ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- ואנחנו קמנו ונתעודד
- ספריה
- קומי אורי
- א
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
הירושלמי אומר שירידת האש במעשהו של אליהו בהר הכרמל לא היתה בזכותו של אליהו, אלא בזכותו של הציבור. "אילולא שאמרו ישראל בהר הכרמל 'ה' הוא האלוקים' - לא ירדה האש מן השמים ושרפה את הקרבנות" (תענית פ"ג, ה"ד). לא היה חל שינוי במעשה בראשית בזכות דברי הנביא בלבד, אלא כוח הציבור, כוחו של כלל ישראל, הוא שיכול לגרום לנס כזה.
אולם דברי הירושלמי צריכים ביאור, שכן אף שהיתה תשובה של העם, היא באה רק אחרי שירדה האש, שכתוצאה ממנו אמר העם: "ה' הוא האלוקים". מהו אפוא המקור של חז"ל שבעקבותיו אמרו על העם שבזכותו ירדה אש מהשמים?
תשובה קטנה - גם היא תשובה
צריך לומר שדברי חז"ל נסובים על דברים קודמים שאמר העם, עוד בטרם ירדה האש, שמכוחם הוא הגיע לאמירת "ה' הוא האלוקים". כשאליהו אמר להם: "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים?!", העם קיבל את דבריו: "ולא ענו העם אותו דבר". העם הבין שאליהו צודק, לא ייתכן גם כך וגם כך. אם ה' הוא האלוקים - לא ייתכן לעבוד את הבעל. העם אומר לאליהו שאם יוכיח להם שה' הוא האלוקים, הם ישובו בתשובה.
כל זה עדיין לא תשובה, זה רחוק מאד מתשובה, אבל יש בזה הכנה לתשובה שתבוא לאחר מכן. שכן הכנה כזאת - ההסכמה שאם יראה להם אליהו מופת הם יפרשו מעבודה זרה - גם זו תשובה. מדובר בתשובה מאוד קטנה, במוכנות לפרוש מעבודה זרה ולא בעזיבה ממש של העבודה הזרה - אבל מסתבר שהעם כבר לא היה אדוק בה, שכן האדוק בעבודה זרה אינו מוכן לפרוש ממנה. הירושלמי מלמד אותנו שגם תשובה קטנה מאוד, שאין בה אלא הכנה לתשובה - גם היא נחשבת כתשובה שבעבורה כדאי הוא לעשות ניסים לישראל.
העיקר הוא להתנתק מהפוסחים על שתי הסעיפים, ולהידבק בתורה, כמו שנאמר: ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - חיים כולכם היום.
גירוש בעקבות ריקנות מתורה
יסוד הכול נובע מתוך התורה. ראינו מה ערך יש לרעיונות אשר אינם מקושרים לתורה. על הנאמנים לתורה מוטל החוב להטביע חותם התורה והאמת בכל מהלכי התקופה המיוחדת הזאת.
אמת - זו תורה, ורק תורה. אין שום משקל מלבד התורה, וגם המוסר מקורו בתורה. ואם ראינו עיוותים מוסריים בנוסף לגירוש התושבים, הרי גם זה נובע מריקנות מתורה.
בימים אלו עלינו להתחזק, לחזק את כוח הרצון, להוסיף בתורה, להוסיף בתפילה. גם הוויכוחים והחולשות שהיו בתקופה האחרונה נבעו מחוסר תוקף של תורה, והם בעצם רק קצה חוט של דעה - או, ליתר דיוק, חוסר דעה - הנגררת אחרי חולשה בתורה. ובוודאי עוד יישבו הרבנים על מדוכה זאת.
הגר"א כותב שהקב"ה הראה למשה את כל הארץ, מפני שכל ענייניה של ארץ ישראל היא תורה. תופסי התורה חייבים לעמוד על המשמר ולהיאבק על ארץ ישראל מתוך תוקפה של תורה.
"ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה". כותב ה"תניא", כי התורה קוראת לראש השנה "יום הזיכרון", מלבד בפסוק זה שבו הוא נקרא "ראשית השנה", והדבר מלמד אותנו על שייכות מיוחדת שיש לראש השנה עם ארץ ישראל. וכן אנו אומרים בתפילה: שמחה לארצך, יבחר לנו את נחלתנו. ובסיום הברכות אנו מברכים בכל התפילות "מלך העולם" ואילו בראש השנה אנו אומרים "מלך על כל הארץ", וידוע בשם הגר"א שהכוונה לארץ ישראל.
חכמים, היזהרו בדבריכם
מובא בספר "חוט המשולש", תולדותיהם של החתם סופר והכתב סופר ורבי עקיבא איגר, שבזמן שהיה רצון לעשות פירוד הקהילות, נסע ר' שלמה איגר לגדול הדור, הגיע אל בעל "ערוך לנר" ואמר לו שלא לדבר על כך, כי ברית כרותה לשפתיים. וכפי שאומרת הגמרא, שכאשר הנביא אמר "כסדום היינו לעמורה דמינו" - מייד אמר הקב"ה "שמעו קציני סדום". על כן יש להיזהר מלדבר בביטויים חריפים מדי חלילה, ולזכור שאומנם יש לנו ביקורת קשה כלפי מעשיו של השלטון הנוכחי, אבל המדינה, מדינת ישראל, שייכת לכלל הציבור היהודי, והיא לא מאחז פרטי של מאן דהוא.
אנו מתפללים, שלא נאמר על טמא טהור, ולא על טהור טמא. עלינו להרבות בזכויות, על הפרט ועל הכלל, שייפתחו הלבבות ותתגלה מלכות ה' בעולם, ומתוך כך: תן כבוד ה' לעמך, תפילה ליראיך ותקווה טובה לדורשיך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך.
------------------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
