ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- סגולת ומעלת עם ישראל
השיעור היה מופלא ועמוק מאד. אבל אמרו התלמידים – את השיעור העמוק והגדול ביותר היינו מקבלים ב 4:00 לפנות בוקר. הרבי היה סוגר את הגמרא, ונותן לה נשיקה...
וזה היה הרגע הכי עמוק... (סיפר ר' שלמה קרליבך)
בסיפור זה יש אמירה עמוקה ביותר, אמירה שחורזת את פרשת ואתחנן, והיא גם הסוד הגדול של נחמתם של ישראל לאחר חורבן המקדש וכל החורבנות והצרות שעברנו בימי הגלות הארוכה והמרה.
בכל הדורות תמהו אומות העולם, החכמים והפשוטים גם יחד – מה הסוד של העם היהודי? כיצד העם הנרדף הזה, מצליח לשרוד את כל הרדיפות ולהישאר עם נצח? כיצד משמידים אותו במקום אחד, והוא שב ועומד על רגליו? כיצד הוא לא מאבד את הרעננות והחיוניות שלו?
המהר"ל בספר נצח ישראל, בבואו לדבר על הגאולה, מדבר קודם על הגלות, כי כדי להבין את סוד הגאולה צריך להבין קודם את עניינה של הגלות. לכן, כדי להבין את סוד הנחמה והנצחיות, נתבונן מעט בפרשיית הגלות, אותה קראנו בתורה בתפילת שחרית בתשעה באב, המהווה חלק מפרשת ואתחנן.
"כי תוליד בנים ובני בנים, ונושנתם בארץ, והשחתם, ועשיתם פסל, תמונת כל..." (ד, כה). אונקלוס מתרגם את המילה 'ונושנתם' – 'ותתעתקון', מלשון – 'עתיק'. התורה מתריעה על כך, שישנה אפשרות שבמרוצת הדורות בארץ ישראל, נגיע למצב שנרגיש שאנחנו כבר עתיקים, ישנים.
זה מצב מסוכן, שבו עם ישראל בכלל, והדור הצעיר בפרט (הבנים ובני הבנים) מרגישים שהתורה, הדרך המיוחדת של עם ישראל היא עתיקה, ישנה, אין בה התחדשות, היא כבר לא 'המילה האחרונה'.
תחושה זו היא אם כל חטאת, מפני שאז הקשר עם ה' הופך להיות קשר של 'פסל, תמונת כל'. העבודה הזרה החלה בחיפוש קשר עם ה', אך כשיוצרים לכך פסל, מאבדים את האינסופיות ומגבילים את עבודת ה' לפסל דומם, קר וחסר חיוניות. נשארים רק עם בבואה של עבודת ה', תמונה במקום עצם החיים. מי שהתורה הופכת אצלו להיות עתיקה ונושנה, מאבד את החיוניות וההתקדמות.
כל דבר חי הוא תמיד דינאמי, יוצר, מתקדם, מוליד דברים חדשים. מי שמתחיל להרגיש עתיק, הופך לפסל. חיצונית יש לפסל גוף כמו אדם חי, אבל הוא מת. ובמצב כזה, באמת, חלילה, לעם ישראל לא יהיה תקווה והוא לא ישרוד לנצח.
ואכן במצב כזה, הקב"ה מתרה בנו שהוא יעניש אותנו בכך, ש"ונשארתם מתי מעט בגויים", מתרגם אונקלוס – "עם דמניין בעממיא". לפי הפשט, כוונתו – עם קטן, שאפשר לספור את מספר אנשיו, והוא בין העמים. אך אפשר גם להבין כאן גם פשט נוסף – עם שמנוי ונספר בין העמים. כלומר, הקללה היא, שנהפוך להיות עם רגיל, שנספר עם כל העמים, וכמו שכל העמים אינם עם נצח, אלא הם מתים וכלים במרוצת הדורות, כך חלילה יעלה בגורל עם ישראל. (ואכן, הכוזרי מדבר על כך שכל העמים הם 'אומות מתות' לעומת עם ישראל שהוא עם חי).
אם כן, כיצד ניגאל וכיצד נישאר עם נצח? עונה התורה – "וביקשתם משם את ה' אלוקיך, ומצאת...". הפתרון מצוי בבקשת ומציאת ה', ונרחיב את הדברים.
פרשייה זו היא חלק מפרשייה גדולה יותר, שעוסקת במעמד הר סיני. ולכאורה, יש בה סתירה גדולה. בפרשייה זו התורה מאריכה לבאר (ד, יב) – "קול דברים אתם שומעים, ותמונה אינכם רואים, זולתי קול". לה' אין גוף ולא דמות הגוף, ולכן ראינו רק אש ושמענו קול, אך לא ראינו שום גוף.
והנה, יש פסןק שבמבט ראשוני סותר זאת – "אתה הראת לדעת, כי ה' הוא האלוקים..." (ד, לה). ומפרש רש"י – "כשנתן הקב"ה את התורה, פתח להם שבעה רקיעים... וראו שהוא יחידי". אם כן – ראו, ולא רק שמעו?
התשובה היא שכמובן לא ראינו את ה', אך הוא התגלה אלינו במדרגת וודאות כזו, כמו הוודאות שיש לאדם שרואה דבר. מבחינה זו ראינו, אך ראינו את ה' שאין לו גוף ואין לו דמות הגוף. עם ישראל קשור לה', שהוא אין סופי (במקום ובזמן), ולכן הוא יחידי, כי לאין סופיות לא יכול להיות שני. ומי שקשור בוודאות מוחלטת לאין סופיות, הרי גם הוא הופך לאין סופי, וחי חיי נצח, ובעיקר – חי...
כל הגויים הופכים בשלב מסויים לישנים ועתיקים, וממילא הם מאבדים את חיוניותם, וסופם למות. אנחנו, שמחוברים לה', אנו חיים תמיד, ותמיד אנו יוצרים ומחדשים.
וזה סודנו, 'אין בית המדרש בלא חידוש', תמיד עם ישראל ידלה מתוך תורת הנצח, תורת אלוקים חיים, זוויות עומק חדשות שמתייחסות לכל החידושים שקיימים בעולם, ולכן תמיד לא נכלה.
וזה סוד הנשיקה שבסוף השיעור. דבר גדול הוא ללמוד שיעור עמוק בעיונה של תורה, אך גדולה עוד יותר הידיעה, שיותר ממה שראנו כאן יש כאן, ויש כאן עומקים נוספים ועצומים שלעד נצלול לחפשם. ולכל אותה תורה, שעוד לא נלמדה, אנו נותנים נשיקה, נשיקה של געגוע...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
