ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
לקראת יום השנה לפטירתו של הגאון הרב אליעזר ולדנברג זצ"ל, שנסתלק לבית עולמו בל' מרחשון תשס"ז בהיותו כבן 91, אכתוב מעט הלכות ודברים לזכרו.
הרב וולדנברג היה מהפוסקים החשובים שבדור. ספר תשובותיו 'ציץ אליעזר' הוא מספרי השו"ת החשובים שנתחברו בדור האחרון. אלפי תשובות כתב בכל תחומי ההלכה, ואף התמודד עם שאלות חדשות שהתעוררו בדור האחרון, במיוחד בתחום הרפואה. גם בנושאי דת ומדינה הרבה לעסוק, ובנוסף לתשובות העוסקות בענייני המדינה חיבר ספר גדול בנושא זה - 'הלכות מדינה'.
אגב, לפעמים באים עמי הארץ מן הציבור החרדי וטוענים כלפי תלמידי מרן הרב קוק זצ"ל: "גדולי התורה אינם תומכים בשיטתכם". והנה דוגמא אחת מיני רבים לאחד מיוחד מגדולי הדור הקודם שבירר באופן שיטתי את עמדת התורה, ומוכיח מראשונים ואחרונים את יסודות המצווה הגדולה ליישב את הארץ, וממילא את המצווה שבהקמת המדינה והשירות בצבא.
יחסו למרן הרב קוק זצ"ל

רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
182 - הלכות שביתה
183 - מאורחותיו ופסקיו של ה'ציץ אליעזר'
184 - לא לעקוף את התורה
טען עוד
כשהוא מזכיר בתשובותיו את מרן הרב קוק זצ"ל, הוא מזכירו בכבוד מיוחד. ובמענה להערה שהעיר מו"ר הרב צבי יהודה קוק, כתב: ""החיים והשלום אל הוד כבוד ידידי וידיד ה' עמו וארצו הרב הגאון הנעלה בנם של קדושים וכו' מוהר"ר צבי יהודה הכהן קוק שליט"א" (ציץ אליעזר ח"ד ה, ב).
מצוות יישוב הארץ
בסימן ארוך מבאר הרב ולדנברג את גודל מצוות יישוב הארץ, שיש בה שני חלקים: "א' מצווה כללית, שהיא חובה על עם ישראל לבוא ולהתנחל בארץ ולהיות בה עם קדוש. ב' מצווה פרטית, שהיא חובה על כל אדם מישראל לעלות לארץ ולהיאחז בה". והמצווה הכללית נפסקה עם חורבן מקדשנו, "אבל מאז פקד אותנו ה' לטובה ליתן לנו שם ושארית בארץ קדשו, להיות אדונים בה... בחלק מארצנו, ושערי הארץ נפתחו לרווחה... נתחדשה במצוות העלייה גם החיוב הכללי על כל בית ישראל ועל כל קיבוץ יהודי הנמצא אי שם בתפוצות לקום במרוכז ולבוא ולהתנחל בארץ חמדתנו".
וממשיך לבאר "שאין מקום כלל לסירוב לעלות לארץ משום שהנהגת המדינה נמסרה ברובה בידי פורקי עול בעוונותינו הרבים, וגם לא לטענה לומר שבלתי אפשרי שתוכל הישועה השמימית לצמוח על ידי אלה האנשים אשר אין יראת אלוקים בליבם..." ומוסיף על כך שני ביאורים: א' אם היו יותר יהודים יראי שמים עולים לארץ, המצב היה הרבה יותר טוב. ב': אין לנו עסק בנסתרות וכבר היו דברים מעולם, שמלכים רשעים הושיעו את ישראל והרחיבו את גבולות הארץ.
