ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
באותם ימים, רק מיעוט מהעם עלה לארץ (כ – 42 אלף), שאר העם העדיף לשבת על סיר הבשר, ולהשתקע בבבל, בשושן הבירה, ובשאר מדינות המלך אחשוורוש. סיפור מגילת אסתר, המתפרש על פני כ – 10 שנים, מתרחשת במהלך ה – 18 שנים הנ"ל.
וכאן עולה קושיא ידועה – מדוע מרדכי היהודי, הצדיק הגדול, נותר בשושן, ולא עולה לארצנו הקדושה לקומם את ירושלים והמקדש? יתר על כן – בספר עזרא (ב, ב) מופיע במפורש מרדכי כאחד מראשי העולים, כך שלמעשה הוא עלה לארץ, והתמיהה גוברת – מפני מה שב לשושן?
יש מגדולי הדורות (לפי ילקוט שמעוני, רלב"ג) שתירצו סתירה זו וקושיות נוספות בכך שהמן מזרע העמלקי, יושבי הארץ, נשלח למעשה על ידי הגויים שישבו בארץ ישראל, לשכנע את המלך הפרסי לעצור את בניית המקדש. ומולו, מרדכי היהודי, היה שליחם של יהודי ארץ ישראל לשכנע את המלך להתיר את הבנייה. וכך מתחת לפני המגילה, גזירת המן וישועת ישראל, מתרחש מאבק סמוי על הקמת המקדש.
וכאן נולדת תובנה חשובה נוספת. למעשה, באותה תקופה היו בעם ישראל שתי קבוצות. קבוצת המיעוט שעלתה לארץ במסירות גדולה לבנות את בית המקדש, ולעומתה רוב העם שנשאר בחוץ לארץ. מרדכי היהודי נשלח לשושן, מבחינתו, כדי לשכנע את המלך הגוי להתיר את בניית המקדש. אלא, שבשושן הוא מגלה דבר חדש.
המלך אחשוורוש עורך סעודה גדולה, שבה אוכלים בכלי המקדש, המלך לובש בגדי כהן גדול, ולמעשה חוגגים את מחשבת של הגויים, שנבואת ירמיהו על כך שהמקדש יבנה 70 שנה אחרי החורבן, לא תתקיים, והמקדש לא ייבנה לנצח, ועם ישראל לא יגאל (מגילה יא, ב). זו כמובן טעות גמורה, אבל הבעיה הגדולה היא שבסעודה זו משתתפים יהודי שושן, וחוגגים כביכול את המשך חורבן המקדש. הם עשו זאת אמנם מאונס, אך עדיין הדבר ממחיש עד כמה הם רחוקים מאחיהם העולים לארץ, ומנוכרים לבית המקדש.
וכאן מתחיל מרדכי בשליחות חדשה. לפני שעליו לשכנע את המלך הפרסי, עליו להקדים ולחבר את העם כולו לכיסופים לבניית המקדש, כדי שכשהמקדש ייבנה זה לא יהיה רק עניינם של העולים לארץ, אלא בשם העם כולו.
ולאחר מסע של קרוב ל – 10 שנים, הוא מצליח במשימתו. אומרים חז"ל, שבעת שבא המן להרכיב את מרדכי על הסוס, הוא מוצא את מרדכי מלמד את ילדי שושן הבירה את הלכות קמיצת העומר. כלומר, הם יושבים ולומדים את הלכות עבודת המקדש. ובאותו היום, התהפך הכל, המן נתלה, ובהמשך היהודים ניצלו, ולאחר כמה שנים נבנה בית המקדש.
ללמדנו, שאין אדם יודע את שליחותו, אלא ה' מזמן לנו שליחויות. וללמדנו, שגם בדורנו, עלינו לחבר את העם כולו, לתורה, לקדושה ולכיסופים לבניין בית המקדש במהרה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
