ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
שאל הנתיבות את הקצות: ברוך ה' זכיתי שספרי התחבב על הלומדים, אך ספרך התקבל יותר, אולי תסביר לי מה הסיבה לכך.
השיב לו הקצות בשאלה – אמור לי, מה אתה עושה בבוקר בעת שאתה מתחיל ללמוד תורה?
ענה הנתיבות – שעות הבוקר הן השעות שבהם אפשר להתרכז ולעיין בצורה הטובה ביותר, ולכן בשעות אלו אני ממשיך וכותב את ספרי מהנקודה בה הפסקתי ביום הקודם.
אמר הקצות – אכן, גם אני יושב בשעות אלו וכותב את ספרי, אך בתחילת לימודי אני מעיין בדברים שכתבתי ביום הקודם, מגיה משנה ומתקן, ולכן ספרי בהיר יותר ומובן ללומדים, וזו הסיבה שב"ה ספרי התקבל יותר. (סיפור זה כתבו בעל 'ערוך השולחן', במקור ברוך ח"ג, עמ' תרכז – תרכח).
יש כאן יסוד חשוב מאד בעבודת ה', המופיע בפרשתנו. הפרשה מתחילה בפרשיה אותה אנו אומרים כל יום בתפילה, פרשת התמיד, בה אנו מצטווים על קרבן התמיד. את קרבן התמיד מקריבים בכל יום בבוקר ובערב, וחז"ל דורשים מהפרשיה שכל הקרבנות בבית המקדש מוקרבים אך ורק בין תמיד של שחר לתמיד של בין הערביים, נמצא שעבודת תמיד של שחר היא העבודה שפותחת את עבודת היום.
לפי זה, היינו מצפים שהפרשיה תפתח בעבודת תמיד של שחר, אולם בפועל קורה הפוך. הפסוק העוסק בתמיד של שחר מופיע כמעט בסוף הפרשיה, ואילו הפרשה מתחילה דווקא בעולת התמיד של היום הקודם, שנשרפת כל הלילה על המזבח, ועל הכהן מוטל בתחילת היום לקחת קצת מאפר העולה של היום הקודם ולהניחם בצד המזבח, ובכך 'מפריש תרומה' מדשן הקרבנות של אתמול. עבודה זו נקראת 'תרומת הדשן', והיא המתחילה את עבודת היום.
נמצאנו למדים, שעבודת ה' במקדש לא מתחילה מקרבנות היום החדש, כי אם מסיום עבודות היום הקודם. כך יש קשר בין כל הימים, ועבודת ה' הופכת לעבודה רציפה ותמידית, בה אנו הולכים ועולים נדבך אחרי נדבך.
ונקודה נוספת יש כאן בעבודת ה'. מי שאת עבודת יומו מתחיל ב'סגירת' היום הקודם, הרי הוא יהודי של 'חשבון נפש', שבוחן את עצמו תדיר, ותמיד מוסיף ומשתפר. בכל יום הוא מתקן ומשפר את עבודת היום הקודם.
ובהקשר של שבת זו, שאליה אנו נכנסים מתוך קדושת ימי הפורים, הרי שיש לנו ללמוד באופן ייחודי את שתי הנקודות הללו. 'פורים' 'כיפורים', ויש ביום זה גם מימד של חשבון נפש והתוודעות לעומק הפנימי שלנו.
ויותר מזה, כידוע, 'משנכנס אדר מרבים בשמחה'. רוב האנשים תופסים זאת באופן טבעי, כמצווה להרבות בשמחה מראש חודש אדר ועד פורים. אולם, רש"י מפרש גמרא זו – 'מרבים בשמחה', שהרי באים ימי גאולה, פורים ופסח. נמצא שרש"י הבין, שפורים אינו רגע השיא והסיום של השמחה, אלא מוקד של שמחה שממנו אנו ממשיכים ומטפסים לפסח.
וכך עלינו להמשיך את עבודת החג הקודם אל החג הבא. ויהי רצון שיהיו ימים אלו ימי גאולה, שבהם נגבר על אויבינו ונכה בהם מכה ניצחת, ונוסיף ונרבה בשמחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
