ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
רבי מרדכי חיפש כל דרך להימלט מהחצר, והמוצא היחידי שלו היה לברוח בתעלת הביוב שיצאה מהשירותים. הוא החליט להתבזות ולברוח משם ובלבד שינצל מדבר עבירה. במהלך מנוסתו, התלכלכו מאד עשרת בגדיו, בגדי תלמיד – חכם.
בזכות מסירות נפשו להינצל מעבירה, זיכוהו מהשמיים לחבר את עשרת ספרי 'הלבושים', הנחשבים כאחד מספרי הפסיקה המרכזיים בהשתלשלות ההלכה בישראל. לעשרת ספריו קרא רבי מרדכי על שם עשרת בגדיו שהתלכלכו, והם רומזים ללבוש מרדכי במגילה, שיצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור. (לפי 'נדחי ישראל' פרק כג).
סיפור זה מלמדנו את גודל מסירות הנפש להינצל מעבירה, וכמותו מסופר על עוד מגדולי ישראל, שזכו בשל כך כיוסף הצדיק למעלות גדולות ונשגבות. אולם, בסיפור זה יש גם נקודה ייחודית בהדגישו את חשיבותם של הבגדים.
יודעים אנו שתלמיד חכם צריך שלא יהיה רבב על בגדו, כדי לכבד את מעמד התורה שהוא מייצג, אך דומה שכאן יש עומק נוסף שהרי בוודאי מותר היה לרבי מרדכי להתלכלך כדי להינצל מעבירה, ובכל זאת הוא שם את הדגש על בגדיו.
בתקופה זו של פורים, עוסקים אנו רבות בעניינם של הלבושים דרך מנהג התחפושות. גם בפרשיות שאנו קוראים בשבתות אלה – תצווה ופקודי יש הדגשה מיוחדת לעניינם של הבגדים, בגדי כהונה, עד שנאמר עליהם – "והיו על אהרון ועל בניו בבואם אל אוהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקודש, ולא ישאו עוון ומתו..." (כח, מג). ומבאר הרמב"ן על פי המדרש, שכהן המשרת בלי בגדי כהונה הרי הוא כזר, וזר המשרת בקודש חייב מיתה.
וכאן צפה ועולה השאלה ביתר עוז – וכי עד כדי כך הבגדים חשובים עד שהם ההופכים את הכהן לכהן, והלא בגדים הם עניין חיצוני, ואנו נוטים לראות בהם דבר המסיח את הדעת מפנימיותו של האדם?
נעמיק מעט במהותם של הבגדים. הבגד נולד כתוצאה מחטא אדם הראשון. עד החטא, הרי גופו של האדם היה מכוון כנגד רוחניותו ופנימיותו, והיו האדם ואשתו ערומים ולא יתבוששו. משחטא האדם, ירד גופו, וכעת יש שהוא הופך לכלי לפיתוי לדבר עבירה, ולפיכך היו צריכים האדם ואשתו לכסותו ולהצניעו.
בגד לשון בוגד. יש כאן ביטוי לבגידה במעלתו של האדם. לא רואים עוד את האדם עצמו כי אם את הבגד, המתעתע ומסתיר את הפנימיות. פעמים רבות, שופטים אנו את האדם לפי בגדיו ולא לפי פנימיותו, וכך הבגידה מתעצמת. לצערנו, יש שאף מגדילים לעשות, ולובשים בגדים צועקים ולא צנועים, עד שהבגד מהווה כהמשך ישיר לאותו חטא קדמון.
היבט זה מתבטא בדברי חכמי הנסתר, המפרשים את הכותנות עור, שהלביש ה' לאדם ואשתו, כ'עור הנחש', לבוש החטא העוטה כקליפה רעה על מהותו הטובה של האדם.
אולם, יש גם היבט אחר לבגד. בתחילה, תפרו האדם ואשתו את בגדיהם לעצמם מעלה תאנה, אך בהמשך הלבישם הקב"ה בכתנות עור. מבאר המדרש (בראשית רבה) – כתנות עור אלו היו בגדי כהונה. וכיוון שלבש האדם בגדי כהונה, דומה היה למלאך ה' צבקות, וזו הסיבה שמיד לאחר הכותנות, אומר ה' למלאכים – "הן האדם היה כאחד ממנו... ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים... ויגרש את האדם" (ג, כא – כד). נמצאנו למדים, שבגדי כהונה הם בגדים מסוג אחר, המתקנים את החטא והופכים את האדם למלאך. מדוע?