גודל המצווה
ועוד מבאר הרב ולדנברג את המצווה לעבוד בארץ ישראל, ומביא את דברי החתם סופר בחידושיו (סוכה לו) "שהעבודה בקרקע גופה מצווה משום יישוב ארץ ישראל ולהוציא פירותיה הקדושים, ועל זה ציוותה התורה 'ואספת דגנך', ובועז זורה גורן השעורים הלילה משום מצווה, וכאילו תאמר לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה, הכי נמי לא יאמר לא אאסוף דגני מפני עסק התורה..." והוסיף הרב ולדנברג שדברי החתם סופר "נפלאים מאוד ומסולאים בפז... ונדמה שחובב ציון גדול ביותר שבמציאות לפי המושג בדורנו, שהוא עם זה גם יהודי חרדי, לא היה מעיז להעלות על דעתו ומכל שכן להוציא מפיו דברים כאלה, ועל אחת כמה להעלות על הכתב הגות לב מקוריים כאלה... ואם אנו שומעים בכל זאת כדברים האלה מפורש יוצאים בקדושה ובטהרה מפי הקנאי הגדול לוחם מלחמת ה' ביד חזקה בדור העבר ורבן של ישראל רבנו החתם סופר ז"ל, הרי יש בהם בהרבה לאין ערוך להוסיף עוז ועצמה..."
איסור הליכה לבית משפט חילוני
פעמים רבות כתב והתריע על האיסור ללכת לבתי משפט חילוניים, שאף אם השופטים יהודים, כל זמן שאינם דנים על פי כללי התורה, דינם כדין ערכאות של גויים. באחת התשובות המוקדשות לכך הביא מדברי הרב צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים, מחבר שו"ת 'הר צבי', שהוכיח עורך דין אחד שטען כי אחר שמדינת ישראל הקימה בתי משפט אלה, אפשר ללכת אליהם. והשיב כי להיפך, לאחר כל החסדים שעשה ה' עמנו, העוון בהקמת בתי משפט שאינם הולכים לפי דיני תורה חמור יותר. והרי זה ממש הרמת יד כנגד תורת משה, ועונשו גדול (ציץ אליעזר יב, פב).
דיבור אחר ברכת המפיל
נשאל האם מותר לאדם לדבר לאחר שבירך ברכת 'המפיל'. והשיב שאף כי לכתחילה טוב להחמיר בכך, מכל מקום מי שנצרך לאחר שאמר "שמע" ו"המפיל", לדבר או לאכול או לשתות או לסדר איזה דבר דחוף - רשאי, מפני שאין ברכת "המפיל" כברכת הנהנין שאסור להפסיק בין הברכה להנאה, אלא היא ברכת שבח על שינת הלילה, רק שלכתחילה טוב להצמיד את קריאת שמע שעל המיטה לשינה (ציץ אליעזר ז, כז).
כוסות חד פעמיים לנטילה וקידוש
כידוע, נטילת ידיים צריכה להיעשות על ידי כלי. וכן בקידוש, צריכים להניח את היין בכלי. השאלה האם כוס פלסטיק או קרטון שנועדה לשימוש חד פעמי נחשבת ככלי. והשיב הרב ולדנברג שהואיל והיא טובה ככלי, שהיא מחזיקה את הנוזלים שבה כראוי, וכעקרון אפשר להשתמש בה פעמים רבות, היא כשרה לנטילה ולקידוש (ציץ אליעזר יב, כג). אמנם ברור שלקידוש טוב להדר ולקדש על כוס נאה ככל האפשר.
בעניין תפילת מנחה בערב שבת
לדעת בעל המשנה ברורה (רסג, ס), לאחר שאדם קיבל על עצמו 'תוספת שבת' בערב שבת, שוב אינו יכול להתפלל מנחה של חול. לפי זה, חובה לסיים את תפילת המנחה מספר דקות לפני שקיעת החמה, כדי שאפשר יהיה לקבל את השבת לפני השקיעה ולקיים בכך את המצווה החשובה של תוספת שבת. בפועל, רבים אינם מספיקים לסיים את תפילת מנחה לפני השקיעה, והשאלה האם יש למנהגם מקום בהלכה.
והשיב, תוך התבססות על כמה מגדולי האחרונים, שאפשר לקבל 'תוספת שבת' ואח"כ להתפלל מנחה של חול. שכן קבלת 'תוספת שבת' מחייבת רק הישמרות מכל איסורי השבת שמקורם בתורה, אבל כמו שמותר בזמן 'תוספת שבת' לעשות דברים שנאסרו בשבת על ידי חכמים, כך מותר גם להתפלל מנחה של חול. ורק מי שמקבל שבת עם הציבור, אסור לו להתפלל מנחה של חול. ואם כן, מי שעוד לא התפלל מנחה וזמן השקיעה קרב, יקבל תוספת שבת ואח"כ יתפלל מנחה של חול (ציץ אליעזר יג, מב).
