ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
השניים היו מגדולי עולם בתורת הנגלה, וזכו שאף גדולי התורה הלא חסידיים היו מתלמידיהם, רבי פנחס היה מרבותיו של ה'חתם סופר', ורבי שמעלקי מרבותיו של מהר"ם בנט. כמה מגדולי תלמידי ישיבתו של רבי שמעלקי הצטרפו בעקבותיו לתנועת החסידות, והפכו לאדמו"רים ידועים. כך היה רבי שמעלקי גם אדמו"ר חסידי וגם רב ראשי וראש ישיבה.
הסיפורים על רבי שמעלקי מבטאים את היותו נקודת מפגש בין העולמות, ובכוחם ללמדנו תובנות חשובות בשדה החינוך ועבודת ה'.
מספרים עליו, שכשהיה ניגש בתפילה לפני התיבה, היה מלחין ומזמר ניגונים חדשים פלאיים, שלא שמעתם אוזן מעולם. ואף הוא לא היה מכיר ולא היה זוכר אחרי התפילה את ניגוניו, כי היה כולו דבוק בעולם העליון. אמור מעתה – איש של השראה ודבקות פנימית היה.
ועוד מספרים, כשהתמנה רבי שמעלקי לרב בניקלשבורג, דרש בכל שבת משבע השבתות הראשונות, בחכמה חיצונית אחרת, עד שהקיף את כל שבע החכמות. הציבור התפלא מאד על הנושאים המשונים של דרשות הרב.
והנה, בשבת השמינית אמר בפתח דרשתו: 'ימים רבים התפלאתי על מאמר הפסוק בקוהלת – "טוב לשמוע גערת חכם מאיש שומע שיר כסילים". לכאורה היה צריך להיות כתוב שגערת חכם טובה משיר כסילים, ולא 'מאיש שומע שיר כסילים'?
אלא שהכוונה היא, שטוב לשמוע תוכחה מאדם חכם, שהקשיב ותפס את 'שיר הכסילים', כלומר – את שבע החכמות החיצוניות, שהן שיר כסילים לעומת עומק חוכמתה של תורת ה'. לאדם כזה לא יוכלו לומר בעלי החכמות הללו, שהסיבה שהוא רואה את תורת ה' כנעלה יותר מכל החוכמות זה בגלל שהוא לא למד את כל החכמות, אלא הם יקבלו את גערתו ואת דבריו שתורת ה' נעלה וכל החכמות לעומתה הם כ'שיר כסילים'.
יש כאן שילוב מיוחד של אדם גדול, שמחד דבוק כולו בה' מתוך השראה ותפילה, ודבקותו זו עוברת הלאה לסובבים אותו, עד שעצם עולמו הפנימי מרומם את סביבתו. ומאידך - רבי שמעלקי מופיע כאן כאיש שכלתן, הבקי בכל החכמות החיצוניות, ומחליט לדרוש באופן חריג באוזני בני עירו בנושאים אלו רק כדי להוכיח להם שהוא בקיא בהם, ובכל זאת הגיע למסקנה שתורת ה' נעלה מחכמות אלו.
בדרך כלל, אלו שני דרכים מנוגדות בעבודת ה' - יש את אנשי הדבקות והרגש ויש את אנשי השכל וההוכחות. וכך גם בעבודת החינוך (במיוחד, בהקשר הכואב של הדתל"שים) - יש מי שמאמין שאנשים חוטאים כי תאוות ליבם משכה אותם, והתיקון החינוכי הוא לחברם בדרך חוויתית למפגש פנימי עם ה'. ויש מי שמאמין שאנשים עוזבים את דרך ה' כי לא קיבלו תשובה לשאלותיהם והפתרון נעוץ בשורת ראיות שכליות.
מרבי שמעלקי אנו למדים שמזה וגם מזה אל תנח ידיך. יש מי שיושפע מהוכחות שכליות ויש מי שיושפע מניגוני הדבקות. וכל הדרכים משפיעות ומשלימות זו את זו.
וכך זה גם בפרשת קדושים. הפרשה פותחת בציווי הדבקות הגדול ביותר - קדושים תהיו. רוב האנשים מבינים ציווי זה כחיפוש השראה רוחנית מפשטת, המצויה בשמי מרומים, אך דווקא אחר כך הפרשה מלאה בשורה ארוכה של הלכות ודקדוקים.
יותר מזה - לפי הספרא פרשת קדושים היתה נקראת על ידי המלך בהקהל, מפני "שרוב גופי תורה תלויים בה". ההקהל היא מצווה שמימד החוויה הרוחנית המועברת לילדים תופסת בה מקום מרכזי, שהרי החידוש בה היא שמעבר למצוות תלמוד תורה הרגילה שבה לומדים את התכנים, יש גם זמן שבו אנו חווים חוויה הדומה למעמד הר סיני שבו כל העם מקבל תורה ביחד. ובכל זאת - דווקא בהקהל נוסקים בלימוד פרשת קדושים העוסקת בתמצית ההלכתית המדוקדקת והשכלתנית של התורה. ללמדך את החיבור וההשלמה של שני עולמות אלו.
ונסיים בדברי רבי שמעלקי, ששאל על הפסוקים בתחילת פרשתנו – "קדושים תהיו, כי קדוש אני ה'... איש אימו ואביו תיראו", הכיצד יכול בן אנוש, שהוא חומרי ויש בו מידות שליליות, לקנות את מידתו של ה'? ועוד – מה הקשר בין יראת אב ואם, שהיא דבר אנושי, לקריאה להיות קדושים ולהתרומם מעל האנושיות הרגילה?
ענה הרבי – שלושה שותפים באדם – הקדוש ברוך הוא, אביו ואימו. חלקו של הקדוש ברוך הוא קדוש כולו ואילו שאר החלקים יכולים להתקדש ולהידמות לו. וזו כוונת התורה – בתוככם יש מקדושת ה', ועל האדם לקחת את שאר חלקיו ולרוממה לאותה קדושה - קדושים תהיו כי קדוש. עבודה זו עושים על ידי 'איש אמו ואביו תיראו', כלומר שהאדם לוקח את החלקים בקרבו שבאים מאביו ואימו ומרומם אותם. (נזיר השם עמ' 9). שנזכה לשילוב הקדוש של השראה ועבודת השכל, ולהתרומם ולרומם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
