ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
"למה נסמכה פרשת מרגלים לפ' מרים לפי שלקתה על עסקי דבה שדברה באחיה ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר" (רש"י)
מסיבת הפרידה מפרופסור יעקבי הסתיימה זה עתה. עובדי המחלקות השונות התפזרו לביתם ולעבודתם, אך צוות ההנהלה נשאר במקום לישיבה דחופה. פרופסור יעקבי המצויין פרש לגמלאות לאחר שנים רבות של עבודה מסורה בבית החולים, והותיר אחריו חלל שלא הצליחו למלא.
כבר שמעו ודיברו עם רופאים רבים אך לא מצאו עדיין את האדם המתאים שימלא את החלל אותו הותיר הפרופסור היקר.
לאחר דין ודברים התלבטו חברי ההנהלה בין שני רופאים שונים שהגישו את מועמדותם לתפקיד המוצע. על כף המאזניים עלו שמותיהם של שניים. פרופסור דן ופרופסור קיש.
רבות דובר אודות מומחיותו של פרופסור דן. חברי ההנהלה ביררו אודותיו בכל פורום אפשרי. לא היה אחד שידע להצביע על פגם במומחיותו. כפי הנראה מדובר באחד הרופאיים הטובים בארץ בתחום התמחותו.
לעומתו, עלה שמו של פרופסור קיש. אמנם, כולם הסכימו שמדובר ברופא טוב מן השורה, אך ניכר היה שיכולתו לבצע היטב את המומחיות הנדרשות אינם משתוות ליכולתיו של פרופסור דן. אמנם, לא כולם נתנו לפרופסור קיש תעודת הצטיינות מבחינת מומחיות, אך לא היה אחד שלא ציין בפניהם את מידותיו הנעלות של הרופא. כולם העלו בפני חברי ההנהלה את עובדת היותו רופא אנושי ואיכפתי היוצר קשרי עבודה מצוינים עם העובדים והלקוחות כאחד.
דוד, רופא צעיר בבית החולים הכיר את פרופסור דן מתקופת התמחותו בבית חולים אחר. הוא זכר היטב את העקיצות שפיזר לכל עבר ואת התחושה הבלתי נעימה שהתלוותה לעבודה מולו.
דוד החל להרהר בליבו: האם מותר לי להעביר את המידע הזה להנהלת בית החולים? פרופסור דן עלול להכביד מבחינה חברתית על צוות הרופאים ואולי גם על החולים. או שמא זה לשון הרע?
תשובת הגאון הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל: מעשה שאירע בוילנא, שחזן העיר חלה ולא יכל לעבור לפני התיבה בימים הנוראים. פרנסי העיר וראשי הקהל התאספו לבחור בין המועמדים, את החזן ההגון והמובחר ביותר. למדו פרנסי העיר את דברי הרמ"א (או"ח סימן תקפא) ומצאו שהמעלות הנדרשות מהחזן הן: שיהיה קולו ערב, גדול בתורה ומעשים טובים, שיהיה לפחות בן שלושים שנה ונשוי ועוד כמה דברים. נתנו עיניהם בגאון אחד מגדולי התורה, שנמצאו בו כמעט כל המעלות הנ"ל, חוץ מקולו שלא היה ערב. כאשר שמע זאת הגאון ר' חיים מבריסק זצ"ל, אמר: אילו היו שואלים את פי הייתי מורה אחרת. והוא משום שהמעלה העיקרית והבסיסית של חזן, הוא שיהיה קולו ערב, ושאר הנתונים הנמנים לעיל, הם רק יתרונות, המקנות לו זכות עדיפות על פני חזנים אחרים. ולכן לא ניתן לבחור בזה, שיש לו את כל המעלות הטובות, אולם חסר לו הנתון העיקרי שהוא 'קול ערב'.
על פי הנחה זו ביחס לרופא, שהנתון הבסיסי שלו הוא מומחיות ונסיון רב. (ראה משנה ברורה ,סימן תריח סק"י). אבל להיות מקובל בחברה ונעים הליכות ומדות טובות, הם רק בבחינת יתרונות המקנות לו זכות עדיפות. ומשום כך כאשר "רופא מומחה ובעל נסיון רב", מציג מועמדותו לבית חולים, הרי שאת הנתון העיקרי והבסיסי הנדרש ממנו כדי לטפל בחולים יש לו, אלא שיש בו גם חסרונות מן הצד. קשה לקרוא לזה "חסרון עצום", בשעה שאנו חייבים למצוא רופא שיש בו את הכישורים הבסיסיים שהם מומחיות ונסיון רב. ולכן באופן זה אסור לדבר עליו לשון הרע ולהכשילו.
לסיכום :אסור לספר להנהלת בית החולים על מידותיו של פרופסור דן.
(ע"פ הספר קב ונקי עמ' שסו')
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
