ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מנהגים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- חופה, חתונה ושבע ברכות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
נוהגים שבשבת שלפני החתונה, ("שבת עליה לתורה") מוליכים את החתן לבית הכנסת והוא עולה לתורה, ויש מקומות שהחתן עולה למפטיר. ויש נוהגים שהנשים מעזרת נשים זורקות עליו דברי מתיקה, אחרי שברך הברכה השניה. ויש מקומות שמזמרים לו את הפיוט "אחד יחיד ומיוחד", שחיבר ר' אביגדור קרא, שמת על קידוש השם בפראג בשנת קצ"ט (1439), ויש שמזמרים רק את הבית הראשון של הפיוט: "אחד יחיד ומיוחד א-ל, נדרש לבר לבב אשר שואל, אך טוב אלקים לישראל, הללויה".
יש נוהגים שהחתן עולה לתורה בשבת שאחרי החתונה ("שבת חתן"), ויש מקומות בהם החתן עולה לתורה פעמיים: לפני ואחרי החתונה. באשכנז נהגו שהחתן עלה לתורה רק בשבת אחרי האירוסין ("תנאים").
הטעם : מובא בפרקי דרבי אליעזר:
"ראה שלמה (המלך) שמידת גמילות חסדים גדולה לפני המקום, וכשבנה את בית המקדש בנה שני שערים, אחד לחתנים ואחד לאבלים ולמנודים, והיו ישראל הולכים בשבתות ויושבים בין שני השערים הללו, והנכנס בשער חתנים היו יודעים שהוא חתן, והיו אומרים לו השוכן בבית הזה ישמחך בבנים ובבנות וכו', משחרב בית המקדש התקינו שיהיו חתנים ואבלים הולכים לבית הכנסת ולבתי המדרשות, ואנשי המקום רואים את החתן ושמחים עמו".
ועוד , לפי דעה אחת שבעת ימי המשתה של חתן וכלה מתחילים בשבת.
מקורות : פרקי דר"א פי"ז; מסכת סופרים פי"ט הי"ב; טויו"ד סי' שצג; נוהג כצאן יוסף עמ' קיב; מקור חיים (בכרך) סי' קלו; מנהגי וורמישא לר"י שמש; מג"א סו"ס רפב; מדרש תלפיות ענף חתן; ילקוט מנהגים עמ' 37; אוצר טעמי המנהגים מדור ח, שער ה סי' ז' ח'.
תענית חתן וכלה
נוהגים שהחתן והכלה צמים ביום החופה. יש נוהגים שרק החתן צם, ואצל עדות המזרח יש נוהגים שאף החתן אינו צם.
הטעם שצמים : הואיל שבאותו יום מוחלים להם על כל עוונותיהם, הרי הוא להם כיום כיפורים. ועוד , משום אבלות על חורבן בית המקדש, לקיים מה שנאמר "אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". ועוד , שמא יהיו שיכורים בעת הקידושין ויהיה ספק בתוקפם. ועוד , מובא בגמרא "ליכא כתובה דלא רמו בה תגרה" (אין כתובה ללא מחלוקת- שבת קל ע"א), לכן מתענים החתן והכלה, שלא יתקיים בהם הכלל הזה, ואצלם ובגינם לא תהיה כל מחלוקת ותרעומות.
מקורות : רמ"א אבן העזר סס"א סע"א; מקור חיים (הלוי) ח"ה פרק רלו סע' טז; בן איש חי שנה א פר' משפטים אות יג; כנסת הגדולה או"ח סי' תקנט; שו"ת יחוה דעת ח"ד סי' סא; אוצר טעמי המנהגים מדור ח, שער ה סי' ט.
הינומא
נוהגים שהחתן מכסה את ראש הכלה בצעיף (הינומא) לפני החופה. ויש שנוהגים לגלות פני הכלה לפני הקידושין.
הטעם להינומא : רמז לנאמר אצל רבקה "ותקח הצעיף ותתכס" (בראשית כד, סה). ועוד, רמז לנאמר אצל רות "ופרשת כנפך על אמתך" (רות ג, ט).
מקורות : דרישה אה"ע סי' סה סק"א; ט"ז שם סק"ב; מטה משה ח"ג סי' ח; כנסת הגדולה אה"ע הגה"ט סי' לט אות ה.
שושבין
המנהג שהאבות מוליכים את החתן לכיסוי בהינומא, ואח"כ ההורים מוליכים את החתן והכלה לחופה, והם נקראים שושבינים.
הטעם : את הפסוק הנאמר אצל חוה "ויביאה אל האדם" (בראשית ב, כב) דרשו חז"ל: "מלמד שנעשה הקב"ה שושבין לאדם הראשון", ופירש רש"י: שושבין - משתדל בחופתו ובזיווגו.
ובמדרש רבה אמרו:
"מיכאל וגבריאל - הם היו שושבינין של אדם הראשון".
ובזוהר מובא:
"ויביאה אל האדם - מהכא אוליפנא דבעאן אבא ואימא דכלה לאעלא ברשותא דחתן" ( =מכאן למדנו, שהוריה של הכלה צריכים להביאה ברשותו של החתן).
ובתוספתא מצינו: שביהודה היו מעמידים שני שושבינים אחד מצד החתן ואחד מצד הכלה.
מקורות : ברכות סא ע"א; בראשית רבה פר' ח, טו; תוספתא כתובות א, ד; זוהר בראשית ח"א דף מט ע"א; אוצר טעמי המנהגים מדור ח, שער ה סי' יב.
נרות
נוהגים שהשושבינים המוליכים את החתן והכלה לכיסוי בהינומא ולחופה, מחזיקים נרות בידיהם, כל שושבין נר אחד.
הטעם : הרבה ממנהגי חתונה נלמדים מרמזים שמצינו בזמן מתן תורה, בו, לפי חז"ל, הקב"ה התגלה "כחתן היוצא לקראת כלה". וכן כותב רש"י בפירושו על התורה, על הפסוק: "ויוצא משה את העם לקראת האלקים" (שמות יט, יז) "מגיד שהשכינה יצאה לקראתם כחתן היוצא לקראת כלה, וזה שנאמר ה' מסיני בא, ולא נאמר לסיני בא". ובמתן תורה נאמר "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים" (שמות כ, יח). ועוד , "נר" בגימטריה מאתיים וחמשים, ושני נרות הם חמש מאות, כמנין "פרו ורבו".
מקורות : מכילתא פ"ג; תשב"ץ סי' תסז עמ' מד; מטה משה עמ' קז; ילקוט מנהגים עמ' 84;
חופה תחת כיפת השמים
ברוב עדות אשכנז נוהגים לערוך את החופה תחת כיפת השמים ולא תחת גג.
הטעם : לסימן טוב, שיהיו זרעם ככוכבי השמים. ועוד , בעריכת החופה מחוץ לבית, יש משום פרסום השמחה, לקיים מה שנאמר בברכת הנישואין: "ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם".
מקורות : רמ"א אה"ע סי' סע סע"א; שו"ת יהודה יעלה ח"א וא"ח סי' לח; שו"ת יביע אומר ח"ג אה"ע סי' י; אוצר טעמי המנהגים מדור ח, שער ה סי' יח.
----------------------------------
"נָשִׂיחַ בְּחֻקֶךָ" - עיונים חדשים בפרשיות השבוע, מזוית שונה, על שבעים וחמשה נושאים, בפשט, דרש ומה שביניהם.
מחבר "לפשוטו של רש"י" ו"אוצר טעמי המנהגים".
450 עמ' בכריכת פאר, להשיג בחנויות הספרים ובטל: 03-6775521
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











