ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
עינבל בת אלון
הלכותיהם המיוחדות של הכהנים והלכות הקרבנות של "מוֹעֲדֵי יְקֹוָק אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ".
תחילת הפרשה הבאה מחזירה אותנו להר סיני ומעמד מתן תורה. אם ננסה להתבונן על הדרך בה נמסרו לנו דברי התורה מאז אותו מעמד מיוחד, נגלה עקביות מאוד מעניינת.
פרק יט בספר שמות מתוארך לתחילת חודש סיון (השלישי) של השנה הראשונה ליציאת מצרים, לקראת מתן תורה. במעמד זה הקב"ה ישכין את שכינתו על מאמיניו שיקבלו תורה מסיני. כדברי הכתוב: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ..." (שם ו).
רצף תיאור המאורעות נקטע על ידי פרשת משפטים הכוללת קובץ הלכתי העוסק בעיקר בסידור החיים החברתיים של עם קדוש על אדמת הקודש. בסוף הפרשה התורה חוזרת לרצף המאורעות והכתוב חוזר לתיאור מעמד הר סיני (פרק כד). פרשיות תרומה ותצוה עוסקות בהכנות להקמת המשכן שמטרתו "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (כ"ה ח). החזרה לרצף המאורעות היא רק בפסוק האחרון של פרק ל"א ובפרקים ל"ב-ל"ד המתארים את חטא העגל ותוצאותיו.
על פי שיטת תלמידי הגר"א (שכבר הזכרנו כמה פעמים) פרשיות ויקהל פקודי חוזרות על עניין המשכן תוך התייחסות לתוצאותיו הרוחניות של חטא העגל. הפרק האחרון של ספר שמות (מ') מחזיר אותנו לרצף המאורעות ולתאריך של ראש חודש ניסן של השנה השניה, יום הקמת המשכן. מאורע זה מקביל במשמעותו ובחשיבותו למעמד הר סיני (עיין רמב"ן בהקדמה לספר במדבר ועוד).
בשני המאורעות השכינה יורדת ושורה על העם, בשני המאורעות הענן מכסה את ההר ואת המשכן והאש יורדת מן השמיים. שתי התופעות הן ביטוי מעשי להשכנת שכינה.
שני המאורעות "מתקלקלים". מעמד הר סיני בחטא העגל ומעמד חנוכת המשכן בחטא נדב ואביהו. הסליחה על חטא העגל נתקבלה ביום הכיפורים של השנה הראשונה. התיקון של ההתפרצות אל הקודש מבואר בתחילת פרשת אחרי מות בפירוט סדר העבודה ביום הכיפורים, החל מן השנה השניה.
שני המאורעות קשורים זה לזה גם על פי דברי חז"ל הקושרים בין תיאור העליה להר סיני: "וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר: וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ" (שמות כ"ד ט-יא) לבין עונשם של שני בני אהרון. וז"ל המדרש: "מלמד שמהר סיני נטלו איפופסין שלהם למיתה" (ויקרא רבה פרשה כ ד"ה ר' לוי), כלומר כבר במעמד הר סיני נגזרה עליהם גזירת המיתה בגלל ניסיון להתקרב אל השכינה שלא על פי הכללים.
(עיינו בדברינו לפרשת אחרי מות שנה זו) מעניין הוא שגם תיאור מאורע זה כתוב בתורה באותו סגנון. תחילתו בסוף ספר שמות. אחר כך מפסיקה התורה בשתי פרשיות עם הלכות קרבנות – ויקרא וצו. בהתחלת פרשת שמיני חוזרת התורה לרצף המאורעות, מיד אחר כך חטא נדב ואביהו ושוב רצף הלכות העוסקות בעיקר בטהרה וקדושה. בתחילת פרשת אחרי מות חוזרים לחטא נדב ואביהו ושוב רצף הלכות העוסקות בעיקר בענייני טהרה וקדושה. רק בתחילת הפרשה הבאה – פרשת בהר, מחזירה אותנו התורה חזרה למעמד הר סיני. יתכן וגם בפרשיות אלה צריך לחפש את ההבדלים בין התקופה שלפני חטא נדב ואביהו לבין מה שהתרחש מבחינה רוחנית אחרי חטאם.
נזכיר שוב, לפני חטא נדב ואביהו השכנת השכינה הייתה אמורה להיות הרבה יותר כללית ורחבה "כִּי הַיּוֹם יְקֹוָק נִרְאָה אֲלֵיכֶם" (ויקרא ט' ד). לעומת זאת אחרי החטא, ההבטחה היא "כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת" (ט"ז ב) שם ורק שם ורק לכהן הגדול ביום הכיפורים. ניתן לחזות בשינוי נוסף אם בקובץ ההלכות הראשון אחרי מעמד הר סיני הדגש הוא על חברה מתוקנת ומסודרת בענייני בין אדם לחברו (מבחינתנו שולחן ערוך חושן משפט). אחרי חטא העגל ואחרי חטא נדב ואביהו הקבצים ההלכתיים עוסקים בעיקר בבין אדם למקום-קדושה וטהרה, תוך הדגשת מקומם המיוחד של הכהנים בעבודת ד' במקום הקודש במשכן ובענייני טהרה (מבחינתנו שולחן ערוך יורה דעה).
הבה נתפלל כי נזכה בקרוב להשכנת שכינה הן במובן הפנימי בקודש הקודשים
והן במובן הכללי על כל קהל עדת ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
