ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
חסידים מספרים כי פעם אחת ישבו חסידים לפני ר' יצחק מוורקי ודנו לפניו במדרש העוסק במשה רבנו. כך אמרו במדרש: "בשעה שאמר הקב"ה למשה 'כתב לך את הדברים האלה' התחילו מלאכי השרת אומרים לפני הקב"ה: 'אתה נותן רשות למשה שיכתוב מה שהוא מבקש? שמא יאמר לישראל אני נתתי לכם את התורה, אני הוא שכתבתי ונתתי לכם?' אמר להם הקב"ה: 'ח"ו שמשה עושה את הדבר הזה, ואפילו עושה נאמן הוא, שנאמר: "לא כן עבדי משה, בכל ביתי נאמן הוא"'".
שאלו החסידים את ר' יצחק מוורקי להסברו של מדרש זה. השיב להם הרבי במשל: סוחר אחד רצה לילך למסעיו. נטל לו עוזר והעמידו בחנות, ואילו הוא עצמו שהה על הרוב בחדר הסמוך. בשנה הראשונה היה שומע לפרקים שהעוזר אומר בחנות לאחד הקונים: 'בזול כל-כך לא יוכל האדון למכור'. ולא יצא הסוחר לדרך. בשנה השנייה שמע לפעמים בתוך חדרו: 'בזול כל-כך לא נוכל למכור'. דחה עוד הסוחר את נסיעתו. אבל בשנה השלישית שמע: 'בזול כל-כך לא אוכל למכור'. אז יצא הסוחר למסעיו.
שאלו החסידים את ר' יצחק מוורקי להסברו של מדרש זה. השיב להם הרבי במשל: סוחר אחד רצה לילך למסעיו. נטל לו עוזר והעמידו בחנות, ואילו הוא עצמו שהה על הרוב בחדר הסמוך. בשנה הראשונה היה שומע לפרקים שהעוזר אומר בחנות לאחד הקונים: 'בזול כל-כך לא יוכל האדון למכור'. ולא יצא הסוחר לדרך. בשנה השנייה שמע לפעמים בתוך חדרו: 'בזול כל-כך לא נוכל למכור'. דחה עוד הסוחר את נסיעתו. אבל בשנה השלישית שמע: 'בזול כל-כך לא אוכל למכור'. אז יצא הסוחר למסעיו.
המדרש שמעלים החסידים לדיון בפני ר' יצחק מוורקי תמוה ביותר. החשש הגדול מפניו של משה הוא שיכתוב כי הוא בעצם נותן את התורה, ולא הקב"ה. זהו חשש אמיתי, חשש לייחוסה של התורה הקדושה ליצירה של בשר ודם, ולא ליצירה אלוקית.
על-פי המדרש מרגיע הקב"ה את המלאכים ואומר להם כי אין חשש שמשה יעשה כך. ההבנה הפשוטה היא שהקב"ה בוטח כל-כך במשה שהוא יודע בוודאות כי לעולם לא יגיע לידי אמירה שכז,ו שהוא כתב את התורה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
71 - הרבי הוא הלב
72 - זכרו - תורת משה
73 - עזות דקדושה
טען עוד
כאן בא משלו של ר' יצחק מוורקי ומאיר את המדרש באור עמוק הרבה יותר. מטרתו של הסוחר במשל היא לצאת לדרך. רוצה הוא בעוזר שימלא את מקומו. מילוי מקום זה צריך שייעשה מתוך מעורבות, מתוך תחושת אחריות, מתוך הזדהות.
שלושה שלבים עובר העוזר עד שנמצא ראוי להיות עוזר לסוחר. בראשית הוא נוהג בהכנעה ובהתבטלות כלפי אדונו הסוחר. הוא אומר: "בזול כל-כך לא יוכל האדון למכור". לאחר מכן הוא אומר: "בזול כל-כך לא נוכל למכור", כלומר הוא חש את עצמו שותף שווה ערך לאדונו, ומתייחס אל עצמו ואל אדונו כאל שניים העוסקים באותו מסחר. בשלב השלישי יוצא האדון כליל מן המשחק. העוזר אומר: "בזול כל-כך לא אוכל למכור". כאן העוזר חש עצמו כבעל העסק, כמי שהכל תלוי בו, כמי שנטל את האחריות המלאה לנעשה בבית המסחר. רק אז חש הסוחר בטוח דיו להפקיד את מסחרו בידי עוזרו. רק אז יכול הוא לצאת לדרך.
תורה היתה לו לקב"ה בבית גנזיו, וביקש ליתנה לבניו. משמעותה של נתינת התורה איננה רק משמעות טכנית, של שינוי מקום, אלא גם משמעות מהותית, של העברת התורה לאחריות בני ישראל. התורה היתה ותהיה תורת אלוקים, תורה שניתנה לבני ישראל.
שלושה שלבים יש בהעברה זו: בשלב ראשון מעמיד ה' את משה ואת עם ישראל בעמדה של מקבלים. התורה היא תורת האדון, ומשה וישראל אינם אלא שכיריו. חובתם היא לעסוק במסחרו של האדון, בתורתו של האדון. השלב השני מעמיד את משה ואת ישראל בעמדה של שותפים: התורה היא של האדון, אבל גם שלנו. השלב השלישי מעמיד את משה ואת ישראל בעמדה של בעלים גמורים על התורה.
בעלות זו אין עניינה כפירה בבעלותו של האדון על בית המסחר. אין עניינה כפירה באלוקיותה של התורה; ההיפך הוא הנכון. בעלות זו יוצרת התחברות של משה וישראל עם התורה, עם בית המסחר. משה וישראל חשים שהתורה הזו היא תורתם, ומתוך כך הם יוצרים הזדהות עם נותן התורה. זהו השלב שבו יכול בעל בית המסחר לצאת לעסקיו. זהו השלב שבו הקב"ה רואה את התחברותם של משה וישראל עם תורתו.
הרעיון המובע בדבריו של ר' יצחק מוורקי מובא בקצרה בדברי המדרש על הפסוק בתהילים "כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה". דרשו במדרש: אמר רבא: בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה, שנאמר 'בתורת ה' חפצו' ולבסוף נקראת על שמו, שנאמר 'ובתורתו יהגה יומם ולילה'".
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
