ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
דו"ח חדש של ארגון חותם הנשען על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בין השנים 2012-2002, שאותם בדק עורך המחקר מיכאל זלבה, מגלה כי למרות שחילונים יולדים פחות, יורדים מהארץ יותר ואפילו חוזרים בתשובה לא מעט, שיעורם באוכלוסייה נותר יציב ועומד על 43 אחוזים. זלבה הסתמך על 'הסקר החברתי' של הלמ"ס, אשר מחלק את האוכלוסייה היהודית הבוגרת לחמש קטגוריות: חרדי, דתי, מסורתי דתי, מסורתי לא כל כך דתי וחילוני. מתוך 580,818 שגדלו בבית דתי, כמבוגרים – רק 254,574, שהם 46 אחוזים, נשארו דתיים. חלק קטן מהם, 5.5 אחוזים, הפכו לחרדים, והיתר התפזרו בין רמות דתיות נמוכות יותר, כשרבים נדדו לעבר ההגדרה "מסורתי לא כל כך דתי". אם כן, עולה השאלה מדוע יש התרופפות בשמירת תורה ומצוות בקרב הציבור הדתי-לאומי.
כמובן, שניתנו לכך תשובות רבות, וגם תשובות אלו הן נכונות. אולם נראה לי, שיש נקודה שלא נותנים עליה את הדעת, והיא קשורה לסיפור שהוצג לעיל וגם באה לידי ביטוי בבחירות שבאו עלינו לטובה ויבואו עלינו שוב בקרוב. כוונתי היא שבבחירות האחרונות ראינו שהציבור הדתי-לאומי מוצא את עצמו בכמה מפלגות שבהן ראש המפלגה אינו שומר תורה ומצוות, ואפילו אם הוא שומר תורה ומצוות הוא אינו מתייעץ ברבנים בעניינים הלכתיים. נוסף על כך, נראה שענייני תורה ומצוות לא עומדים בראש מעייניו. אני לא מתכוון לשמירת תורה ומצוות של היחידים, אלא שמירת תורה ומצוות במרחב הציבורי. דאגה לשמירת תורה ומצוות כראוי בצבא, בתחבורה הציבורית וכן הלאה.
לא מזמן קראתי את דבריו של הרב בני פרל שטען שמיכאל בן ארי לא שייך לציבור הדתי-לאומי: "הדרך של כל פלוגת ההסדר, הייתה דרכו של הרב צבי יהודה או של הראי"ה. זו דרך של דרך ארץ היסטורית, של הבנות עדינות ומורכבות, מסובכות או מסתבכות, מתפתלות ובעיקר בעלות סבלנות של נצח וחלומות על שלמות וזיכוך ואהבה עיוורת". השאלה היא מנין שזו הקביעה להגדרת ציבור דתי-לאומי?
חבר מפלגה מסוימת טען ש"הציונות הדתית ניצבת כיום בפני הכרעה קשה, האם פניה לבדלנות והתחרד"לות או לשותפות ופתיחת שורות". מדוע אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות כהלכה, אך הם אנשי ימין וממלכתיים, נחשבים כחלק מהציבור הדתי-לאומי ואפשר לשבת איתם באותה מפלגה? לעומת זאת, אנשים ששומרי תורה ומצוות אבל אינם ממלכתיים או אינם ימניים, אינם נחשבים כחלק מהציבור הדתי-לאומי?
לאחרונה אני מקבל את הרושם העז שיש רבים שסוברים שכדי להיות חלק מהציבור הדתי-לאומי יש חשיבות מרובה ללאומיות ולדמוקרטיה, אך לא ברור שיש חשיבות לדתיות. לשמירת תורה ומצוות יש ערך פחות חשוב.
למה רק ימין?
