ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
ויבוא הקטגור בראש סיעתו הגדולה, ויפתח דבריו ויאמר: ראו ישראל שקיבצם ה' מארבע כנפות, והביאם לארץ הקדושה, וברכם בפרנסה טובה, וסייע להם במלחמותיהם, והם כופרים בטובה ונותנים את נחלת ה' לרשעי ארץ, מחניפים לרוצחים ולשקרנים, ומפרים את בריתם. על כן ראוי שכל אותה טובה שקיבלו תהפך להם לרעה, וינצחום אויביהם.
ויבוא אחד השרים לסנגר על ישראל, ויאמר: ח"ו שאין ישראל מואסים בטובה שנתן להם ה', אלא שה' הוא אל נקמות והם רוצים להרבות שלום בעולם, ומה שהפרו בריתם הוא כדי לעשות מזרח תיכון חדש.
ותרעש סיעת הקטגור ויתלוצצו בשמחה, שהבינו כי זה השר שבא לסנגר נמצא מקטרג יותר מהם.
ויען שר העולם: אילו מחשבתם היתה לטובה, היאך הפקירו את אחיהם הצדיקים שמתיישבים ביש"ע, והלכו לחבק ולנשק את הרוצחים שונאי עמם ונחלתם ולתת בידם נשק. ולא עוד אלא שיש בהם תאבי שלטון שעשו את השקר והכזב לכלי תעמולתם, וכרתו ברית עם אויבי עמם כדי לשלוט על רוב ישראל ולצערם.
ויבוא שר אחר לסנגר על ישראל, ויאמר: חס ושלום שאין ישראל מואסים בטובה שנתן להם ה', אלא שהם עייפים ממלחמות, ומרוב חולשתם סבורים שגם אויביהם עייפים כמותם ומבקשים שלווה.
ויען הקטגור ויאמר: ומדוע שיעזור ה' להם, הלא אינם מודים לו ואף אינם משתתפים במעשיו, טול מהם את עזרת ה' ומיד הם נופלים. ועוד, שאם הם טפשים כל כך, ומרמים עצמם שלמרות כל מה שאויביהם שונאים אותם ומתכננים לכלותם בכל זאת יעשו עמם שלום, אין ראוי שה' ירחם עליהם כלל. שאף אם ירחם עליהם סופם ליפול מרוב טפשותם, ונמצא שם שמיים מתחלל, שכל הטובות והחסדים שנעשו להם אבדו בכסילותם. וכפי שאמרו חכמים, שכל מי שאין בו דעת אסור לרחם עליו. וקל וחומר שאלו שנחשבים בעיניהם לחכמים הם חסרי הדעת הגדולים ביותר.
ותשחק כל סיעתו של הקטגור שחוק גדול, שהבינו שהם עומדים לנצח בדינם.
ויבוא מכאל השר הגדול ויאמר: והלא יש ביניהם מתנחלים שנאחזים באדמת הקודש במסירות, ואף שהמחבלים מתקיפים אותם בדרכים, בימים ובלילות, והם קוברים את מתיהם, ובכל זאת אינם חוטאים בפיהם, וממשיכים לקיים בגופם את מצוות ישוב הארץ. ולמרות שבתקשורת בזים להם, ומערכות המשפט והמשטרה והבטחון מקפחים אותם, אינם נרתעים וממשיכים לדבוק באמונתם.
מיד נתעורר רעש גדול בשמיים, ועמדו זכויות המתנחלים להכריע את כף הזכות לטובת ישראל.
ויעמוד השטן על נפשו ויאמר, גם המתנחלים אינם גיבורים כל כך, שמה שהם נשארים לגור בישוביהם אינו מפני דבקותם בארץ הקדושה אלא מפני שקנו שם את בתיהם בזול ואין להם לאן ללכת, ואילו היו יודעים שהרשעים יתקיפו אותם, ובכל שופרות התעמולה יבזום, היו נרתעים מליישב את הארץ.
ויעל אחד מן השרפים ויאמר: זה עתה, בערב שבת קודש פרשת "שלח" לסדר "טובה הארץ מאד מאד", באחד הישובים שבראש ההר, ליד שכם, במקום בו לפני יותר משלושת אלפים שנה, עמדו כל ישראל ויהושע וקבלו עליהם מחדש לשמור את הברית עם ה' על התורה והארץ, עמדו עתה ונתחזקו שש משפחות מישראל, וחתמו על חוזה לבניית ביתם. ולמרות כל הקשיים מבית ומחוץ, התחזקו באמונתם ועמדו לקיים מצוות ישוב הארץ.
ויפלו הקטגורים לאחוריהם, וכף הזכות הכריעה את כף החובה, ונגזר דינם לנצח את אויביהם, ולראות בבניין ארצם.
אך אם יבוא זה הנצחון בזמן קצר או ארוך, בדרך קשה או קלה, אין אנו יודעים, כי עדיין הדברים תלויים ועומדים. וככל שיותר יהודים ישובו בתשובה על מאיסתם בארץ חמדה ועל בריתם עם רשעי העולם, כך הנצחון יהיה קל ומהיר יותר, וככל שיותר יהודים יתיישבו ביש"ע, כך יזכו מהר יותר בבניית ארצם ובגאולת נחלתם. יהי רצון שנזכה לכך במהרה בימינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













