ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
ויבוא הקטגור בראש סיעתו הגדולה, ויפתח דבריו ויאמר: ראו ישראל שקיבצם ה' מארבע כנפות, והביאם לארץ הקדושה, וברכם בפרנסה טובה, וסייע להם במלחמותיהם, והם כופרים בטובה ונותנים את נחלת ה' לרשעי ארץ, מחניפים לרוצחים ולשקרנים, ומפרים את בריתם. על כן ראוי שכל אותה טובה שקיבלו תהפך להם לרעה, וינצחום אויביהם.
ויבוא אחד השרים לסנגר על ישראל, ויאמר: ח"ו שאין ישראל מואסים בטובה שנתן להם ה', אלא שה' הוא אל נקמות והם רוצים להרבות שלום בעולם, ומה שהפרו בריתם הוא כדי לעשות מזרח תיכון חדש.
ותרעש סיעת הקטגור ויתלוצצו בשמחה, שהבינו כי זה השר שבא לסנגר נמצא מקטרג יותר מהם.
ויען שר העולם: אילו מחשבתם היתה לטובה, היאך הפקירו את אחיהם הצדיקים שמתיישבים ביש"ע, והלכו לחבק ולנשק את הרוצחים שונאי עמם ונחלתם ולתת בידם נשק. ולא עוד אלא שיש בהם תאבי שלטון שעשו את השקר והכזב לכלי תעמולתם, וכרתו ברית עם אויבי עמם כדי לשלוט על רוב ישראל ולצערם.
ויבוא שר אחר לסנגר על ישראל, ויאמר: חס ושלום שאין ישראל מואסים בטובה שנתן להם ה', אלא שהם עייפים ממלחמות, ומרוב חולשתם סבורים שגם אויביהם עייפים כמותם ומבקשים שלווה.
ויען הקטגור ויאמר: ומדוע שיעזור ה' להם, הלא אינם מודים לו ואף אינם משתתפים במעשיו, טול מהם את עזרת ה' ומיד הם נופלים. ועוד, שאם הם טפשים כל כך, ומרמים עצמם שלמרות כל מה שאויביהם שונאים אותם ומתכננים לכלותם בכל זאת יעשו עמם שלום, אין ראוי שה' ירחם עליהם כלל. שאף אם ירחם עליהם סופם ליפול מרוב טפשותם, ונמצא שם שמיים מתחלל, שכל הטובות והחסדים שנעשו להם אבדו בכסילותם. וכפי שאמרו חכמים, שכל מי שאין בו דעת אסור לרחם עליו. וקל וחומר שאלו שנחשבים בעיניהם לחכמים הם חסרי הדעת הגדולים ביותר.
ותשחק כל סיעתו של הקטגור שחוק גדול, שהבינו שהם עומדים לנצח בדינם.
ויבוא מכאל השר הגדול ויאמר: והלא יש ביניהם מתנחלים שנאחזים באדמת הקודש במסירות, ואף שהמחבלים מתקיפים אותם בדרכים, בימים ובלילות, והם קוברים את מתיהם, ובכל זאת אינם חוטאים בפיהם, וממשיכים לקיים בגופם את מצוות ישוב הארץ. ולמרות שבתקשורת בזים להם, ומערכות המשפט והמשטרה והבטחון מקפחים אותם, אינם נרתעים וממשיכים לדבוק באמונתם.
מיד נתעורר רעש גדול בשמיים, ועמדו זכויות המתנחלים להכריע את כף הזכות לטובת ישראל.
ויעמוד השטן על נפשו ויאמר, גם המתנחלים אינם גיבורים כל כך, שמה שהם נשארים לגור בישוביהם אינו מפני דבקותם בארץ הקדושה אלא מפני שקנו שם את בתיהם בזול ואין להם לאן ללכת, ואילו היו יודעים שהרשעים יתקיפו אותם, ובכל שופרות התעמולה יבזום, היו נרתעים מליישב את הארץ.
ויעל אחד מן השרפים ויאמר: זה עתה, בערב שבת קודש פרשת "שלח" לסדר "טובה הארץ מאד מאד", באחד הישובים שבראש ההר, ליד שכם, במקום בו לפני יותר משלושת אלפים שנה, עמדו כל ישראל ויהושע וקבלו עליהם מחדש לשמור את הברית עם ה' על התורה והארץ, עמדו עתה ונתחזקו שש משפחות מישראל, וחתמו על חוזה לבניית ביתם. ולמרות כל הקשיים מבית ומחוץ, התחזקו באמונתם ועמדו לקיים מצוות ישוב הארץ.
ויפלו הקטגורים לאחוריהם, וכף הזכות הכריעה את כף החובה, ונגזר דינם לנצח את אויביהם, ולראות בבניין ארצם.
אך אם יבוא זה הנצחון בזמן קצר או ארוך, בדרך קשה או קלה, אין אנו יודעים, כי עדיין הדברים תלויים ועומדים. וככל שיותר יהודים ישובו בתשובה על מאיסתם בארץ חמדה ועל בריתם עם רשעי העולם, כך הנצחון יהיה קל ומהיר יותר, וככל שיותר יהודים יתיישבו ביש"ע, כך יזכו מהר יותר בבניית ארצם ובגאולת נחלתם. יהי רצון שנזכה לכך במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
