ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
- ספריה
- קומי אורי
- א
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
תוכנה של תפילה-הודיה זו, "על התשועות ועל המלחמות", מעוררת שאלות. אין כל ספק שיש להודות על התשועות, אבל מדוע להודות על המלחמות?! הלא הן גורמות לדם רב שנשפך וחללים גם למנצח בקרב. ואף גם זאת: התשועות באות לאחר המלחמות ולא לפניהן, למה להקדים אותן בהודיה?
מדברי מרן הרב זצ"ל למדנו שעיקר בואן של המלחמות הוא למען התשועות, וכך הוא מסביר את תוכנה של התפילה "בעל מלחמות זורע צדקות מצמיח ישועות" - הקב"ה הוא הגורם לבואן של מלחמות, על ידן הוא זורע צדקות ומהן צומחות ישועות. מלחמת החשמונאים באה למענן של התשועות שבאו אחריה, ואחת מהן: "טהרו את מקדשיך והדליקו נרות בחצרות קדשיך".
החלטתו הנועזת של מתתיהו לבית חשמונאי, לצאת מעטים נגד רבים, חלשים נגד גיבורים, מתוך מסירות נפש למען כבוד שמים - זכות זו עמדה להם לנצח את היוונים, לטהר את הארץ, והיא שהביאה לגילוי מחודש שהשכינה שורה בישראל.
לא נטעה הרבה אם נאמר: עמדה לפניו דמותו של אברהם אבינו, שיצא עם מעטים נגד רבים למען כבוד שמים. וזכו "והדליקו נרות בחצרות קדשיך" שהם הם הגילוי ששכינה שורה בישראל. ונתווספה לנו מצווה - הדלקת נרות בחנוכה.
הדלקה מכניסה שכינה
אותו פך שמן שנחתם בחותמו של כהן גדול, והיה ראוי להספיק רק לערב אחד, לא היססו להדליקו, אולי מתוך תקווה שכשם שערב ערב ראו במקדש נס, שבכל הנרות נותנים אותה כמות שמן, והנר המערבי ממשיך לדלוק יתר על כל הנרות וממנו מדליק אחר כך בערב את האחרים, כך אולי יקרה הנס והשמן של ערב אחד ידלק עד שיימצא שמן טהור. והנס באמת קרה. אותה עדות שהיתה יום יום בנר המערבי חזרה והתבלטה בזה שהנרות דלקו שמונה ימים, גילוי שכינה בתוספת מרובה.
"וחושך על פני תהום - זו מלכות יוון שהחשיכה עיניהם של ישראל" מתוך זדון ורוע לב טמאו כל השמנים, שלא תהיה להם לישראל העדות שהשכינה שורה בתוכם.
לאחר ה"חושך על פני תהום" בראשיתה של היצירה, באה הקריאה "יהי אור". חושך זה שגרמה מלכות יוון - הביא "בימים ההם" להדלקת נרות "בחצרות קדשך". ומאז ועד "בזמן הזה" מדליקים נרות בכל בית בישראל ובדירוג של "מהדרין" ו"מהדרין מן המהדרין". יש המביאים על-ידי זה את השכינה לביתם במודע, ויש המביאים אותה לביתם בתת-מודע.
יש אולי סמליות בכך שאת הנצחון של חלשים על גבורים, רבים ביד מעטים, אנו חוגגים בהדלקת נרות ששלוש צורות נקבעו להן: נר איש וביתו, מהדרין, ומהדרין מן המהדרין. מלכות יוון "החשיכה עיניהם של ישראל" וכל רצונה היה "להשכיחם תורתך", שהיא מקור האור, ובה גנוז אור שבעת הימים, ו"באור פניך נתת לנו תורת חיים" - על כן עם הנצחון וההתגברות על החושך נתנו ביטוי לדבר על-ידי העלאת האור בכל בית בישראל.
נרות מייחדים
ואף זאת יש לזכור: מכוח אור המנורה שהיה במקדש, בא כוח החידוש של תורה שבעל-פה. "הרוצה שיחכים - ידרים, וסימנך מנורה בדרום", והברית שכרת הקב"ה עם ישראל היא על-ידי תורה שבעל-פה, כי היא המרחיבה את התורה שבכתב והופכת אותה ל"ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים". בתורה שבעל-פה אין כוחו של כל אחד מישראל שווה, יש מי שכוחו גדול ויש מי שכוחו גדול יותר. אולי יש רמז לכך בהעלאת נרות חנוכה לפי כוחו - אם "נר איש וביתו", אם כ"מהדרין" ואם כ"מהדרין מן המהדרין".
"הנרות הללו קודש הם" - המושג של "קודש" פירושו "מיוחד". הנרות הללו מייחדים את בית ישראל כ"עם לבדד ישכון" במלחמותיו להגנה ושמירה על קיומו הפיזי ובעיקר על קיומו הרוחני. על כן יש לראות את ימי החנוכה כימים המעודדים אותנו להתגבר על החושך שבימינו אנו, על-ידי הגברת אורה של תורה שבעל-פה, לצפות ולקוות לראות את ה"אור חדש על ציון תאיר, ונזכה כולנו" - מדליקי אורות החנוכה - "במהרה לאורו".
--------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
