ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
איש הפלא, המסופר כאן, הוא רבי שלמה אליעזר אלפנדרי, המכונה 'הסבא קדישא', איש אלוקים קדוש מגדולי עולם בנגלה ובנסתר, שהספיק להיות גם החכם באשי של דמשק. אך בשנת תרעז', בא לפי בקשת אנשי צפת, להשכין שלום בקהילתם, וכיוון שנכנס לארצנו הקדושה לא רצה עוד לצאת ממנה, והפך להיות רבה של צפת עד שעלה לירושלים ובה מקום מנוחתו.
בדמות מופלאה זו, ממנה ספגו ולמדו חכמי ישראל ספרדים ואשכנזים כאחד, אפשר ללמוד נקודה חשובה בעבודת ה' – נקודת החיבור בין גוף ורוח, המופיעה בפרשת בחוקותי ובמפרשיה.
חיבור גדול היה לרב ולארצנו הקדושה, וכאמור - כיוון שבא בגבולה, ויתר על משרתו ולא יצא ממנה. ואף בפרשת הברכות והקללות שבבחוקותי, ארץ ישראל עוברת כחוט השני.
נתאר לעצמנו יהודי המצוי בתקופת הגלות בחו"ל, השומע את קריאת פרשת בחוקותי. הברכות שבפרשה אינן נוגעות בו כמעט, שהרי הבטחת – "ונתנה הארץ יבולה... וישבתם לבטח בארצכם... וחרב לא תעבור בארצכם", רחוקה ממנו כרחוק מזרח ממערב. אלו ברכות העוסקות בשפע הגשמי ובשלווה המובטחים ליהודי ארץ ישראל. תקוותו של אותו יהודי היא לזכות לחיי העולם הבא הרוחניים, שהרי הבטחות בחוקותי רחוקות מהשגתו.
ואכן, הפרשה מציינת שהקללות הגיעו בשל הניתוק מקדושת מצוות הארץ, "והארץ תעזב מהם, ותרץ את שבתותיה". ואף מבטיחה שהגאולה מאותם קללות תבוא בזכות הארץ המשתוקקת מחדש לבניה, (ביחד עם זכות אבות), "וזכרתי את בריתי יעקב... והארץ אזכור".
והנה, בברכות ובקללות יש נקודה בולטת נוספת. התורה משתמשת שוב ושוב בפועל הייחודי ג.ע.ל. בברכות נאמר: "נתתי משכני בתוככם, ולא תגעל נפשי אתכם". על החטאים שבעטיים הקללות נאמר: "אם את חוקותי תמאסו ואת משפטי תגעל נפשכם", ושוב נאמר: "במשפטי מאסו, ואת חוקותי געלה נפשם", (יש כאן הדגשה מיוחדת, כי גם על החוקים וגם על המשפטים, הביטויים החורזים בפרשה, נאמר השורש ג.ע.ל.). וכך גם בקללות עצמם נאמר: "וגעלה נפשי אתכם". ובסופו של תהליך, בהכנה לגאולה נאמר: " בהיותם בארץ אויביהם, לא מאסתים ולא געלתים...".
אכן, המפרשים עמדו כאן על משמעותו של פועל זה, ופירשו (רש"י), ש"געילה היא פליטת דבר הבלוע בדבר". (למעשה, כשאדם מקיא, האוכל 'הגעיל' אותו, כלומר – נפלט ממנו). הרמב"ן ואור החיים הקדוש העמיקו מתוך כך בביאור הביטוי הייחודי, "נתתי משכני בתוככם – ולא תגעל נפשי אתכם". ונראה מתוך חיבור דבריהם, (וודאי איננו מבינים עד הסוף, כדברי הרמב"ן שזהו סוד מסתרי תורה) שיש כאן אמירה שה' שוכן בקרבנו הן במובן הכללי שמשרה שכינתו בבית המקדש, והן במובן האישי, שבתוך גופנו שורה הנשמה האלוקית, שהיא חלק אלוק' ממעל.
הקב"ה מבטיחנו כאן, שיכין תכונת נפשנו בדרך שמתאימה שה' ישכון בתוך גופנו, והוא לא יהיה כבגד מלוכלך שהנפש תגעל ותפלט ממנו, אלא כבגד לבן וחדש, העוסק בעבודת ה' ומתאים לנפש. זוהי הדרך המתאימה לארץ ישראל, שגם הארץ – האדמה קדושה, והלבוש הגשמי מתאים לפנימיות הרוחנית, וממילא ה' משרה שכינתו בינינו.
ויש אף ללמוד מכאן שמי שעובד את ה' בשלימות, גם גופו שלם. ואכן כותב הרמב"ן, שבברכות אלו הובטח לנו שלא יחלה גופנו, ובזמן הנביאים כשאדם היה חולה היה מחפש תיקון רוחני אצל הנביאים ולא הולך לדרוש רפואה גשמית אצל הרופאים, "אבל הדורש ה' בנביא לא ידרוש ברופא, ומה חלק לרופאים בבית עושי רצון ה'".
ויש צדיקים כהרב אלפנדרי שזוכים למדרגה זו, עד שגופם נשאר שלם, ולא כהתה עינם ולא נס ליחם עד גיל זקנה ושיבה, והם עובדים בשלימות את בוראם עד עת בוא יומם.
ואף אנו, צריכים להשתדל ולמצוא את הדרך בה נעבוד את ה', כך שעבודת הנפש תעלה בקנה אחד עם בריאות הגוף, ונזכה לקיום ההבטחה "כי אני ה' רופאך"!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.