ההרגשה היא, ונראה שבכך נעוצה הבעיה בציבור הדתי-לאומי, שאנחנו מרגישים בבית אצל החילוני ולא אצל החרדי. אנחנו יכולים לנהל שיח עם חילוני, אך לא כך הם פני הדברים כלפי הציבור החרדי. אפשר לומר שהמגרש הביתי שלנו הוא פוליטיקה, תרבות, צבא, כדורגל וכן הלאה. ענייני תורה ומצוות הם אינם השיח היומיומי שלנו. אין כוונתי לעיונים בקצות החושן וכיוצא בזה. אפילו בנושאים אמוניים ומחשבתיים אנחנו לא עוסקים ביומיום, הם אינם עומדים בראש מחשבותינו. לאור זה, שלא נתפלא מדוע יש צעירים מהציבור הדתי-לאומי שעוזבים את הדרך או יש אצלם התרופפות בשמירת תורה ומצוות. הם רואים ומרגישים שהערך החשוב הוא להיות איש שתורם למדינה ופועל במדינה. הלאומיות חשובה יותר מההקפדה על שמירת תורה ומצוות.
הדברים אמורים גם לגבי המגעים לחיבור מפלגות הימין - בית יהודי, איחוד לאומי, עוצמה יהודית, הימין החדש וזהות. אני שואל את עצמי, מה מחבר את כל המפלגות הללו? וכי רק ימין או שמאל הוא העיקר? מה עם ענייני דת ומדינה? בבחירות האחרונות רבנים ואישי ציבור רבים טענו שמפלגה זהות מסוכנת ויש לה דעות שמנוגדות לדרך התורה. איך אפשר עכשיו להתחבר איתם? יש במצע שלה יסודות רבים שעומדים בניגוד להשקפת העולם של הציבור הדתי-לאומי. אוסיף שיש נקודה נוספת שכאבה לי בבחירות האחרונות, והיא השם "איחוד מפלגות הימין". מדוע לא הוזכר עניין הדתיות?
צריך להבין, הנוער קולט שאצל הוריהם הנקודה החשובה היא ענייני דמוקרטיה, ענייני לאומיות, ימין וכו', אבל הדתיות תופסת מקום פחות חשוב. אפילו אם הם שומרי תורה ומצוות בכל עניין ועניין, השאלה מה המסר שעובר אל הנוער.
חבר הכנסת יוסף בורג ז"ל נשאל: מה יותר חשוב, הדתיות או הלאומיות? הוא השיב: המקף שבאמצע. בעיקרון אני מסכים עם דבריו. השאלה היא מה עושים במקרה שיש סתירה. נראה לי, שבוודאי יש להעדיף את הדתיות על פני הלאומיות. רבים לא עושים כך, והם מדגישים את הלאומיות על פני הדתיות ובכך נעוצה הבעיה.
כמובן, יש שיטענו שגם בקרב משפחות ששומרות תורה ומצוות כדת וכדין ומדגישים את התורה כעיקר בחייהם יש ילדים שעזבו את הדרך. על כך אשיב, פעם שמעתי מתלמיד יקר שיש אנשים שמוצאים מקרה יוצא דופן ואז מפריכים תיאוריה שלמה. תמיד אפשר למצוא מקרים יוצאי דופן, אבל צריך להסתכל היכן אנחנו מוצאים בעיקר את אלו שפורקים עול תורה ומצוות. האם הם נמצאים בעיקר אצל אלו שמדגישים נקודות אחרות ולא את התורה כעיקר בחייהם?
עוד יטענו שההתרופפות בשמירת תורה ומצוות לא התחילה עכשיו, אלא היא כבר שנים על גבי שנים. אכן, אני מסכים עם זה. נראה לי שהיסוד של הדגשת הלאומיות על פני הדתיות נעשה כבר שנים על גבי שנים, ויש לו קשר גדול עם הירידה בשמירת תורה ומצוות בקרב הציבור הדתי-לאומי. טענתי היא שלאחרונה הדברים הגיעו לידי ביטוי ביתר שאת.
אסיים בדבר יפה ששמעתי מעו"ד דובי וינרוט בשם אביו עו"ד יעקב וינרוט ז"ל. החברה רגילה לקטלג אנשים לכל מיני קטגוריות: חרדים, אברכים, מודרניים, פא"יניקים, ליטאים, חסידים. תדע לך שהכול שטויות, החלוקה היא לשניים בלבד: אלו שהתורה היא החיים שלהם, ואלו שהתורה אינה החיים שלהם.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
