ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
כאשר הגיע חודש אלול, החל המלמד בהכנות לקראת נסיעתו אל אדמו"ר הזקן לראש השנה.
כמה ימים לפני ראש השנה אמר המלמד לכפרי: "כמו בכל שנה, אני נוסע גם השנה אל הרבי לימים הנוראים. רציתי לאחל לך שנה טובה, שנת בריאות ופרנסה, ואם ירצה השם, אחזור לאחר החגים".
הכפרי היה יהודי פשוט, שלא ידע כלל כי קיים רבי שרבים נוסעים אליו לחגים. בעיניו היה המלמד כמו רבי, והוא לא הבין מדוע הוא הולך לרבי אחר. כמו כן היה לו צר שהמלמד ייעדר בחגים ולא ישמש בימים הנוראים לאנשי הכפר כבעל תוקע וכחזן.
המלמד החל להסביר ליהודי הפשוט כי הרבי שאליו הוא נוסע הוא צדיק גדול, ויהודים רבים באים אליו ממרחקים כדי למלא את נפשם בקדושה ויראת שמיים שתספיק להם לכל השנה הבאה.
הוא הסביר שזה פירוש "ראש השנה" - ראש לכל השנה, וכאשר הראש בסדר, כל הגוף ממילא יהיה בסדר. עוד הסביר כי הרבי הצדיק הוא בבחינת ראש לבני העם, המשפיע חיות רוחנית לכל האיברים. "הכול הולך אחר הראש", סיים.
"אם כך", התלהב הכפרי, "ארצה גם אני לנסוע איתך אל הצדיק בראש השנה!".
המלמד הסכים ושמח על כך שלא יצטרך לעשות את הדרך ברגליו.
בהגיע המועד רתם הכפרי את סוסו לעגלתו, לקח לשניהם צידה לדרך, והם יצאו בדרך אל הרבי. כאשר הגיעו לבית מדרשו של אדמו"ר הזקן, היה המקום מלא בחסידים ואורחים שבאו לחסות בצל הרבי בימים הנוראים. כולם הכירו את המלמד ובירכוהו ולא שכחו לומר "שלום עליכם" לכפרי, ובכל זאת הוא חש קצת זר בקרב החסידים.
הגיעה שעת היחידות. החסידים נכנסו אחד אחד אל הרבי. הכפרי ראה זאת ועמד בתור. כאשר נכנס לחדרו של הרבי, לא ידע מה לעשות ומה לומר ושתק.
אדמו"ר הזקן התבונן בו מעט ואמר: "נו?".
הכפרי המשיך לשתוק.
"נו?", חזר הרבי.
"רבי, למה בדיוק אתה מתכוון כאשר אתה אומר נו?", תמה הכפרי.
הרבי השיב לו כי קורה שיהודי נכשל לפעמים. באומרו זאת החל למנות כמה דברים שבהם הכפרי אכן נכשל מבלי שידע שיש במעשיו איזו עבירה.
ואז עלה חשד בלב הכפרי כי המלמד, שחי בביתו ורואה את מעשיו, סיפר לרבי על עבירותיו, וכי מנין היה יכול לדעת זאת?!
הכפרי לא השיב לרבי ויצא מהחדר בחרון אף. הוא הגיע למלמד והחל לחרפו: "אתה חי בביתי, אוכל וישן בכבוד בזכות שאתה מלמד את ילדיי, וכעת אתה גומל לי רעה תחת טובה כאשר הלשנת לרבי על מעשיי הרעים!". הוא הודיע למלמד כי החליט לפטרו ולקחת במקומו מלמד אחר שלא יהיה מוסר ומלשין.
המלמד, שנבהל מדברי הכפרי, החל להצטדק: "חס וחלילה! לא סיפרתי לרבי שום דבר עליך".
הכפרי המשיך בכעסו: "לא רק שהנך מלשין, אלא גם שקרן".
צר היה למלמד שהכפרי חושד בו כי הלשין, והצטער גם על הפרנסה הטובה שיפסיד בגלל פיטוריו. הוא נכנס לרבי ואמר: "היהודי הכפרי שמעסיק אותי כמלמד ונכנס זה עתה לרבי, חושד בי כי הלשנתי על עבירותיו, והוא לא יירגע עד שהרבי יאמר לו בעצמו כי לא סיפרתי עליו מאומה".
אדמו"ר הזקן ביקש לקרוא לכפרי ואמר לו: "לחינם כעסת על המלמד שעובד אצלך, כי הוא לא סיפר לי שום דבר אודותיך".
"אם כן", תמה הכפרי, "מנין ידע הרבי על כל הדברים שעשיתי?!"
"וכי אני אמרתי שאתה עשית את כל הדברים הללו?!", השיב הרבי בתמיהה, "אני רק אמרתי כי קורה שיהודי נכשל בדברים הללו...".
"באמת אף אחד לא אמר לך?", שאל הכפרי כשהוא על סף בכי.
לאחר שווידא את הדבר לאשורו, הודה הכפרי בלב נשבר כי אכן נכשל בכל אותם הדברים שהרבי הזכיר והתחנן שהרבי יעזור לו לחזור בתשובה לקראת יום הדין העומד בפתח.
אדמו"ר הזקן הורה לכפרי מה לעשות כדי לתקן את מעשיו, והבטיח לו כי אם יחזור בתשובה באמת, יסלח לו הקדוש ברוך הוא וייתן לו שנה טובה ומתוקה.
הכפרי יצא מלפני הרבי בצעד מאושש ובלב שמח. הוא התנצל בפני המלמד על דבריו וביטל את פיטוריו, ומאותו יום ואילך היה מקושר אל הרבי בלב ונפש.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