בגדים אלו הם בגדים יצוגיים, בגדים שמבטאים רעיון. כשאדם לובש בגד ייצוגי הוא לא לובש בגד, הוא מתחבר לתפקיד, לרעיון שהבגד מבטא, וכך גם תופסת אותו הסביבה. הוא לא האדם הפרטי, הוא חייל, רב, כוהן וכדומה. הוא מתחבר לרעיון שמאחורי הבגד, ולכן כשהאדם לובש בגד שמייצג עבודת ה', הרי הבגד מוציא אותו מסבך החטא שעניינו ריחוק מה', ומשיב אותו למציאות הרוחנית שלפני ה', המציאות של הביטול לדבר ה'.
הבגדים שמבטאים זאת יותר מכל הם בגדי כהונה, שכל פרט בהם הוא בצו ה', אך יש גם בגדים נוספים שמבטאים את דבר ה', למשל - בגדיו של אליהו הנביא. כשאליהו עולה בסערה השמיימה, לוקח תלמידו אלישע את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו. אלישע מגיע לירדן ועליו לחצותו חזרה. לפני כן, בקעו שני הנביאים בזכויותיהם את הירדן, וכעת על אלישע להצליח לבקוע את הירדן לבדו, ללא עזרת מורו ורבו.
אלישע לוקח את אדרת אליהו, מכה את המים, וצועק – "איה ה' אלוקי אליהו", ויחצו המים לשניים. הרב קוק מסביר באורות הקודש, שאלישע לא חצה את המים לבד, הוא הצליח לקבל את כוחותיו של אליהו בזכות התפילה, אך גם בזכות כוחו של אליהו המונח בבגדיו. הבגד ביטא את תפקידו של אליהו, ואלישע נכנס לתפקיד. ואכן, בני הנביאים שראו זאת צעקו – "נחה רוח אליהו על אלישע" (מלכים ב, ב).
עניין ייצוגי זה מופיע בהלכה באלו הסוברים שצריך לברך על מלך, "ברוך שחלק מכבודו...", רק כשהוא לובש בגדי מלכות, כי רק כך הוא מבטא את התפקיד המכבד אותו.
בהקשר לכך, ברצוני לשתף בסיפור אישי. פעם, בערב ראש השנה טבלתי במקווה במרתף ביתו של אדמו"ר אחד. למקווה היו עוברים דרך בית האדמו"ר, וכשיצאתי מהמקווה פגשתי בדרכי את האדמו"ר, כשהוא לבוש בבגדי בית ללא המעיל העליון. ניצלתי את ההזדמנות, וביקשתי ממנו ברכה. הרבי הסכים, ולפתע...נעלם. המתנתי מספר דקות, וכמעט התייאשתי והלכתי. פתאום, הגיח האדמו"ר, כשהוא לבוש בבגדים של אדמו"ר, ובירכני...
ברכה לא מקבלים סתם כך על הדרך, בשביל ברכה צריך שהאדמו"ר יכנס לתפקידו, והבגדים הם חלק מהעניין...
ואכן, לבישת ופשיטת הבגדים תופסת מקום מרכזי בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. ואף בפורים-כיפורים הדמויות במגילה לובשות ופושטות בגדים.
ובכל השנה, כשיהודי לובש תפילין הרי הוא לובש את התפקיד של היהודי, "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך, ויראו ממך, אלו תפילין שבראש". ואשה יהודייה, הלובשת בגדים צנועים, זוכה בכך ולובשת בגדים של מלאכים, וזוהרת באור רוחני עליון.
הגברים מגלים פנימיותם בפורים בשתיית היין, הנשים בתחפושות, ויהי רצון שנלבש כל השנה בגדי מלכות, בגדים יהודיים המקרינים פנימיות!
.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
