ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
כבר עברו שעתיים מאז נכנס שלומי לספרייה העירונית, אך הוא לא שם לב כלל לזמן שחלף. שלומי ישב על אחת הכורסאות בפינה מרוחקת בחדר, כדי שאף אחד לא יפריע לו בקריאה, והיה שקוע כולו בספר המרתק. לפתע נשמעה קריאתה של הספרנית: "קוראים יקרים, שעת הסגירה הגיעה. בעוד חמש דקות אני נועלת ויוצאת. מי שעוד לא סיים מתבקש לעשות זאת ברגע זה!"
שלומי הרים את מבטו מהספר, ונדהם לראות את המקום כמעט ריק. מחשבותיו נדדו הרחק לארצות רחוקות, לשודדים שעומדים לתפוס את קולומבוס, גיבור העלילה. תוך כדי כך המשיך בקריאתו ולא שם לב לזמן שעובר...
לאחר מה שהיה נדמה לו ככמה שניות נוספות של קריאה, הרים את עיניו מהספר וקם לצאת. אולם לפתע חש במשהו מוזר: הספרייה ריקה! אף אחד לא נמצא! מיד רץ לבדוק האם הספרנית נמצאת באחד החדרונים, אך לדאבונו גילה שהמקום שקט לחלוטין. אין נפש חיה בבניין כולו! כשניסה לפתוח את דלתות הספרייה, הבין כי הן נעולות...
שלומי ניסה לדפוק על דלתות הספרייה, אך מהר מאד ראה שאין איש בחוץ. אט אט חלחלה בו הידיעה: הוא נעול. אין דרך החוצה!
החל שלומי לחשוב שהוריו וודאי דואגים לו, שהרי אפילו לא אמר להם לאן הלך. עכשיו הבין היטב את אזהרותיהם לבל יצא מהבית ללא רשותם. אילו רק ידעו היכן הוא...
שלומי ניסה להתקשר מהטלפון של הספרייה, אך נראה שצריך קוד מיוחד כדי להתקשר. מה יעשה כעת?
שלומי עבר מחדר לחדר, מחלון לחלון, אך לא מצא ולו פתח אחד. בייאושו הרב החל לרקום רעיון.
על שולחנה של הספרנית ניצבה אבן גדולה ומיוחדת. שלומי לקח את האבן וזרק אותה במיומנות רבה על אחד החלונות. בתחילה לא קרה דבר, אולם, לאחר כמה נסיונות נשמע קול נפץ חזק. שלומי צהל ושמח והחל לשבור בזהירות רבה את שארית השמשה. החור שנפער הלך וגדל עד ששלומי החליט שהגיעה העת. הוא החזיר את האבן למקומה ועבר בזהירות דרך השמשה המנופצת אל מחוץ לבניין. מיד רץ לביתו כשליבו דופק מהתרגשות.
תוך יומיים הגיע אליהם מכתב מהנהלת הספרייה, ובו דרישה לכיסוי הוצאות הנזק שנגרם.
האם מותר היה לשלומי לשבור את החלון, והאם עליו לשלם את הנזק שגרם? או שמא, הספרנית פשעה בכך שהשאירה ילד יושב על אחת הכורסאות, ונעלה את הדלתות ללא בדיקה מעמיקה??
תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א :מבואר בגמרא (בבא קמא כז:) שדרך ששימשה כמעבר ונחסמה על ידי חביות מותר לשבור את החביות על מנת לעבור, והשובר פטור מלשלם את הנזק. (וכן נפסק בשולחן ערוך, תיב, ב)
וכן בענייננו אילו הספרנית הייתה סוגרת את הספרייה מבלי לבדוק, היה מותר לו לשבור את החלון, והיה פטור מלשלם על הנזק.
אולם מכיוון שהספרנית הודיעה חמש דקות לפני, והבחור שמע את ההתראה, והוא גם לא היה במקום גלוי, אלא בפינה מרוחקת של החדר, כך שלא ניתן היה לראות אותו בקלות, זו אשמת הבחור שננעל בספרייה. אולם למרות זאת, מותר היה לו לשבור את החלון, מכיוון שבין התקנות שהתקין יהושע בן נון בכניסתו לארץ, ישנה תקנה שהתועה בין הכרמים ואינו מסוגל לצאת מהסבך 'מפסג ועולה', כלומר מותר לו לשבור ענפים כדי לצאת החוצה (בבא קמא פא:). אולם מכיוון שזה נבע מפשיעתו של שלומי עליו לשלם.
סיכום - מכיוון ששלומי אשם בכך שננעל - עליו לשלם. ומכל מקום מותר היה לו לשבור את החלון על מנת לחזור לביתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
