ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
כבר עברו שעתיים מאז נכנס שלומי לספרייה העירונית, אך הוא לא שם לב כלל לזמן שחלף. שלומי ישב על אחת הכורסאות בפינה מרוחקת בחדר, כדי שאף אחד לא יפריע לו בקריאה, והיה שקוע כולו בספר המרתק. לפתע נשמעה קריאתה של הספרנית: "קוראים יקרים, שעת הסגירה הגיעה. בעוד חמש דקות אני נועלת ויוצאת. מי שעוד לא סיים מתבקש לעשות זאת ברגע זה!"
שלומי הרים את מבטו מהספר, ונדהם לראות את המקום כמעט ריק. מחשבותיו נדדו הרחק לארצות רחוקות, לשודדים שעומדים לתפוס את קולומבוס, גיבור העלילה. תוך כדי כך המשיך בקריאתו ולא שם לב לזמן שעובר...
לאחר מה שהיה נדמה לו ככמה שניות נוספות של קריאה, הרים את עיניו מהספר וקם לצאת. אולם לפתע חש במשהו מוזר: הספרייה ריקה! אף אחד לא נמצא! מיד רץ לבדוק האם הספרנית נמצאת באחד החדרונים, אך לדאבונו גילה שהמקום שקט לחלוטין. אין נפש חיה בבניין כולו! כשניסה לפתוח את דלתות הספרייה, הבין כי הן נעולות...
שלומי ניסה לדפוק על דלתות הספרייה, אך מהר מאד ראה שאין איש בחוץ. אט אט חלחלה בו הידיעה: הוא נעול. אין דרך החוצה!
החל שלומי לחשוב שהוריו וודאי דואגים לו, שהרי אפילו לא אמר להם לאן הלך. עכשיו הבין היטב את אזהרותיהם לבל יצא מהבית ללא רשותם. אילו רק ידעו היכן הוא...
שלומי ניסה להתקשר מהטלפון של הספרייה, אך נראה שצריך קוד מיוחד כדי להתקשר. מה יעשה כעת?
שלומי עבר מחדר לחדר, מחלון לחלון, אך לא מצא ולו פתח אחד. בייאושו הרב החל לרקום רעיון.
על שולחנה של הספרנית ניצבה אבן גדולה ומיוחדת. שלומי לקח את האבן וזרק אותה במיומנות רבה על אחד החלונות. בתחילה לא קרה דבר, אולם, לאחר כמה נסיונות נשמע קול נפץ חזק. שלומי צהל ושמח והחל לשבור בזהירות רבה את שארית השמשה. החור שנפער הלך וגדל עד ששלומי החליט שהגיעה העת. הוא החזיר את האבן למקומה ועבר בזהירות דרך השמשה המנופצת אל מחוץ לבניין. מיד רץ לביתו כשליבו דופק מהתרגשות.
תוך יומיים הגיע אליהם מכתב מהנהלת הספרייה, ובו דרישה לכיסוי הוצאות הנזק שנגרם.
האם מותר היה לשלומי לשבור את החלון, והאם עליו לשלם את הנזק שגרם? או שמא, הספרנית פשעה בכך שהשאירה ילד יושב על אחת הכורסאות, ונעלה את הדלתות ללא בדיקה מעמיקה??
תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א :מבואר בגמרא (בבא קמא כז:) שדרך ששימשה כמעבר ונחסמה על ידי חביות מותר לשבור את החביות על מנת לעבור, והשובר פטור מלשלם את הנזק. (וכן נפסק בשולחן ערוך, תיב, ב)
וכן בענייננו אילו הספרנית הייתה סוגרת את הספרייה מבלי לבדוק, היה מותר לו לשבור את החלון, והיה פטור מלשלם על הנזק.
אולם מכיוון שהספרנית הודיעה חמש דקות לפני, והבחור שמע את ההתראה, והוא גם לא היה במקום גלוי, אלא בפינה מרוחקת של החדר, כך שלא ניתן היה לראות אותו בקלות, זו אשמת הבחור שננעל בספרייה. אולם למרות זאת, מותר היה לו לשבור את החלון, מכיוון שבין התקנות שהתקין יהושע בן נון בכניסתו לארץ, ישנה תקנה שהתועה בין הכרמים ואינו מסוגל לצאת מהסבך 'מפסג ועולה', כלומר מותר לו לשבור ענפים כדי לצאת החוצה (בבא קמא פא:). אולם מכיוון שזה נבע מפשיעתו של שלומי עליו לשלם.
סיכום - מכיוון ששלומי אשם בכך שננעל - עליו לשלם. ומכל מקום מותר היה לו לשבור את החלון על מנת לחזור לביתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
