ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
הוא נודע בראשית דרכו כבדחן שיודע להשתמש בהומור כדי לעקוץ ולהוכיח, והרבה לצחוק לא מעט גם על עצמו.
אפילו אל רבותיו לא היסס ר' נפתלי לכוון את חיצי ביקורתו, שנשלחו באהבה ובהומור. כאשר החל לשמש בכהונתו ברופשיץ דאג במסירות נפש לצורכי התושבים הנזקקים, אך לא נטש את דרכו האמיתית והשנונה.
חורף אחד הוא ומשמשו בוססו בשלג הכבד בעיירה כדי לאסוף צדקה להכנסת כלה ענייה. רבי נפתלי העדיף לאסוף בעצמו את כספי הצדקה לנזקקי העיירה ולא הסכים להטריח אחרים במצווה. כמו כן ידע היטב כי המתבקשים לתרום יהיו חייבים לכבדו ולתת לו יותר מאשר לגבאי מן השורה. הוא היה מוכן לעשות הכול כדי שבסופו של יום עניי העיירה הנזקקים יקבלו ממנו סיוע נדיב ככל האפשר.
הפעם ידע רבי נפתלי כי משימתו תהיה קשה במיוחד. השלג ירד ברציפות במשך כעשרה ימים, העסקים שבתו ממלאכה ובני העיירה התבצרו בבתיהם המחוממים ולא יצאו מהם אלא לצורך גדול בלבד, ולפיכך הסיכוי לקבל צדקה הגונה היה נמוך.
באחד מבתי העיירה ניצב בעל הבית מאחורי הווילון, וראה את הרבי ומשמשו צועדים בקושי רב אל עבר ביתו. הוא תיאר לעצמו לשם מה הרבי מגיע אליו, וגם ידע שמצפונו לא יניח לו לשלח את פניו ריקם. מאידך יצרו תקף אותו להתחמק ממצוות הצדקה והוא חיפש מוצא.
הוא פנה בבהילות לרעייתו ואמר: "אם הרבי ישאל היכן אני, תודיעי לו שאיני בבית ואין לך מושג מתי אחזור".
כעבור כמה דקות נשמעו דפיקות קלות על הדלת. האישה פתחה וראתה את הרבי ואת משמשו ניצבים על סף הדלת.
"היכן בעל הבית?" שאל המשמש.
האישה השפילה את עיניה ואמרה: "בעלי אינו בבית ואין לי שום מושג מתי יחזור".
רבי נפתלי צעד קדימה ואמר: "מדובר בעניין חשוב ודחוף. ברשותך נמתין לו כאן עד שישוב".
האישה גמגמה כמה מילים לא ברורות והלכה אל עיסוקיה במטבח.
הרבי ומשמשו התיישבו בסלון. לאחר זמן מה רבי נפתלי התבונן כה וכה והבחין כי על גבי הרצפה שתחת הסולם, אשר באמצעותו עולים לעליית הגג, מפוזרים גבעולי קש באי סדר. הרבי הרהר בליבו כי כנראה מישהו עלה בבהילות לעליית הגג ולא הספיק לנקות אחריו את הרצפה.
הוא הורה למשמשו: "עלה בבקשה לעליית הגג ותבדוק מה מתרחש שם".
המשמש קם ממקומו, ניגש מיד לסולם וטיפס עליו עד שהגיע לעליית הגג, שם ראה ערימות גדולות של קש סדורות זו לצד זו. באחת הערימות ראה זוג נעליים תקועות בתוך הקש.
מה עושות נעליים בתוך הקש? תמה המשמש בליבו. הוא משך את הנעליים, ולהפתעתו הרבה הן היו מחוברות לזוג רגליים... זוג הרגליים היה מחובר לגוף, והגוף היה מחובר לראש - ראשו הנדהם של בעל הבית...
לאחר שבעל הבית התאושש מגילויו, הוא ירד בסולם וניצב במרכז הסלון מול רבי נפתלי, כאשר מראה בגדיו פרוע ובזקנו תלויים גבעולי קש.
רבי נפתלי אמר: "בזכותך תורצה לי היום קושיה גדולה שהעיקה עליי מאוד במשך זמן רב".
לנוכח מבטי התמיהה של בעל הבית והשמש, המשיך הרבי בדבריו: "חכמינו ז"ל מלמדים אותנו במסכת שבת כי גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה. עד היום לא הבנתי כיצד ייתכן הדבר, שלארח בשר ודם יכול להיות במדרגה גבוהה יותר מאשר לקדם פני שכינה. אולם היום, כאשר ביקרתי כאן, הבנתי מיד את התירוץ לכך. כאשר משה רבנו ראה את הקדוש ברוך הוא בוער באש בתוך הסנה נכתב בתורה: 'ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלוקים'. ואילו אתה", סיים רבי נפתלי בחיוך, "כאשר ראית אורחים מתקרבים אל ביתך, הסתרת את כל גופך..."
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
