ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
חסידים מספרים כי היהודי הקדוש מפשיסחה פקד פעם על תלמידו הגדול, ר' שמחה בונם, שיצא לדרך. התלמיד לא שאל דבר, ויצא בלוויית קבוצת חסידים אל מחוץ לעיר, לאורך הדרך. סמוך לחצות היום באו לכפר אחד ונכנסו לבית המרזח. שמח בעל בית המרזח על האורחים יראי ה' והזמין אותם לסעודה.
ישב לו ר' שמחה בונם בחצר, והשאר יצאו ונכנסו, חקרו ודרשו כל מיני דברים בעניין הבשר שיגישו לפניהם - אם אין בבהמה מום, ומה טיבו של השוחט, ואם מלחו את הבשר כראוי. איש אחד, שישב מאחורי התנור ועדיין החזיק בידו את מטה הנדודים שלו, התחיל מדבר: "אוי חסידים, חסידים, מרבים אתם לדאוג לטהרת הדברים שאתם מכניסים לפיכם, ואין אתם דואגים לטהרת הדברים היוצאים מפיכם!" ביקש ר' שמחה בונם להשיב לו, אבל ההלך כבר נעלם, כדרכו של אליהו, הבא ומתעלם לרגעים. הבין ר' שמחה בונם לשם מה שלחו היהודי הקדוש לצאת לדרך...
ישב לו ר' שמחה בונם בחצר, והשאר יצאו ונכנסו, חקרו ודרשו כל מיני דברים בעניין הבשר שיגישו לפניהם - אם אין בבהמה מום, ומה טיבו של השוחט, ואם מלחו את הבשר כראוי. איש אחד, שישב מאחורי התנור ועדיין החזיק בידו את מטה הנדודים שלו, התחיל מדבר: "אוי חסידים, חסידים, מרבים אתם לדאוג לטהרת הדברים שאתם מכניסים לפיכם, ואין אתם דואגים לטהרת הדברים היוצאים מפיכם!" ביקש ר' שמחה בונם להשיב לו, אבל ההלך כבר נעלם, כדרכו של אליהו, הבא ומתעלם לרגעים. הבין ר' שמחה בונם לשם מה שלחו היהודי הקדוש לצאת לדרך...
היהודי הקדוש אומר לתלמידו לצאת. לא רק הוא יוצא; גם חסידים נוספים יוצאים יחד איתו. היציאה הזו היא משמעותית וסמלית: נראה שהיהודי הקדוש חש שהחסידים המכונסים בבית המדרש ומתעלים בינם לבין עצמם אינם פתוחים דיים למציאות החיצונית, לבני האדם הפשוטים. נראה שהמערכות שבין אדם למקום טובות הן, אבל המערכות שבין אדם לחברו צריכות חיזוק. לשם כך נצרכת יציאה. זוהי בעצם מצוות היהודי הקדוש לר' שמחה בונם, העומד בראש קבוצת החסידים היוצאת לדרך שעיקרה היא עצם היציאה.
נראה שהחסידים עדיין לא הפנימו את המסר של היציאה הזו. הם יוצאים, אולם במעשיהם ניכר שעדיין הם מצויים בתוך עצמם. כשהם מגיעים לבית המרזח הם מוזמנים לסעודה, אולם בטרם יסעדו הם מבררים בירורים רבים בנושאים של כשרות המאכל הבא אל פיהם.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
86 - כיבוד הורים של יתום
87 - כשרות המילים
88 - תפילה מעל לזמן
טען עוד
כאן באה אמירתו של אותו היהודי היושב מאחורי התנור, שבסופו של דבר התברר כי הוא אליהו הנביא. אליהו הנביא מוכיח את החסידים על שהם מקפידים על הדברים הבאים אל פיהם יותר מאשר על הדברים היוצאים מפיהם. שוב יש להדגיש, כוונת הסיפור אינה למעט מערך הבירור בדבר כשרות המזון, אלא להציג את הצורך באיזון.
לעתים רבות יוצרים הבירורים אודות הכשרות אי נעימות גדולה למארחים. לעתים משתדלים המארחים להשביע ככל האפשר את רצונם של האורחים, ובירורים מהסוג הזה רק מביישים את המארחים, שכה טרחו על הסעודה. סיפורים רבים ישנם על גדולי ישראל שעשו עצמם כאוכלים בסעודות שחששו בהן לכשרות המזון, ובלבד שלא לבייש את בעל הבית. לדעתו של אליהו הנביא, צריכה ההקפדה על הנכנס אל הפה לקחת בחשבון את היוצא מן הפה. כלומר, יש צורך לשקול את היחס המתאים בין דקדוק במצוות שבין האדם לבין עצמו, לבין המצוות שבין האדם לחברו.
זאת ועוד, ידועה לנו דמותו של אליהו הנביא, המקנא לה' אלוקי ישראל על עזיבת הברית של ישראל. הקב"ה אינו מקבל ביקורת זו כשהיא נשמעת על חשבונם של ישראל. כשאליהו הנביא מטיח דברים בישראל הוא מביא על עצמו את סוף השליחות הנבואית שלו, ונדרש למשוח את אלישע בן שפט לנביא תחתיו.
את הלקח הזה מעביר אליהו הנביא לחסידים, הדנים כה רבות בכשרות המזון המוצג לפניהם ואינם דנים בבושת הפנים שהם מביאים על מארחיהם. טוב היה להם לחסידים אילו שמו דגש על היוצא מן הפה לא פחות מאשר על הנכנס אל הפה.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
