטוב: עד מתי נלחם האחד בשני, ועד מתי תתנגד לכל מה שאני אומר, הלא שלמה המלך ע"ה קרא לי 'זקן', ואילו לך הוא קרא 'ילד'?
אמר לו היצר הטוב: אדרבה, לך קרא שלמה המלך 'כסיל', ואילו לי קרא 'חכם', ואין החכם שומע לכסיל.
אמר לו היצר הרע: אף על פי כן 'השלם עמי שעה אחת'. אמר לו היצר טוב: מה תרצה לעשות באותה שעה?
השיב היצר הרע: אזמין את אחד מן החסידים הגדולים לבית מרזח. אמר לו היצר הטוב: את מי תרצה להזמין.
השיב לו היצר הרע: את החסיד פלוני. אמר לו היצר הטוב: ומי מונע זאת מידך?
השיב היצר הרע: הוא חסיד גדול ולא ישמע בקולי, אלא אם כן גם אתה תסכים בעדי. אמר לו היצר הטוב: אני אתן לו רשות ללכת לשם.
בא היצר הרע ודבר על לבו של החסיד ללכת לשם, אך החסיד לא אבה לשמוע. עד שבא היצר טוב ואמר לו: תלך, אולי עוד יצא מזה דבר טוב.
הלך החסיד לבית המרזח והקשיב לדברי הליצנות שם. לאחר מכן, נכנס לחדר הפנימי וראה כיצד משחקים בקלפים, ראה איך הם שקועים במשחק, והיה מרותק להם במשך שעתיים. כשחזר החסיד לביתו, החל בוכה במר לבו. נזעקה אליו הרבנית אשת חבר, מה לך בוכה. אמר לה: מנורת זהב מפוארת היתה לי, הלילה מסרתיה לבדיקה ונמצאו בה סיגים. החלה הרבנית חושבת שמא השתטה, 'כלום מתוך שכרות הינך דובר'? – שאלה אותו, איזה כלי זהב בראשך יש לך?
אמר לה החסיד: יודע אני מה שאני אומר. לבי הוא מנורת הזהב שלי. כל הימים הייתי בטוח שהוא כלי זהב ללא סיגים. אך לאחר שראיתי מה שראיתי, הנה ראיתי שעדיין לא הגעתי להיות זהב מזוקק, אם אותם משחקי קלפים יכולים היו להיות שקועים במשחקם כך, איך לא אבוש שאני אינני רתוק כך לגמרא.
למחרת, פגש אותו היצר הרע מתפלל בדביקות כזאת, בחשק ובהתלהבות יתירה, וידע כי הפסיד את שרצה להשיג.
שעה רצופה ומתוקה של לימוד התורה
כאשר יהודי יושב ולומד שעה רצופה, הרי הוא צריך להיות בבחינת 'משתגע' ולא לקום ממקומו, ולא זו בלבד, אלא להיות גם בבחינת 'מתלהט', שאבריו בוערים בתורת ה', עד שהלהב עולה מאליה ואין הוא יכול להניח תורת חיים מקור חיותו.
ואולי דרך רמז יש לפרש עוד הכוונה, שאפילו אם הוא חש בעצמו בחינה של 'משתגע' ושל 'מתלהט', גם באופן זה אין לו לנוח מלימודו, כי בוודאי יבוא מזה לידי 'מתיקות ועריבות התורה'. (מתוך הספר ספיר ויהלום להרב הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)
פניני אור - פנינים נפלאים מדברי רבינו בלשון קלה השוה לכל נפש.
שמחה אמיתית רק בעת שישראל יושבים על אדמתם
הנה בפרשה זו (כי תבוא) יש קכ"ב פסוקים, וי"ל שרומז בזה לפרק קכ"ב בתהלים אל הפסוק (תהלים קכב, א) 'שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ', והוא עפ"י מה שכתב רבינו האור החיים הק' בריש פרשתנו בפסוק (כו, ו) "והיה כי תבוא אל הארץ" וגו', אמר 'והיה' לשון שמחה, להעיר שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ על דרך אומרו (תהלים קכו, ב) אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וגו' עכ"ד. הרי דשמחה אמיתית יש רק בעת שבני ישראל יושבים על אדמתם.
ויש לומר שלזה מרמז פרשה זו שהיא קכ"ב פסוקים, לפרק קכ"ב שבתהלים ששם כתיב 'שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ' היינו שהשמחה האמיתית יהיה רק כאשר נלך לבית ה' היינו בארץ ישראל בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן (ספר 'זה השער')
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