הסתכלות בראי בעת הנחת תפילין
נשאל האם נכון להסתכל בראי בעת הנחת תפילין של ראש, כדי לוודא שאכן התפילין מונחים באמצע הראש. והשיב כי אין בזה שום צורך, כי כל זמן שהתפילין מונחות בין העיניים יוצאים ידי חובה, ואפשר בקלות לוודא זאת על ידי משמוש היד (ציץ אליעזר ח"ז יב).
האם הנוגע בשערות הראש צריך לנטול ידיים
עוד נשאל, האם מי שנגע בשערות הראש תוך כדי הנחת התפילין צריך ליטול ידיים, כדברי בעל 'פרי מגדים' שמחמיר בזה. והשיב כי מי שנוגע בשערות מבחוץ אינו צריך ליטול ידיים, שכן מי שעוסק בענייני מצווה אינו צריך ליטול על כך ידיים.
ועוד הוסיף שרק מי שנגע בתוך השערות, במקום שיש מלמולי זיעה, צריך לרחוץ ידיו אח"כ, אבל הנוגע בשערות מלמעלה, כמו בעת הנחת תפילין, בוודאי אינו צריך ליטול ידיים.
עוד כתב (ח"ז ב, יד), שעיקר החיוב ליטול ידיים למי שנגע בשערות ראשו הכוונה למחכך באצבעותיו בשורשי שערותיו, ששם יש מלמולי זיעה. ואף המחכך שם, אם עשה זאת לאחר שחפף את ראשו ושערותיו נקיות, אינו צריך ליטול ידיו.
הגומל אחר ניתוח
פסק שאף כי הניתוחים כיום מסוכנים פחות, מכל מקום כל העובר ניתוח בהרדמה כללית צריך לברך 'הגומל' (ציץ אליעזר יב, יח).
המצווה לתרום דם
פסק שמצווה לתרום דם כדי לסייע להצלת חברו. ואדם חלש, כאשר ישנם אנשים אחרים שיכולים לתרום דם, יכול הוא לומר שעדיף שבריאים וחזקים ממנו יתרמו. אבל כאשר אין אחרים שיתרמו וחיי אדם בסכנה, חובה לתרום דם (עיין בשו"ת ציץ אליעזר טז, כג).
הפלת עובר חולה
אחד הפסקים החשובים שבעל 'ציץ אליעזר' התעצם לחזק, הוא בשאלה האם מותר לבצע הפלה כאשר ידוע שהעובר חולה בטיי-זקס, או כשיש חשש סביר שיש בו מום משמעותי, או כשהוא סובל מתסמונת דאון.
לדעת המחמירים, ובראשם הרב פיינשטיין זצ"ל, איסור הפלה הוא ענף מאיסור רצח, ואיסורו מהתורה. ולכן רק כאשר נשקפת לאם סכנת נפשות מהמשך ההיריון - יהיה מותר לבצע הפלה, אבל כאשר יש מום או מחלה בעובר - אין שום היתר לבצע הפלה, כשם שאסור לרצוח חולה שסובל ייסורים.
אולם הרב ולדנברג מבסס בהרחבה רבה את דעתו על דעות קדמונים, שאין איסור הפלה חמור כרצח, אלא הוא איסור מדרבנן (מהרי"ט), או איסור תורה של חבלה והשחתת זרע בלבד (חוות יאיר), ולכן לצורך גדול של מניעת סבל רב, מותר להתירו.
ולאחר שהמחמירים הקשו על דעתו, חזר וביסס את דבריו, שכאשר העובר חולה מאוד, או שהוא ממזר, מותר להפילו כדי למנוע ממנו סבל (עיין ציץ אליעזר ח"ט נא, ב-ג; יג, קב; יד, קא-קב; טו, מג; כא, כט).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.













